סעיף 84 א' לחוק הביטוח הלאומי , אשר תוקן לאחרונה ועניינו ליקוי שמיעה קובע את התנאים הדרושים להכרה בליקוי שמיעה המזכה בנכות צמיתה. סעיף זה דן בשניים: חלקו הראשון, דן בליקוי שמיעה בתדרי הדיבור. וחלקו השני, דן בפגיעה בתדרים הגבוהים שבגינם סובל הניזוק מרעש תמידי באוזניים ( טנטון ).
חשיבותו העיקרית של הסעיף הוא לעניין מיסודן של התנאים להכרה בטנטון שנגרם עקב חשיפה לרעש מזיק כפגיעה בעבודה בחקיקה מסודרת. בהתאם לסעיף זה, על מנת שטנטון עקב חשיפה לרעש מזיק ייחשב כפגיעה בעבודה , ראשית נדרש המבוטח לעמוד בתנאי הרישא של סעיף 84 א לחוק לעניין ליקוי שמיעה וכן בתנאים מצטברים נוספים והם : כושר השמיעה בתדרים הגבוהים פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אוזן, הטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק והפגיעה חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, נדונה תביעת עובד כנגד המוסד לביטוח לאומי להכיר בליקוי ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה.
באותו מקרה היו הצדדים חלוקים בעניין הפרשנות שיש לתת לתנאי הדורש ירידה בשמיעה בשיעור של 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים, בהתאם לסעיף 84 א(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995.
התובע טען לדידו, כי הן לפי לשון החוק, הן לפי פרשנותו ותכליתו והן לפי הפסיקה בעניין, התנאי הנקוב בסעיף 84א(א)(2) הוא ברור וחד משמעי, ולפיו, על מנת שתוכר פגיעה בשמיעה כבתאונת עבודה, די בירידה של 20 דציבל באחת מבין התדירויות המופיעות על גבי הסקאלה של עקומת השמיעה. לשיטתו, היה על המוסד לביטוח לאומי לבחון את שיעור ירידת השמיעה בכל אחת מהתדירויות 8,000 - 250 הרץ, ודי בכך שהירידה בשמיעה באחד מתדרים אלו (בכל אחת מהאוזניים) יהיה לכל הפחות 20 דציבל בכדי שתוכר הפגיעה ולא לדחות את תביעתו.
מנגד טען ב"כ המוסד לביטוח לאומי, כי התנאי הנקוב בסעיף 84א(א)(2) דורש כי ירידה בשיעור 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים תתרחש רק בתדירויות הדיבור (2000 - 1,000 - 500 הרץ), כאשר יש לערוך ממוצע של ירידת השמיעה בין תדירויות אלו.
בית הדין קיבל את טענת התובע וקבע, כי במקרה בו מדובר בסעיף חוק אשר גדר באופן מפורש את הזכאים להיות מוכרים כנפגעי עבודה עקב ירידה בשמיעה - גדר שמצטמצמת יותר מאשר המצב טרם כניסת התיקון לתוקף - יש לתת פרשנות שמטיבה עם המבוטח.
כאשר המחוקק לא ציין מפורשות האם מדובר בתדירויות הדיבור, אין לקבל את הטענה לפיה התכוון לכך כאשר בפנינו סעיף חוק מפורט וספציפי.
עצם קיום התייחסות לתדירויות הגבוהות בסעיף אחר 84 א(ב)(1) מלמדת כי כאשר רצה המחוקק לעשות כן - ציין זאת מפורשות.
שירותי המשרד כוללים ייצוג והופעה בבית המשפט, בבית הדין לעבודה, בפני וועדות רפואיות ובפני וועדות עררים.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה
כתובתנו : רחוב משה לוי 11, בית UMI,ראשל"צ
לפניות התקשרו : 9511126 - 03
כתובת אתר: www.samara-law.co.il
דוא"ל : gil@samara-law.co.il
