תא (ת"א) 42069/04 ייני עירית ואח' נ' אנשל שולמית ואח'
עניינה של התביעה היא אי-פירעון שיקים שניתנו ע"י נציגות ועד הבית ברחוב הל"ה בגבעתיים לתובעת. המדובר בסכום של כשמונים אלף ש"ח, אשר התובעת נתנה ליוסי (אחד מחברי הועד שסחר בשיקים) תמורת שיקים בסכום נקוב גבוה יותר, במעין עסקת הלוואה חוץ בנקאית. יוסי עשה שימוש ממושך בחשבון ועד הבית, משך והכניס כספים לסירוגין, כל זאת על מנת לקדם את עסקיו הפרטיים. יש לציין כי כל שיק שניתן לתובעת לווה בחתימה נוספת על זו של יוסי, של מי מחברי ועד הבית.
ביהמ"ש השלום בתל אביב-יפו קיבל את התביעה באופן חלקי. ראשית כל, קבע ביהמ"ש כי התובעת לא קיבלה את השיקים בתום לב וכי היה עליה לחשוד באופן התנהלות החליפין. התובעת אף הייתה מודעת לבעייתיות ואחת הראיות לכך היא כי היא נמנעה מלהפקיד את השיקים בחשבון הבנק שלה. לאור האמור, קבע ביהמ"ש כי התובעת תזכה לפיצוי בגובה 50% בלבד מהסכום הנתבע. שנית, הנתבעות, חברות ועד הבית ונציגות הבית המשותף, פעלו ברשלנות ועליהן לפצות את התובעת. מעילתו של יוסי בכספי הועד התאפשרה בשל ליקויים בתפקודה של צילה ששימשה "מעין-גזברית" של הועד, ושל 2 חברות נוספות אשר חתמו על שיקים חסרים בפרטים, מבלי לבדוק את טיב ההוצאה ומבלי לדרוש חשבונית עבור ההוצאה. בין יתר הנסיבות שאפשרו את המעילה: חוסר התקשורת הראוי בין חברי ועד הבניין והעדר ביקורת מינימאלית. החבות חולקה כך שצילה חוייבה ב 50% מגובה הפיצוי, חברותיה במשותף ב 40% נוספים, ונציגות הבניין ב 10% בלבד. עם זאת קבע ביהמ"ש כי בהתאם לפסק הדין שהתקבל בעניין הודעה לצד ד' נגד יוסי, על יוסי לשפות את 2 החברות בגין כל סכום בו יחויבו וכן ישא בשכ"ט בגובה 20,000 ש"ח.
[החלטה מיום 21.9.08]
