על פי הערכותיהם של מדענים רבים, הסיכויים לקיומם של חיים אינטליגנטיים ביקום הם רבים. על פי הערכה זו, היקום, והגלקסיה שלנו בפרט, מלאים בחיים אינטליגנטיים. אם כך, מדוע לא זכינו מעולם לביקור של חייזרים בכדור הארץ? כדי להתמודד עם תעלומה זו, לא באמצעות תיאוריות הזויות למיניהן הנוגעות לעניין זה, אלא באמצעות חשיבה מדעית, צריך לשקול את המרחקים העצומים ביקום. מהירות האור, המהירות המרבית ביקום, שהיא גם המהירות המרבית היכולה לשמש להסעתם של חייזרים אינטליגנטיים במרחבי היקום, ככל שידוע לנו כיום, מגיעה אמנם לשלוש מאות אלף קילומטרים בקירוב. זוהי מהירות עצומה, אך בכל זאת היא מוגבלת.
רסמוס ביורק (Rasmus Bjork), פיזיקאי ממכון נילס בוהר בקופנהאגן, דנמרק הציע הסבר אפשרי לתעלומה זו. הוא טוען שייתכן שחייזרים לא הגיעו עד כה לכדור הארץ מאחר ש...לא היה להם די זמן לעשות זאת. רסמוס השתמש בסימולציית מחשב הלוקחת בחשבון את קיומן של מערכות השמש העשויות לקיים בתוכן חיים. אלה הן מערכות שמש המצויות באזור הקרוי "אזור החיים הגלקטי" (galactic habitable zone) של שביל החלב, הגלקסיה בה אנו מצויים. אזור החיים הגלקטי הוא אזור בו מערכות שמש שקרבתן למרכז הגלקסיה גדולה דיה לאפשר הימצאותם של יסודות המתאימים להיווצרות כוכבי לכת סלעיים ותומכי חיים ובאותה עת, מרוחקים דיים מלסבול מפגיעה מוגזמת של גורמים מסכני חיים כגון אסטרואידים וקרינה קטלנית.
ביורק יצא מתוך הנחת עבודה של ציווליזאציה מתוחכמת דיה כדי לאפשר את שילוחן של שמונה ספינות חלל במהירות של 30,000 קילומטרים לשניה לשם חיפוש חיים ברחבי הגלקסיה שלנו ( 30,000 קילומטרים לשניה היא מהירות גבוהה לאין שיעור ממהירות החלליות של ימינו המגיעות לעשרות בודדות של קילומטרים לשנייה). כל אחת מחלליות אלה תבנה בדרכה עוד שמונה חלליות נוספות, שימשיכו גם הן בחיפושיהם אחר חיים. החלליות יחפשו חיים רק באזורים המוגדרים כ "אזור החיים הגלקטי". על פי הסימולציה שבה השתמש ביורק, משך הזמן שיידרש כדי לחקור 4% מן הגלקסיה בדרך זו, יגיע לעשרה מיליארד שנה, שהן כמחצית חייו של היקום.
במצב עניינים זה, קשה להיות אופטימי במה שנוגע לביקור קרוב של חייזרים אינטליגנטיים.
מצד שני, ייתכן שהנחת העבודה של ביורק מוטעה - האם ציוויליזאציה מתקדמת באמת תוגבל רק לשילוחן של שמונה חלליות מן הסוג המתואר למעלה? האם זו הדרך המהירה ביותר לגילוי חיים, האם נכון להגביל את המהירות שתוכל ציווליזאציה כזו להגיע אליה לשלושים אלף קילומטרים לשנייה? אולי תוכל ציוויליזאציה כזו להגיע למהירויות הנושקות למהירות האור? ובכלל, ההנחה מתבססת על מהירות האור המרבית, כאמצעי ההנעה המהיר ביותר שייתכן. ואולם, האם לא ייתכן שציוויליזאציה מתקדמת באמת תגלה אמצעי הנעה מהיר יותר, המתבססים על חוקים פיזיקליים שאינם מוכרים לנו עדיין?
עוסק מזה שנים רבות בפיתוח תכניות לימודים במדע וטכנולוגיה במסגרות שונות, בעיקר במסגרת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך, מרצה בנושאים של הוראת המדעים וחינוך מתוקשב, מחבר מאמרי מדע פופולאריים המתפרסמים בבמות שונות כגון גליליאו וגליליאו צעיר. פירסם מספר ספרי מדע בדיוני, רובם לילדים וכן סיפורי מדע בדיוני רבים בכתבי עת שונים.
בעל תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בחינוך בתחום פיתוח תכניות לימודים.
תחומי עניין: פיזיקה ,מדעי החלל, חינוך, חינוך מתוקשב, עתידנות, מדע בדיוני, אינטרנט.
בעל תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בחינוך בתחום פיתוח תכניות לימודים.
תחומי עניין: פיזיקה ,מדעי החלל, חינוך, חינוך מתוקשב, עתידנות, מדע בדיוני, אינטרנט.
