פיצוי כולל בסך כולל של 55 מיליון ש''ח ל220 אלף צרכנים שישולם ע''י חברת תנובה בגין הוספת סיליקון לחלב במשך תקופה העולה על שנה וחצי.
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

פיצוי כולל בסך כולל של 55 מיליון ש''ח ל220 אלף צרכנים שישולם ע''י חברת תנובה בגין הוספת סיליקון לחלב במשך תקופה העולה על שנה וחצי. 

מילים במאמר: 1732   [ נצפה 1419 פעמים ]

 
 
ת"א 1372/95, יורשי המנוח תופיק ראבי ז"ל נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ

כב' השופט:ע' בנימיני


07.10.2008

העובדות:
ענייננו בהחלטה תובענה ייצוגית שהגישו התובעים, תופיק ראבי ז"ל והמועצה הישראלית לצרכנות, נגד הנתבעת - תנובה בגין הטעיית הצרכנים בנוגע לתכונותיו ותכולתו של חלב עמיד דל שומן 1%.

החלטה:
1. תנובה הוסיפה סיליקון לחלב במשך תקופה העולה על שנה וחצי (מיום 25.1.94 ועד יום 6.9.95), שבה שיווקה כ- 13 מליון ליטר חלב דל שומן 1%. דבר זה נעשה בניגוד לחוק ובניגוד לתקן הישראלי המחייב לחלב, בלא שהדבר סומן על אריזת החלב כנדרש בחוק ובתקן, ובלא שהדבר דווח למשרד הבריאות. הוספת הסיליקון לחלב נעשתה כדי להתגבר על בעייה טכנית בתהליך הייצור, אף שניתן היה לפתור בעייה זו באמצעות החלפת ציוד בהשקעה בסדר גודל של כ- 300,000 - 400,000 דולר. תנובה העדיפה לעבור על החוק, ולשווק ללקוחותיה חלב שיוצר בניגוד לתקן ישראלי מחייב, כדי לחסוך הוצאה כספית זו. המחלבה קטלגה את הסיליקון שהזמינה מהספק הישראלי תחת סיווג של "חומרי ניקוי", אף שנעשה בו שימוש כתוסף חלב, כדי להסוות את השימוש האמיתי בחומר. אנשי תנובה הבינו היטב שהם עושים מעשה פסול ואסור. הסיליקון הוסף על ידי תנובה במינון העולה פי 10 על זה המותר לפי הוראות היצרן לשימוש במזון שאיננו חלב לשתיה, מבלי לבחון את הסיכונים הכרוכים בכך, ומבלי לבצע בדיקות כלשהן של ריכוז החומר בחלב לאחר תהליך הייצור. תנובה לא בצעה כל בדיקה עצמאית במעבדותיה, או במעבדה חיצונית, לבחינת השפעת החומר על החלב; היא הסתמכה באופן בלעדי על חומר שקבלה מהספק הישראלי.

2. אמנם אין כל ראיה לכך ששתיית חלב המכיל סיליקון גרמה, או עלולה לגרום, נזק בריאותי מיידי לצרכנים. אך לדעת מומחי משרד הבריאות - אין אפשרות לשלול קיומו של סיכון בריאותי לטווח הארוך, בעיקר לגבי ילדים, עקב צריכת חלב המכיל סיליקון, לאור החשש לצריכה בכמות העולה על כמות הצריכה היומית הקבילה.

3. תנובה הטעתה את צרכני החלב, בכך שהעלימה מהם את העובדה שהחלב יוצר ושווק בניגוד לתקן ישראלי מחייב. מוצר שיוצר בניגוד לתקן מחייב, טומן בחובו פגם המפחית באופן משמעותי מערכו, שכן הצרכן איננו יכול להיות בטוח בעניין בטיחותו ואיכותו של המוצר, גם אם בדיעבד מתברר כי הפרת חובת התקן לא גרמה לנזק בריאותי. הצרכן נותן אמון בעוסק, ולא ניתן להטיל עליו את הנטל לברר האם המוצר שרכש עונה על דרישות החוק או התקן. בשל חשיבותו הרבה של התקן לצרכן כשיקול בעת רכישת מוצר, חייב העוסק לגלות לצרכן את העובדה שהמוצר שהוא משווק איננו עומד בדרישות התקן. כאשר משרד הבריאות הגיע למסקנה כי יש להשמיד את החלב עם הסיליקון, והוא לא נמצא ראוי אפילו לצריכת בעלי חיים, ברור שהמוצר היה פגום בצורה מהותית מבחינת הצרכן, גם אם לא ניתן להוכיח שהוא מסוכן לבריאותו. כך גם הפרה תנובה את חובתה על-פי דין לסמן על האריזה את הימצאות הסיליקון בחלב. אין מדובר במחדל, אלא בהטעיה מכוונת העולה כדי הונאה והפרת אמון חמורה כלפי הצרכנים וכלפי רשויות הפיקוח. תנובה היתה מודעת היטב לכך שהיא פועלת בניגוד לחוק ולתקן, וניסתה להסוות את דרך פעילותה. כל אלו הם גורמים אשר צריך שילקחו בחשבון לענין קביעת שיעור הנזק והפיצוי לקבוצה התובעת.

4. הזכות לאוטונומיה של הצרכן היא זכותו לגבש החלטה באופן שקול, מושכל ומודע, בידיעת העובדות הנוגעות לדבר, האם לרכוש מוצר מסויים. כאשר עסקינן במוצר מזון, זכותו של הצרכן לקבוע, בידיעת כל העובדות הנוגעות בדבר, מה יכנס לפיו ולגופו וממה ימנע. זכותו של הצרכן לקבל את מלוא המידע על הסיכונים הרפואיים הכרוכים בצריכת המוצר. מדובר בזכות יסוד חוקתית, שהפגיעה בה מחייבת פיצוי הולם וממשי. קיומו של הנזק הנגרם מפגיעה באוטונומיה של הפרט עולה מעצם הפרת החובה, גם בהעדר ראיות של ממש להוכחת נזק זה. אין גם צורך להוכיח קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין נזק ממשי שנגרם כתוצאה ממנה. שלילת כוח הבחירה היא נזק עצמאי, גם אם לא גרמה לכל נזק נוסף, ואפילו יוכח כי הצרכן היה מסכים לרכישת המוצר, גם לו ידע את כל העובדות לאמיתן, אף כי לעניין היקף הנזק, עשויה להיות חשיבות לשאלת התוצאה.

5. בענייננו, העובדה שתנובה הסתירה מצרכניה את החדרת הסיליקון לחלב, בצירוף העובדה שמדובר בעניין שהוא מהותי לצרכן, מוכיחה מניה וביה את הפגיעה באוטונומיה של הצרכנים: נשללה מהם הזכות לבחור את המוצר הראוי להם, קרי: הזכות להעדיף מוצר שאיננו מכיל סיליקון, ואשר מיוצר על פי דרישות החוק והתקן. אין לקבל את הטענה שהצרכן של חלב לשתיה אדיש להוספת סיליקון לחלב. לא לחינם ניסתה תנובה להסתיר עובדה זו מהציבור, כאשר נחשפה לראשונה. היא הייתה הראשונה להבין את משמעות הדבר מבחינה צרכנית. שלילת זכותם של הצרכנים לקבל החלטה באופן שקול, מושכל ומודע, בידיעת העובדות הנוגעות בדבר, האם לרכוש ולצרוך את החלב של תנובה, מהווה נזק עצמאי בר-פיצוי, גם בהיעדר כל נזק אחר, ואפילו אין ראיה שהצרכנים היו נמנעים מלרכוש את החלב לו ידעו את כל העובדות. מקל וחומר, קיימת פגיעה באוטונומיה של הצרכנים במקרה דנא, כאשר ברור לחלוטין כי מרביתם היו נמנעים מלרכוש את החלב לו היו מודעים למכלול העובדות החמורות שהתבררו בתיק זה.

6. כאשר נתבע בתובענה ייצוגית מעלה טענה של "מעשה של מה בכך", יש לבחון את חומרת הפגיעה מנקודת מבטה של הקבוצה כולה, ולא מנקודת מבטו של הצרכן הבודד. "מעשה של מה בכך" בהקשר לתובענה ייצוגית, פירושו מעשה אשר רוב חברי הקבוצה הנפגעת יראו בו עניין פעוט וקל ערך, שלא היה עולה בדעתם להגיש בגינו תובענה ייצוגית. בענייננו, מתקשה כב' השופט לראות כיצד ניתן להגדיר הטעיה כל כך חמורה של ציבור רחב של צרכנים, בנוגע לתכולתו וחוקיות ייצורו של מוצר בסיסי כל כך חשוב כחלב, כ"זוטי דברים". חלב לשתיה הוא מוצר שאמור להיות טבעי וטהור: אין להוסיף לו תוסף כלשהו - בוודאי לא תוסף שלדעת כמה מומחים עלול להוות בנסיבות מסויימות סיכון רפואי.

7. הוכח כי נזק בשל פגיעה באוטונומיה של הפרט נגרם לכלל חברי הקבוצה התובעת, קרי: כל הצרכנים שרכשו את החלב הנדון. נזק לא-ממוני המתבטא בתחושות שליליות שונות, כגון: גועל, עוגמת נפש, חשש מסיכונים בעתיד, תחושת עלבון והונאה וכו' - נגרם לכמחצית מחברי הקבוצה התובעת. הואיל ולא ניתן לזהות את חברי הקבוצה, אין דרך להבחין לעניין היקף הנזק בין חברי הקבוצה השונים. לכן יש לקבוע שיעור נזק אחיד בגין פגיעה באוטונומיה של הפרט, כאשר לגבי כמחצית מחברי הקבוצה מתוסף על כך גם נזק בגין תחושות שליליות.

8. על-פי הראיות שהובאו, מספר חברי הקבוצה התובעת, קרי: הבוגרים שרכשו חלב עמיד 1% של תנובה בתקופה שבין יום 23.10.94 ועד חודש ספטמבר 1995, עומד על כ-220,000 איש. זה מספר חברי הקבוצה הזכאים לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה של הפרט, בעוד שמספר חברי הקבוצה הזכאים לפיצוי בגין תחושות שליליות שונות הוא מחצית מחברי הקבוצה, קרי: 110,000 איש.

9. אין להתעלם מן ההבדלים המהותיים שבין תובענה ייצוגית לתובענה אישית, ואלו נגזרים בעיקרם מן התכליות של התובענה הייצוגית ומאופי ההליך. תובענה ייצוגית היא הליך מיוחד, שמשנה את פני ההתדיינות. אמנם "דרך המלך" בתובענות ייצוגיות היא לפסוק לכל אחד מיחידי הקבוצה את הנזק האישי המוכח. אך במקרים בהם קיים קושי מעשי לחייב את כל חברי הקבוצה להוכיח את תביעתם בדרך הרגילה, בשל מספרם הגדול של חברי הקבוצה, או משום שאין לצפות מהם לשמור קבלות ומסמכים לגבי נשוא התביעה, או כאשר ברור שרבים לא יטרחו להוכיח נזקם בשל סכום הפיצוי הנמוך - רשאי בית המשפט לקבוע את הנזק שנגרם לקבוצה בכללותה, מבלי לבחון את הנזק האישי שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה, ולחלק את סכום הפיצוי הכולל בין חברי הקבוצה בדרך שתראה לו צודקת ומעשית. אפשרות אחרת הפתוחה בפני בית המשפט היא לקבוע את סכום הפיצוי לקבוצה על דרך האומדנה.

10. כאשר התובענה הייצוגית מקיפה מאות אלפי חברים, אין מנוס מקביעת פיצוי אחיד וממוצע בגין נזיק לא-ממוני, אשר ממילא מחייב אומדנה. אין מקום בעניין זה לדיוק מושלם בקביעת סכום הפיצוי הכולל לקבוצה, אלא על קביעת הסכום בקירוב. במקרה דנא, פגיעה באוטונומיה של הפרט או תחושות שליליות הם ממילא נזקים לא-ממוניים שקביעת שיעורם מחייבת הערכה, ומעצם טבעם הם אינם יכולים להיות מדוייקים.

11. בית המשפט מכוון למצוא את הסעד שיעניק את הפיצוי ההולם ביותר לחברי הקבוצה התובעת, בידיעה שהפיצוי הניתן לא יהיה מדוייק, אלא רק הולם בקירוב את הפיצוי המגיע. כאשר בית המשפט נתקל בקשיים טכניים בניהול התובענה, הוכחת הזכאות לסעד וקביעת שיעורו ודרך חלוקתו - עליו להביא בחשבון את האפשרות הגרועה יותר, שהמעוול יחלץ מן התביעה בלא מתן פיצוי לקבוצה, כשהרווחים הלא-חוקיים שהפיק מביצוע העולה נותרו בידיו. תוצאה זו עומדת בסתירה לתכלית העיקרית של חוק תובענות ייצוגיות, שמרכז הכובד שלו הוא האינטרס הציבורי שביצירת הרתעה ואכיפת נורמות התנהגות ראויות. הפיצוי האישי לחברי הקבוצה איננה המטרה העיקרית של החוק, ולכן העדר אפשרות להעניק פיצוי אישי, כשלעצמה, לא צריכה לסכל תובענה ייצוגית מוצדקת. הפתרון במקרה זה מצוי בסעיף 20(ג) לחוק: בית המשפט רשאי להעניק סעד לטובת הקבוצה, או לטובת הציבור. הוא רשאי להורות על הוזלת המוצר או השירות הנדון, באופן שיטיב עם חברי הקבוצה התובעת, או על הקמת קרן מחקרים שקשורה לנושא התובענה הייצוגית, או לשלב בין שניים אלו.

12. סכום הפיצוי הכולל לקבוצה איננו משקף בהכרח מכפלה של סכום הנזק האישי, כפי שהוערך על ידי בית המשפט, במספר חברי הקבוצה. אך עדיין חשוב לנסות ולאמוד את הנזק האישי שנגרם לכל חבר בקבוצה, ואף לאמוד את מספר חברי הקבוצה, לצורך הערכת סכום הפיצוי הכולל שייפסק לטובת הקבוצה, על מנת לוודא שסכום הפיצוי הכולל לקבוצה לא יעלה על הנזק המצרפי המוערך שנגרם לחבריה. בית המשפט בהחלט רשאי להביא בחשבון את העובדה שלא ניתן פיצוי אישי לכל חבר בקבוצה, אלא סעד לטובת הקבוצה בכללותה. סכום הפיצוי הכולל צריך להיות הולם ופרופורציונלי למעשה העוולה ונסיבות ביצועה, גם אם חלוקת סכום זה במספר חברי הקבוצה תצביע על פיצוי בשיעור נמוך לעומת שיעור הפיצוי האישי שהיה נפסק לו הוגשה תובענה אישית נגד הנתבעת בגין עוולה זו.

13. בהתחשב בקשיים הכרוכים בפתרון של הוזלת מחיר החלב, לאור היקף סכום הפיצוי הכולל שנפסק לטובת הקבוצה (55 מליון ש"ח), ומטעמים של טובת הקבוצה וטובת הציבור - יש לחלק את סכום הפיצוי לשלוש מטרות עיקריות. האחת - מתן הטבה לחברי הקבוצה באמצעות הוזלת המוצר (או הגדלת התכולה בלא העלאת מחירו); השניה - העברת חלק מסכום הפיצוי לקרן מחקרים ומלגות בתחום המזון והתזונה, שלהם השלכה על בריאות הציבור; השלישית - חלוקת החלב חינם לאוכלוסיות נזקקות באמצעות עמותות העוסקות בכך.

14. לאור כל האמור לעיל, ביהמ"ש קובע כי תנובה תפצה את הקבוצה התובעת בסכום כולל של 55 מליון ש"ח. סכום זה יחולק כדלהלן: מתן הטבה לחברי הקבוצה באמצעות הוזלת המוצר (או הגדלת התכולה בלא העלאת מחירו); העברת חלק מסכום הפיצוי לקרן מחקרים ומלגות בתחום המזון והתזונה, שלהם השלכה על בריאות הציבור (זו דרך נוספת שהוצעה על ידי ב"כ הקבוצה התובעת); חלוקת החלב חינם לאוכלוסיות נזקקות באמצעות עמותות העוסקות בכך. ביהמ"ש מעוניין לשמוע את עמדת הצדדים ועמדת היועץ המשפטי לממשלה.

15. תנובה תשלם גמול ליורשי התובע הייצוגי תוופיק ראבי ז"ל, על סמך האמור בצו קיום הצוואה או צו הירושה, בסכום ביניים של 150,000 ש"ח. סכום ביניים בסך 250,000 ש"ח ישולם למועצה הישראלית לצרכנות שצורפה כתובעת נוספת בתיק זה. פעולתה לקידום התביעה עלתה מטבע הדברים על זו של התובע הייצוגי. לבאי-כוחה של הקבוצה התובעת תשלם תנובה הוצאות משפט בסך ביניים של 100,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד ביניים בסך 500,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.


את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב