בתוך מכלול ההתרחשויות הגלובליות המבטאים בחירה באפשרויות מתוך המכלול השלם ואשר יש בהם כדי להביא אותנו - בני האדם - לכדי התפתחות מתוך בחירה הנובעת מתהליך ארוך של התנסות וחוויה. גם הצביר היהודי בכלל והחברה הישראלית בפרט, מצויים באחת מאותם צמתים של בחירה בדרך. לאורך התקופה האחרונה ניתן היה, בנקל, להבחין בתחילתה של התפכחות ושל התבגרות בראיה המדינית חברתית שלנו. ניתן היה להבחין כי חלק ניכר בציבור מבין שההתבדלות והנפרדות המלוות בשמירה על עוצמה צבאית והחזקה בשטחים כשטחי ביטחון, אינה עונה עוד על המציאות ואינה מאפשרת את ההתפתחות שכה מתבקשת. דווקא אריאל שרון המזוהה כל כך עם הראיה הביטחונית הימנית מייצר את החיבור שבין ההבנה את הצורך בשינוי ובין היכולת להביא את השינוי לכדי מימוש. דווקא אריאל שרון ה"ימני" מצליח להביא את התהליך שה"שמאל" כל כך מדבר על נחיצותו לכדי פרקטיקה.
המציאות שנוצרה באותו ערב יום רביעי בו אושפז רוה"מ אריאל שרון בבית החולים עקב דימום קשה במוחו דמתה, בעיני, להימצאות ברחוב ללא מוצא לאחר נסיעה על נתיב מהיר בכביש מהיר עם יעד ברור ומוגדר.
צעדיו של רוה"מ אריאל שרון בחודשים האחרונים סימנו בברור את נחישותו לשינוי תוך מוכנות להסתכן במה שנראה היה כהתאבדות פוליטית בעת עזיבתו את הליכוד. אולם מיד התברר כי הבחירה היתה נכונה וכי הקרקע פוריה ומוכנה לשינוי זה. על מנת שתהליך זה יתקיים במלוא עוזו ואכן יביא את השינוי המתבקש, יש צורך בתמיכה רחבה בהרבה ממה שהושג. הפוליטיקה הישראלית באופן בו היא בנויה מעקרת ומסרסת כל אפשרות לשינוי מעצם העובדה שכל ממשלה מורכבת מקואליציה שבה הכוחות מאזנים אחד את השני לכדי "אפס". ברור לחלוטין כי מציאות זו מביאה לכדי "דיבורים" שאין בהם ממש לאור האימפוטנטיות שבעצם קיומה של קואליציה לשם כיסאולוגיה.
האפשרות שנוצרה בתוך המכלול הגלובלי ואשר מעמיד אותנו, מדינת ישראל, בפני האפשרות לפריצת דרך ועליית מדרגה משמעותית ביותר בכל התחומים, הן המדיני והן החברתי, שכן הקשר ביניהם ברור והדוק. אולם אפשרות זו מותנית בתמיכה רחבה ובמוכנות לויתורים על "פרות קדושות" ושינויי תפיסה שורשיים שהפכו לנכס צאן ברזל. ההבנה שעוצמה אינה בהכרח פועל יוצא של מספר טנקים ומטוסים ואינה בהכרח פועל יוצא של שטחים ומרחבים אלא, דווקא, של ציבור מאוחד ואיתן בדרכו ובייחודיותו, איתן בכלכלתו וברווחת הפרט, החלה להשתרש יותר ויותר בקרב הציבור. האפשרות הגלומה בשינוי התפיסתי הזה הובנה על ידי מספר לא מבוטל של העוסקים בהנהגת המדינה ובראשם אצל רוה"מ אריאל שרון. אך כאמור הפיכתה למעשית וממומשת מצריכה קונצנזוס רחב ואיתן.
מתוך הנאמר לעיל נוצרה ההבנה והתחושה כי המציאות הקיימת, ניבצרותו של רוה"מ אריאל שרון מלתפקד, אינה אלא מבחן בגרות ונחרצות בבחירה בשינוי. ברור לחלוטין שתמיכה הסובבת סביב 40 מנדטים אין בה בכדי לאפשר לשינוי המקיף הזה להתקיים, תמיכה בסדר גודל זה יביא שוב לאותה מציאות קואליציונית מסורסת שאינה מצליחה ליישם מאומה. ניבצרותו של רוה"מ שנחתה עלינו כרעם ביום בהיר מבהירה באופן מוחלט את מבחן האמונה והחוסן שלנו, כציבור, במסר ששידרנו בעת הימצאותו - מוכנים ורוצים שינוי. אך מעבר לכל נוצרה כאן אפשרות שעולה על כל דמיון, חזרתו של רוה"מ לתיפקוד לא רק שהינה הזויה, לא מציאותית ודמיונית אלא שיש בה את כל אותם סממנים של מה שאנו מכנים "נס". אם יש למישהו ספק לגבי משמעותו של "נס" שכזה, ראוי שיבחן זאת כך:-
תמיכה כמעט מוחלטת בכל שכבות ורובדי הציבור הישראלי ולו רק מתוך הנטייה הנורמלית שלנו כבני אדם ללכת אחרי "תופעות על טבעיות" ובמיוחד כאשר הקונוטציה הראשונה תהיה כשל "ביאת המשיח". אך מעבר לתגובה הסוחפת שלנו כציבור, נסו לדמיין את התגובה הגלובלית ובראשה את תגובת שכנינו הקרובים! האם תתקשו לדמיין ולהבין כי יש בכך בכדי "להוריד את הראש" לכל אותם מלעגים ומלעזים כנגדנו, כולל את האיומים הנסתרים והברורים מהצד האירני.
ברור, כמעט לחלוטין, כי התגובה על אשר נכתב לעיל תהיה כאל הזיה פרועה וחסרת שחר. אין בכך כל בעיה למעט העובדה שזה בדיוק ההפך ממה שאנו זקוקים לו! חזרתו של רוה"מ לתיפקוד, בין אם הזויה ודמיונית ובין אם מציאותית עומדת ותלויה בחוסן ובאומנה שלנו באותו שינוי חד ומתבקש כחברה מתבגרת ומתפכחת. ההבדל שבין תמיכה נרחבת ובלתי תלויה בשינוי מהותי ועמוק בחברה הישראלית ובין המשך דישדוש בין הקטבים הוא ההבדל שבין פריצת דרך בכל תחומי החיים ובין המשך הגסיסה שלנו כחברה, גסיסה המובילה לשבר חברתי שאת תוצאותיו ומשמעותו אפשר רק לנחש.
רובי
מאמן הוליסטי
