חרדה ברפואה הסינית
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

חרדה ברפואה הסינית 

מאת    [ 20/10/2008 ]
מילים במאמר: 3437   [ נצפה 4642 פעמים ]

 
 
חרדה! לא חשוב על מה
מאת: אייל טקו, מטפל ברפואה סינית


"מהלכים בין חרדה לצער
מתוק לבין מר להבדיל
מתקשים לראות בסוף חיינו
ביום מותנו
מה נשאיר".
אביב גפן

מה זה להיות ב התקף חרדה? מדוע זה קורה לנו? האם זה טוב שזה קורה? מהן ההשלכות?.
חרדה היא אחת ההפרעות הנפשיות המעניינות ביותר. היא נמצאת בכולנו. ללא הבדל של דת, גזע או מין. היא מאפיינת אותנו כבני אדם. כל אחד ואחד מאיתנו נתון במצב של חרדה. כל אחד מאיתנו חווה או יחווה אפיזודה אחת לפחות של חרדה. אך רגע לפני שכולנו הולכים לטיפול, ישנם מספר דברים שצריך להבהיר. מטרת מאמר זה היא לפשט את המושג, ולהציג אותו על שלל פניו. זאת על ידי הצגת מודלים שונים המתארים את ה"הפרעה", ביניהם מודלים פסיכולוגיים, רפואיים, ולבסוף מודל מתוך עולם הרפואה הסינית. בסוף המאמר יוצגו שיטות טיפול הן מערביות, והן סיניות, הכוללות אבחנה מבדלת לסוגי הסינדרומים השונים.





מה זו חרדה?
"קווה לשלום, ואין טוב; לעת מרפה, והנה בעתה".
ירמיהו ח' טו.

ישנן מגוון הפרעות הנושאות עימן את תווית החרדה, חלקן כוללות אותה כחלק אינטגרלי מסל הסימפטומים, ולחלק היא רק נספח. לפי ה DSM4-TR
ישנם מספר הפרעות הנכנסות תחת הכותרת של הפרעות חרדה או Anxiety Disorders, שביניהן התקפות פאניקה ללא אגורפוביה (פחד ממקומות ציבוריים), התקפות פאניקה עם אגורפוביה, פוביה ספציפית, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), התקף חרדה עקב מצב רפואי כללי, התקפי חרדה על רקע שימוש בחומרים (תרופות, סמים וכו'), התקפי חרדה כלליים, התקפי חרדה לא מוגדרים ועוד.
במאמר זה אתמקד בהתקפי חרדה "לא מוגדרים", אשר נחשבים לבין השכיחים. אלו התקפים המתרחשים בפתאומיות הכוללים רגשות דאגה, בעתה או טרור חזקים, לרוב מעורבים עם רגשות של הליכה לאבדון. במהלך ההתקפים, סימפטומים כמו קוצר נשימה, פלפיטציות, כאבים או אי נוחות בחזה, הרגשת חנק, פחד מ"שיגעון", והרגשת איבוד שליטה בד"כ מתרחשים. התקפים אלו אינם מתרחשים לרוב לנוכח סכנה ממשית, אם כי הם בהחלט יכולים.
התקף חרדה אמור להכיל 4 (או יותר) מהסימפטומים הבאים:
1. פלפיטציות, ו/או טכיקרדיה.
2. הזעות.
3. רעד בגוף.
4. הרגשה של קוצר נשימה.
5. הרגשת חנק.
6. כאבים בחזה ואי נוחות.
7. בחילות ואי נוחות בטנית.
8. הרגשת סחרחורת, אי יציבות, עילפון.
9. דה-ריאליזציה (הרגשה של חוסר מציאות), או דפרסונליזציה (התנתקות מהעצמי).
10. פחד מאיבוד שליטה, הרגשה של "שיגעון".
11. פחד ממוות.
12. הרגשת נימול ודגדוג באצבעות.
13. צמרמורות וגלי חום לסירוגין.
כאמור, משפחת הפרעות החרדה כוללת אין ספור הפרעות. כדי שאדם יוגדר כסובל מהפרעת חרדה עליו להיות מאובחן על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר. כיום בתרבות המודרנית ישנו מנהג, המדביק לכל ילד שני את התווית ADHD, ולכל אדם הבודק פעמיים אם הוא כיבה את האור כסובל מ OCD. כמטפלים ברפואה סינית, יכולים אנו לעשות הכללה ולומר כי כלל האוכלוסייה סובלת מסינדרום כזה או אחר, אך ללא אבחון הכולל תשאול ובדיקה פיסיקלית מקיפים, לא נמהר להסיק מסקנות נחפזות. הבעיה המרכזית באבחון וטיפול בחרדה, היא שלרוב המטופל אינו מגיע לטיפול בזמן ההתקף. אמנם, דבר שכיח שאנו כמטפלים נתקלים בו הוא פחד ממחטים. מטופלים המגיעים לטיפול יכולים לפתח סימפטומים כגון הזעה מוגברת, דופק מואץ, נשימה מהירה וכו', לנוכח מראית המחטים או בזמן התחלת הדיקור. לכאן נכנסת האבחנה המבדלת בין פחד לבין חרדה. ציפייה לסכנה מאיימת בעתיד הקרוב, הפרזה בהערכת מידת הסכנה הממשית ומחשבות על הנזק הצפוי כתוצאה ממנה, הם מרכיביה הקוגניטיביים של תגובת הפחד. עצמת הפחד ומידת הקשר שלו למציאות, הן המבחינות בין תגובת פחד "נורמלית" לתגובה "אבנורמלית". במרכיבים הרגשיים והפיסיולוגיים אין הבדל בין תגובת חרדה לתגובת פחד, ואף הDSM אינו עושה אבחנה ביניהן. ההבדל העיקרי נעוץ במרכיב הקוגניטיבי. תגובת פחד מתייחסת לסכנה קונקרטית בהווה, אם כי לא תמיד מאוד מציאותית, ואילו חרדה היא תחושה של סכנה מפני דבר מה בלתי נודע ולא מוגדר.

הפיסיולוגיה של החרדה:
למילה ריגוש (Emotion) יש כמה מובנים. בדרך כלל היא מציינת רגשות חיוביים או שליליים המתעוררים במצבים מסוימים. ריגושים מורכבים מדפוסי תגובות פיסיולוגיות ומצורות התנהגות טיפוסיות למין (מין כspecies ולא כהבדל בין גברים ונשים). רובנו מתייחסים במילה ריגוש ללא התייחסות להתנהגות. אך ההתנהגות היא החשובה להישרדות. ההשלכות המועילות של התנהגות ריגושית הן שהנחו את האבולוציה של מוחנו. הרגשות הנלווים לאופני ההתנהגות האלה התפתחו רק כעבור זמן.
ריגושים כוללים תגובות התנהגותיות, תגובות אוטונומיות (כלומר של מערכת העצבים האוטונומית) ותגובות אנדוקריניות. כיוון שמצבים מאיימים מצריכים בדרך כלל פעילות נמרצת, התגובות האוטונומיות והאנדוקריניות שהם מעוררים הן קטבוליות . הן מאפשרות לגייס את מאגרי האנרגיה של הגוף. הענף הסימפתטי של מערכת העצבים האוטונומית מתעורר לפעולה, ובלוטות האדרנל מפרישות אדרנלין, נוראדרנלין והורמונים סטרואידים האופייניים למצבי Stress. אדרנלין משפיע על המטבוליזם של גלוקוז. הוא גורם למאגרי המזון שבשרירים להיעשות זמינים כמקור אנרגיה לצורך הפעילות המאומצת. יחד עם נוראדרנלין הוא מגביר את תפוקת הלב, ובדרך זו מחזק את זרימת הדם לשרירים. הורמון אחר הקשור לתגובת Stress הוא קורטיזול, הורמון סטרואידי המופרש מקורטקס האדרנל. הקורטיזול נחשב לגלוקו-קורטיקואיד , שכן הוא משפיע על המטבוליזם של גלוקוז. הגלוקו-קורטיקואידיים מסייעים לפירוק חלבונים והפיכתם לגלוקוז, ממריצים הפיכת שומן לצורה זמינה להפקת אנרגיה, מגבירים את זרימת הדם ומעוררים תגובתיות התנהגותית, ע"י פעולתם במוח. כמעט כל תאי גופנו מכילים קולטני גלוקו-קורטיקואידיים.
הבקרה על הפרשת גלוקו-קורטיקואידיים נמצאית בהיפותלמוס . בהיפותלמוס מופרש פפטיד בשם CRF(Corticotropin releasing factor), וזה מגרה את בלוטת ההיפופיזה הקדמית וגורם לה להפריש ACTH (Adreno corticotropic hormone). ACTH מועבר למחזור הדם ומגרה את קורטקס האדרנל להפריש גלוקו-קורטיקואידיים. CRF מופרש גם בתוך המוח, שם הוא משמש כנוירוטרנסמיטר, במיוחד באזורי המערכת הלימבית, העוסקת בין היתר בתגובות רגשיות. המערכת הלימבית היא קבוצת מבנים מוחיים הקשורים זה לזה, המהווים מעגל עצבי שתפקידיו העיקריים הם מוטיבציה ורגש. בנוסף המערכת הלימבית ממלאת תפקיד חשוב בבקרה ובוויסות של מערכת העצבים האוטונומית ושל המערכת ההורמונלית. המערכת מקבלת מידע ישירות מחוש הריח (כנראה שריד אבולוציוני, הרי רוב החיות משתמשות בחוש הריח כחוש עיקרי להערכת מצב וקבלת מידע מהסביבה). בנוסף המערכת הלימבית קשורה גם בתהליכי למידה וזיכרון.
בגזע המוח קיים אזור הנקרא RAS (Reticular activating system), המפקח על רמת העירות העצבית על ידי גירוי המרכזים הגבוהים יותר של המוח האחראים למצב ההכרה.
הטיפול התרופתי הניתן בדרך כלל להתקפי חרדה ומניעתם, הוא תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים . תרופות אלו מדכאות פעילות באזור של המוח השולט ברגשות. פעולתן נעשית ע"י המרצת הפעולה של חומר כימי הנקרא חומצה גאמא-אמינו-בוטירית (GABA). הGABA נקשר לתאי המוח ובולם מעבר של פולסים חשמליים. דבר זה מפחית את התקשורת בין תאי המוח. הבנזודיאזפינים נקשרים לקולטני הGABA, לכן מגבירים את השפעת הנוירוטרנסמיטר, ובכך מונעים פעילות יתר במוח הגורמת לחרדה. הבנזודיאזפינים מדכאים את הRAS, וכך מקילים את החרדה. במנות גדולות יותר הם מדכאים את ה,RAS במידה מספקת כדי לגרום לתרדמה ושינה. הבנזודיאזפינים מרגיעים תחושות של ריגוש וחוסר שקט, ומאטים פעילות מנטאלית. בנוסף הם מקטינים מתח שרירים, ולא אחת משתמשים בהם בשביל מטרה זו.
הפסיכולוגיה של החרדה:
"שמעו דבר ה', החרדים אל דברו".
ישעיהו ס"ו.
ישנן אין ספור גישות ותיאוריות המסבירות את החרדה. מה שמשותף לרובן, הוא שאין הן מתייחסות להיווצרות החרדה כתהליך פתולוגי, אלא כתגובה בריאה של הנפש לעולם שבו אנו חיים. ראשית, ניתן לומר כי אנשים המאמינים בכוח עליון כזה או אחר, דוגלים באמונתם מתוך יראת שמיים, ומתוך דאגה לחיים שאחרי המוות. למען הסר ספק, איני חושב כי אדם מאמין זקוק לטיפול. אמונתם של בני האדם בכוחות עליונים ושמימיים, באה לתת תקווה ודרך התמודדות עם העולם המופרע וחסר הדרך שבו אנו חיים. אך חרדה היא לא רק תוצר של אמונה. בסעיפים הבאים יוצגו תיאוריות פסיכולוגיות מזרמים שונים, המתארות את החרדה והיווצרותה.
הגישה הפסיכואנליטית:
לפי המודל הסטרוקטורלי של פרויד, ישנם בפסיכת האדם 3 מרכיבים. הסתמי או האיד האחראי על הדחפים, היצרים והמשאלות הלא מודעים של האדם, האני העליון או הסופר-אגו המייצג את הרצוי, אמות מוסר, וחוקים חברתיים. הוא תובעני, שואף לשלמות ונוקשה. בנוסף, קיים האני או האגו, המופקד על ניהול המערכות הפנימיות של האישיות, על הפיקוח עליהן ועל המשא ומתן עם המציאות החיצונית לו, הוא המופקד גם על גילוי סכנות ואזהרה מפניהן (כגון חרדה), והוא מתבקש גם לנקוט פעולות להגנה מפניהן. לחרדה ערך הישרדותי רב. בלעדיה אין לאורגניזם קיום. כל אדם מתמלא חרדה לנוכח מצבים מסוימים, פנימיים או חיצוניים, וחרדה זו מעודדת, ריכוז אמצעים נפשיים בתחום הבעייתי שעורר אותה. פרויד זיהה שלושה סוגי חרדה המשקפים מקורות שונים של סכנות אפשריות, אתאר כאן רק שתיים מתוכן:
חרדה מציאותית- זו מזהירה את האורגניזם מפני סכנות חיצוניות של ממש. היא קשורה לרפלקס הבריחה, ולפיכך היא ביטוי ליצר הקיום. אם האיום החיצוני על האדם ברור וממוקד, הוא קרוי פחד. לעומת זו, אם האיום מופשט יותר ומקורו החיצוני אינו מוגדר, הוא נקרא חרדה.
חרדה נוירוטית- זו נובעת מהחשש שהאני (אגו) יאבד את השליטה על מערכת האינסטינקטים, ויעשה דבר מה שהוא עלול להיענש בגינו. החרדה הנוירוטית אינה נובעת דווקא מהפחד מפני האינסטינקטים עצמם, אלא בעיקר מפני העונש הצפוי בעקבות סיפוקם. שורשי החרדה הנוירוטית נמצאים במציאות, הרי כל אחד מאיתנו ודאי נענש כילד על התנהגות אימפולסיבית כלשהי.
מכיוון שאין אנו יכולים לשאת את תחושת החרדה לאורך זמן, ה"אני" משתמש במנגנוני הגנה המרגיעים אותו מפניה. כשם שהחרדה חיונית להישרדותו של כל אורגניזם מסתגל ובריא בהיותה אות אזהרה מפני סכנה כלשהי, כך גם מנגנוני ההגנה מפני החרדה הכרחיים לנו.
הגישה האקסיסטנציאליסטית:
לפי גישה זו, אחת התחושות שאין אנו יכולים להימנע ממנה היא חרדת הקיום, או ליתר דיוק חרדת האי קיום. עובדת קיומו של המוות כסוף בלתי נמנע של הוויתנו בעולם היא האמת החזקה ביותר של קיומנו. "הדבר היחיד הבטוח בחיים הוא המוות". אמת זו יוצרת מתח, כתוצאה מנוכחות תמידית של אי קיום בתוך הקיום. היא מכריחה את האדם לחיות כל הזמן מתוך התייחסות לאפשרות שלא יהיה קיים. הפסיכולוגיה האקסיסטנציאליסטית טוענת, כי בהכרח זה טמונות אפשרויות חיוביות, מכיוון שהוא מטיל על האדם ביתר תוקף את האחריות להפיק את המרב מכל רגע של קיומו. רולו מאי טוען, שחרדה זו מתגברת כל אימת שאנו מנסים לממש את קיומנו הייחודי בעולם. ההכרזה על קיומנו, מגבירה את העובדה שיום אחד לא נהיה קיימים יותר. לכן קיים אצלנו הפיתוי להכחיש את קיומנו הייחודי ולמצוא מפלט בקונפורמיות חברתית ובאדישות.
חרדה ברפואה סינית:
לעניות דעתי, אין אנו כמטפלים אמורים לבצע אבחנה מבדלת ככל שזה נוגע להתקפי חרדה. אמנם התקפי חרדה יכולים לנבוע מסיבות כאלה ואחרות, אך בהתייחס להתקף חרדה, אין אנו מדברים על סימפטום או קבוצת סימפטומים המשתייכים לסינדרום כזה או אחר, אלא לנפש האדם כמכלול.
ישנם כמה קרקטרס המתייחסים למושג חרדה או Anxiety. אחד מהם הואyou1lu2 , או
.הקרקטר השמאלי (you1), מתאר הליכה איטית עם ראש מודאג. בתוך הקרקטר מופיע גם הHeart. הרדיקל הימני (lu2), מכיל את הרדיקל Si1 , המתאר מחשבה, דאגה ומעליו מופיע הרדיקל hu1 המתאר את הפסים של הטיגריס. הרדיקל מוכר בוודאי מהShang Han Lun, מהפורמולה Bai Hu Tang. הטיגריס מסמל את האנרגיה המתכתית שמגיעה בסתיו, כדי לכנס את הקיץ (Yang) אל תוך החורף (Yin).
אלמנט המתכת:
"כל הבאים בשער העולם מתחילים את דרכם אל המוות".
אלמנט המתכת כידוע מכיל את איבר הLu ואת איבר הLI. האספקט הנפשי של המתכת הוא הPo2 . קרקטר זה מורכב מ2 רדיקלים. השמאלי הוא bai4, המסמל את הצבע הלבן, הלא הוא הצבע של אלמנט המתכת. הרדיקל הימני הוא gui3 המסמל רוח, שד (Ghost). הPo משמש כ"Wei Qi" פסיכולוגי, אשר כמו הWei Qi שמגן עלינו מגפ"ח, הPo מגן עלינו מפני איומים נפשיים, במיוחד כאלה שמערערים את מהות קיומנו. כאשר אדם קרוב אלינו הולך לעולמו, או מתרחש תהליך פרידה כלשהו, אירוע זה פוגע במתכת. לא סתם אנו עצובים, ומוטבעים ביגון ובצער. תפקידו של הPo הוא להגן עלינו ההשלכות של האירוע, ולדאוג שלא נשקע בו לנצח. מלבד הקושי בפרידה, קיים גם המרכיב של ערעור האי קיום שלנו. כאשר אדם קרוב לליבנו הולך לעולמו, מבחינה לא מודעת ולפעמים גם מודעת, זה מבהיר לנו עד כמה חיינו יכולים להסתיים בין רגע. עד כמה הם שבירים ועלינו להוקיר כל רגע ורגע בהם. אך ערעור האי קיום שלנו לא רק תלוי בחיים של אחרים. במדינת ישראל, מדינה שעברה לא מעט מלחמות קיום, אשר אנו חיים בה מתוך פחד מתמיד להמשך גורלנו, אלמנט המתכת נפגע כל הזמן ואף נשחק. ובכלל אנו גם מוסיפים לחיינו את מרכיב הStress, אשר לא תורם בהתמודדות עם חרדת האי קיום שמחלחלת בכולנו.
מדוע בכל זאת חרדה היא משהו שטבוע בנו? בסיס החרדה נמצא בפחד. הרבה אנשים נמצאים בפחד, בלי שיודו בכך. הם מפחדים לצאת מביתם, בין אם זה מסיבות ביטחוניות, או היותר שכיחות, סיבות חברתיות. לפי חמשת האלמנטים, כאשר תינוק נולד, הוא נמצא באלמנט המים אשר רגש הפחד מקושר אליו. התינוק יוצא מבטן אימו אל עולם גדול ומפחיד המלא בגירויים מאיימים. "הרך מכל, חווה את הקשה מכל. יוצא מתוך חום בלי חלל אל חלל נטול חום". התינוק זקוק להגנה מהאם, אך גם זאת לא תמיד מספיקה. בשלבים המוקדמים של החיים, הרבה תינוקות מפתחים חרדת נטישה. חרדה זו לרוב מתרחשת כאשר האם יוצאת מטווח ראייתו של התינוק, לכן הם יכולים לבכות ולהיות באי נוחות.
אלמנט המתכת הוא הסוגר את מעגל החיים. זהו האלמנט האחרון שאליו אנו אמורים להגיע. בשלב זה בחיים, נערך חשבון הנפש, מעיין סיכום של החיים הנוכחיים לפני שיסתיימו ויעברו אל אלמנט המים מחדש. בעצם, זו התכנסות של המתכת לקראת חיים חדשים של הנשמה, בין אם הם בעולם הבא, או בין אם הם בעולם הנוכחי כמו בגלגול נשמות. על כן, כאשר אנו חווים התקף חרדה, האירוע גורם לנו לחוות את הרגשת הסוף המר. לא סתם אחת התחושות בהתקף חרדה היא התחושה שהמוות או הסוף, קרבים ובאים.
שיטות טיפול:
מלבד הטיפול התרופתי הניתן, ישנה שיטת טיפול הנקראת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive-Behavioral Therapy), או בקיצור CBT. השיטה היא שילוב של הגישה הביהייביוריסטית, המניחה כי הפרעות נפשיות אינן מחלות, אלא דפוסי התנהגות קלוקלים שנרכשו במהלך החיים. מטרת הטיפול היא שינוי דפוסי ההתנהגות של המטופל, תוך שימוש בשיטות הקשורות ללמידה. טיפול קוגניטיבי הוא שיטת טיפול המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההתנהגות, ושמקורן של הפרעות רגשיות הוא בדפוסי חשיבה מעוותים. הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה הלקויים והקניית דפוסים סתגלניים במקומם. הטיפול מתבסס הן על עקרונות מתחום הלמידה, והן על ניתוח לוגי ושכנוע מילולי-שכלתני. הטיפול הקוגניטיבי שונה מהטיפול ההתנהגותי בדגש שהוא שם על התהליכים הפנימיים של המטופל, ולא על ההתנהגות בלבד. כמובן, שיטת טיפול זו מיושמת ע"י מטפלים המוסמכים לטפל בשיטה זו. בספרו של דר' יורם יובל "סערת נפש" מתואר טיפול בשיטה זו.
דר' לאון האמר בספרו "Dragon rises, Red bird flies", מתאר חמש סיבות להופעת חרדה:
1. חוסר בHeart Qi
2. חוסר בHeart Blood כתוצאה מאיבוד דם או ממחלה כרונית.
3. Excess Fire due to Yin (Water) deficiency.
4. הצטברות נוזלים עקב חוסר בSpleen & Kidney Yang
5. Phlegm Fire.
לדעת האמר, שורש החרדה טמון בפגיעה באלמנט המים. Kidney Yin, Kidney Yang וKidney Qi מדריכים אותנו להתמודד עם פחד מהלא-ידוע. הם גם אחראים לתהליך החלוקה בגוף. כאשר נוצרת הפריה, מתחיל תהליך החלוקה הראשוני ביותר, מיטוזה. תהליך החלוקה ממשיך במהלך כל החיים עד המוות. התוצר הסופי הוא הפרדה וחלוקה מוחלטים בין הYin והYang. בשלב זה, אנו נפסיק מלהיות, ונגיע לנירוונה .
הטיפול ברפואה סינית במטופלים החווים חרדה כחלק אינטגרלי בחייהם, הוא מגוון ולרוב ישב על טיפול בסינדרומים כאלה ואחרים. לדעתי האישית, אחד העקרונות הטיפוליים החשוב ביותר בטיפול בחרדה, הוא חיזוק אלמנט המתכת עם דגש על איזון בין האש למים. להלן מספר נקודות דיקור היכולות להמחיש את העיקרון הטיפולי. תיאור תפקודי הנקודות נעשה בשילוב הבנת פעולתן הסינית, על פי עקרונות הTCM, בשילוב ניתוח עקרונות והבנת מודלים מערביים לפיסיולוגיה של החרדה. נקודות אלו לא מגיעות מניסיון אישי, אלא מתוך ניתוח והבנה של המודלים הפסיכולוגיים, הרפואיים והסיניים כאחד. אין לראות בהן כהמלצה לטיפול או כתחליף לטיפול כזה או אחר.
Lu9 Taiyuan- נקודת האדמה-פלג, מקור והחיזוק של איבר הLu ואלמנט המתכת. כמו כן הנקודה שולטת על כלי הדם ובה הם נפגשים. הנקודה מתארת את היחסים בין האדמה למתכת, כמערכת של חיזוק המתכת דרך האדמה. זאת אפשר לראות בכך, שמרידיאן הLu מתחיל במחמם האמצעי, באזור CV12, שהיא גם נקודת ההתראה הקדמית של איבר הSt, נקודת ההתראה של המחמם האמצעי ונקודת מפגש איברי הFu. ניתן לומר כי CV12 היא נקודת ההתראה הקדמית של הPost Natal Jing, ולכן אחראית על כל החומרים הפיסיולוגיים (מזון ונוזלים) והנפשיים שאותם אנו אמורים לקבל ולעכל, על מנת שהגוף שלנו יתפקד. הנקודה יכולה לגרום להעברת אנרגיה מהאדמה אל המתכת, ועל ידי כך חיזוק האלמנט. העברת האנרגיה יכולה גם להתפרש בכיוון של מתן קרקע יציבה לרגשות החרדה שמטופל חווה.
Lu7 Lieque- נקודת החיבור של מרידיאן הLu, ונקודת הפתיחה של מרידיאן הRen Mai. נקודה זו, בתור היותה נקודת חיבור, מתחברת למרידיאן הLI וגורמת לאיזון באלמנט המתכת. בנוסף, נקודה זו פותחת את מרידיאן הRen mai אשר Kid6 משמשת כנקודת סגירה. קשר זה, דרך מרידיאן הRen Mai מדגים את מערכת היחסים Lu-Kid. תנועתה היורדת של Lu7 ביחד עם תנועתה העולה של Kid6, גורמות לאיזון של נוזלים, Qi וYin. מבחינה נפשית, Lu7 על ידי תנועתה היורדת, מחזקת את איבר הLu ומאפשרת לבצע את תהליך ההיפרדות או הLet go. Kid6 מעלה Yin כלפי מעלה על מנת לתמוך בLu בתהליך זה.
Kid7 Fuliu- נקודת המתכת-נהר של מרידיאן הKid, ונקודת חיזוק. הנקודה בנוסף לאיכויות של חיזוק Kid בהקשר של נוזלים, היא שולטת בהזעה. הסיבה לתפקודה כשולטת על ההזעה, נובע מכך שהזעה היא תוצר של עבודת הWei Qi. מקור הWei Qi הוא בKid ובשליטת הLu. כאשר מטופל נמצא בהתקף חרדה, הוא לרוב מזיע. מבחינה פיסיולוגית זוהי התבטאות של מערכת העצבים הסימפתטית. הנקודה על צירופיה השונים סוגרת ופותחת את נקבוביות העור, אשר בשליטה של הLu. שליטה זו משמעותה שליטה על מה שהגוף מפריש החוצה דרך הזיעה, או מונע את כניסתו. בהתקף חרדה, יוצאים החוצה השדים והפחדים שלנו. העור שבשליטת הLu, כאילו לא מחזיק יותר את הגוף ונותן לו לזלוג החוצה אל מעבר לגבולות. בנוסף, מכיוון שחרדה היא סוג מסוים של פחד, היא פוגעת ומחלישה את הKid, על כן Kid7 כנקודת חיזוק תתאים לתמיכה ושימור של הKid.
TW2 Yemen- נקודת המים-מעיין של מרידיאן הTW. בנוסף לתפקוד הנקודה לטיפול בפתולוגיות של האוזן (קשר אל הKid), וטיפול בכאבים לאורך המרידיאן, TW2 גם מטפלת בהרגעת הנפש. איבר הTW נמצא בביוריתמוס בשעות 21:00-23:00, שאלו שעות הYin, ואלמנט המים מיוצג בשעות אלו. נקודה זו היא גם נקודת מעיין, אשר בכללותן אינדיקטיביות להוצאת חום מהגוף. הTW נמצא ביחסי Yin-Yang עם הPC, ושייך לאלמנט האש. שני אפיונים אלו מרחיבים את יריעת הטיפול של הTW בHT ובנפש.
Kid4 DaZhong- נקודת החיבור של מרידיאן הKid. מנקודה זו יוצא מרידיאן החיבור של הכליות. מסלול המרידיאן מתחיל מKid4, מקיף את הקרסול ומתחבר אל מרידיאן הBl. לאחר מכן הוא עולה עד לנקודה מתחת לאיבר הPericardium, ומשם הוא מתחבר אל החוליות המותניות. מבחינה זו, אפשר לראות במסלול זה, חיבור בין הכליות שמהן אנו מקבלים את אנרגיית החיים שלנו, אל הPericardium המתייחס לאספקט הנפשי, ולבסוף החוליות המותניות, אשר נותנות לנו יציבות פיסית ונפשית. חיבור זה מתבטא גם בביוריתמוס, כאשר הKid נמצא בין הBl והPc. בציר השמימי, כתוב כי חוסר בQi הכליות יגרום לנטייה לפחד. הKid הן מקור הQi, והLu הן השולטות על הQi.
בביוריתמוס, הKidney נמצאים בשעה 17:00-19:00, שזהו זמן המתכת וזמן שכבת הYang Ming ע"פ הShang Han Lun. בצורה נורמלית, כאשר אנו חווים גירוי מסוים, ואותו גירוי מתפרש כגורם סכנה, חרדה וכגורם מאיים, הגוף יגיב בכניסה למצב של Stress. אך ברוב המקרים אותו Stress יחלוף לאחר זמן מה, ואנו נרגע. משום מה, ישנו שיבוש בכניסה מחדש למצב של רגיעה, הן פיסית והן נפשית, ולכן התגובה לגירוי תהיה ממושכת, מפחידה וטראומטית יותר למטופל. מכיוון שהורמוני הStress מופרשים מבלוטת האדרנל, נוכל לראות את הפסקת הפרשתם ע"י 2 גורמים. הראשון, כאשר ההיפותלמוס מפסיק את הפרשת ACTH, מה שיגרום להפסקת הפרשת אדרנלין וקורטיזול. השני הוא הפרשת GABA, המעכבת העברת פולסים חשמליים בתוך הנוירונים. על שני מנגנונים אלו, נוכל להסתכל ביחסים של אש ומים. הפרשת ACTH מיוחסת לאלמנט האש, הגורם להפרשת אדרנלין מבלוטת האדרנל. בעוד שהפרשת GABA, מיוחסת לאלמנט המים, המעכבת את הפעילות החשמלית במוח. רוב התרופות לטיפול ולמניעת התקפי חרדה עובדות על המנגנון השני. כלומר, תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, הנקשרות לקולטני הGABA ומפעילות אותו. במילים אחרות, התרופות מחזקות את בקרת המים על האש. בנוסף, ישנן תרופות אנטגוניסטיות לנוראדרנלין, החוסמות את פעילותו כנוירוטרנסמיטר של מערכת העצבים הסימפתטית. מנגנון פעילות התרופות יכול להבהיר את צורת הטיפול ברפואה הסינית. תרופות המפסיקות את הפרשת הACTH, בעצם מנקזות חום מאלמנט האש ומפזרות אותו. ואילו תרופות המפעילות את קולטני הGABA, מחזקות את אלמנט המים וע"י כך ישנה בקרה טובה יותר של המים על האש.
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, הוא המשלים את עבודת התרופות המערביות, בכך שהוא עובד על אלמנט המתכת. הוא משנה ומתקן תבניות חשיבה והתנהגות, ועל ידי כך תומך בהחזרת האיזון בין הHeart לKidney. CBT( טיפול התנהגותי - קוגניטיבי) יכול להיעשות גם במקביל לטיפול ברפואה סינית, בעבודה משותפת עם הפסיכולוג/פסיכיאטר המטפל.




טיפול בצמחים:
פורמולות לטיפול בחרדה בד"כ ניתנות על פי הסינדרום אותו מציג המטופל. להלן מספר פורמולות אשר לקוחות מספרו של Bob Flaws:
Heart Qi Vacuity & Blood Stasis Pattern:
Tian Wang Bu Xin Dan (Heavenly Emperor Supplement the Heart Pill)
Sheng di huang 30g, Wu wei zi 10g, Dang gui 15g, Tian men dong 15g, Mai men dong 15g, Bai zi ren 15g, Suan zao ren 15g, Ren shen 10g, Xuan shen 10g, Fu ling 10g, Dan shen 10g, Jie geng 10g.
Heart-Spleen Dual Vacuity Pattern:
Gui Pi Tang (Restore The Spleen Decoction)
Ren shen 3-6g, Huang Qi 12-15g, Dang Gui 10g, Long yan rou 10g, Bai zhu 10g, Fu ling 10g, Suan Zao ren 12g, Gan cao 6-10g, Mu Xiang 6g, Yuan Zhi 6-10g, Da zao 3-5 pieces, Sheng Jiang (hou xia) 1-3 slices.
Yin Vacuity - Fire Effulgence Pattern:
Huang Lian E Jiao Tang (Coptis & Ass Hide Gelatin Decoction)
Huang lian 3-6g, E jiao 10-12g, Huang Qin 10-12g, Bai shao 10-12g, Ji zi huang 2 yolks.













ביבליוגרפיה
אנגלית:
1. Bob Flaws & James Lake, Chinese Medical Psychiatry - A textbook and clinical manual, Blue Poppy Press, 2003.
2. Dr. Leon Hammer M.D., Dragon Rises, Red Bird Flies, Eastland Press, Seattle WA, 2004.
3. American Psychiatric Association, Diagnostic and Statistical manual Of Mental Disorder, Fourth Edition, American Psychiatric Association, Arlington VA, 2005.
עברית:
1. האוניברסיטה הפתוחה, מבוא לפסיכולוגיה, חטיבה רביעית, יחידה 12.
2. האוניברסיטה הפתוחה, הפיסיולוגיה של ההתנהגות, כרך א'.
3. דר' יורם יובל, סערת נפש, הוצאת קשת, תל אביב, 2001.

אינטרנט:
www.psyweb.com
www.sacredlotus.com
www.ranherbs.com
http://he.wikipedia.org


שמי אייל טקו ואני מטפל ברפואה סינית. סיימתי את לימודי במכללת מדיסין, שם התמחיתי בדיקור, צמחי מרפא סיניים, שיאצו ותזונה. מטפל בקליניקה בתל אביב.
למאמרים ופרטים נוספים ניתן להכנס לבלוג http://eyalt81.wordpress.com
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב