ת"א 42069/04, ייני עירית נ' אנשל שולמית ואח'
כב' השופט: ש' פרידלנדר
21.09.2008
העובדות:
1. ענייננו בפרשה חמורה של ניהול בלתי-תקין של כספי הדיירים בבית משותף, אשר אפשרה מעילה שיטתית בהם בהיקף רחב. האם נציגי הדיירים בבית משותף אחראים ברשלנות כלפי אוחזת בשיקים שנמשכו בתרמית מחשבונה של הנציגות, בשל התנהלות רשלנית שאפשרה את התרמית? זו השאלה המשפטית העיקרית העולה בפרשה זו.
2. ברקע התובענות דנן עומדת מסכת ארוכה של שימוש-לרעה בשיקים של נציגות הבית המשותף על ידי מי שהיה חבר בנציגות, והפעיל הדומיננטי במסגרתה. נגד אדם זה - יוסי, ניתן פסק דין מותנה בהיעדר הגנה. לפי העובדות שלא היו במחלוקת בין הצדדים במשפט, הוא קיבל מידי הנתבעות 1 ו-2, חברות בנציגות או מי מהן, שיקים משוכים מחשבונה של הנציגות, על יסוד מצג שלפיו הוא נזקק להם לצורך תשלומים בגין מוצרים ושירותים שנדרשו לאחזקת הבית המשותף. בפועל, השתמש בשיקים לעסקי הלוואות חוץ-בנקאיות, שנוהלו מתוך חשבון הבנק של הנציגות. במהלך עסקיו אלה מסר את השיקים הנדונים לתובעת. משקרסו עסקי ההלוואות שלו, והוא חדל להזרים מזומנים לחשבונה של הנציגות - חוללו השיקים באי-פירעון. התובענות דנן הן תובענות שטריות, ותביעה כספית בעוולת הרשלנות, לפירעונם של השיקים שהוגשו לביצוע בתיקי הוצל"פ. סכומם הכולל של השיקים עולה לסך 85,962 ש"ח (קרן), ותאריכי הפירעון שלהם הם בחודשים ינואר ופברואר שנת 2004. יובהר כי הנציגות הגישה הודעה לצד שלישי נגד שולמית, יהודית וחברת נציגות נוספת, הצד השלישי 3 - 'צילה', רו"ח במקצועה, שלפי הנטען כיהנה כגזברית הנציגות.
החלטה:
1. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי השיקים נמסרו ליוסי כדי שישתמש בהם לצרכי אחזקתו של הבית המשותף, וכי בפועל הוא השתמש בהם למתן הלוואות חוץ-בנקאיות.
2. סביבתה של הדרישה השטרית לתום-לב, מצד מי שמתיימר ל'אחיזה-כשורה', היא עקרון תום-הלב בדיני החיובים בישראל, המשלב יסוד סובייקטיבי עם יסוד אובייקטיבי. תכליתה של הדרישה האמורה בפקודת השטרות היא לשמש תבחין להכרעה בשאלה מי ראוי יותר להגנת הדין: המושך, שעקב הפגמים בזכות השטרית היה מופטר מפירעון השטר לו ניצב מולו ה'צד הקרוב' לשטר - או האוחז, שהוא 'צד רחוק' לשטר, המבקש לאכוף את השטר על המושך חרף הפגמים.
3. קיימת בדיני שטרות מגמה של צמצום הסחרות. יש בכך כדי להגביר את ההגנה על זכויותיהם של המושכים. בצד יתרון הגמישות המסחרית ששיקים סחירים מעניקים לסוחרים - קיים גם חיסרון, מבחינת האינטרס הציבורי, באי-שקיפותה של העברה כספית כזו כלפי רשויות המס; ובהיותה תמריץ למניפולציות שטריות לצורך זכייה בטהירות שלא בתום-לב, על חשבון מושכי-שיקים תמימים. נראה כי לא בכדי נפוץ השימוש בשיקים סחירים ב'שוק האפור'. לאור המקובץ קובע ביהמ"ש כי התובעת לא קיבלה את השיקים כשהם שלמים ותקינים לפי מראם, ולפי נסיבות מסירתם; ובקבלת השיקים הללו, של הנציגות, מיוסי - לא פעלה בתום-לב, למצער במישור האובייקטיבי. לפיכך התובעת אינה 'אוחזת-כשורה' בשיקים הנדונים. נוכח הפגמים שדבקו בהם, ובהיעדר הטהירות הנובעת מ'אחיזה-כשורה' - לא עומדת לתובעת זכות שטרית להיפרע בגין השיקים הנדונים מן המושכת, הנציגות. אשר על-כן, תובענתה השטרית של התובעת נדחית.
4. יש להכיר בחובת זהירות מושגית של מושך שיק כלפי צדדים שלישיים. שיק מטבעו הוא מסמך סחיר, כל עוד לא נשללה עבירותו; כבענייננו. לפיכך המושך צריך לצפות כי השיק יתגלגל לידיים רחוקות מאלו שלהן נמסר מלכתחילה. המושך שיק פגום, ככל יצרן של מוצר פגום, יוצר סיכון כאמור לכל משתמש או אוחז עתידי. לפיכך יש מקום להטיל עליו אחריות בגין התממשותו של הסיכון שיצר בהתרשלותו. בענייננו אין מדובר בנזק תוצאתי רחוק, אלא בנזק ישיר וצפוי של אבדן התמורה שניתנה בעד השיק הפגום. שיקולי מדיניות משפטית תומכים בהגברת הזהירות שנוהגים הבריות בטיפולם בשיקים, במטרה להגן על צדדים שלישיים מהסתבכות כספית. יש מקום להטלת אחריות בגין התרשלות בהוצאת שיקים, חרף אופיו הכלכלי הטהור של הנזק הצפוי להיגרם לאוחזים פוטנציאליים כתוצאה מכך. ביהמ"ש אינו רואה טעם שלא להכיר בחובת זהירות מושגית של מושכי שיקים כלפי אוחזים, לרבות 'צדדים רחוקים' מבחינה שטרית, שלעניין דיני הרשלנות - הם בכל-זאת 'קרובים' דיים למושך, מכוח אחיזתם בשיק הפגום שהוא משך, ומכוח הסתמכותם על המצג הרשלני שהוא יצר.
5. קיימת חובת זהירות קונקרטית על חברים בנציגות הבית המשותף שלא לחתום על שיקים בשם הנציגות, ולהוציאם מתחת ידיהם בכלל, ולאדם שאינו הזכאי לקבלם בפרט - בלא שכל פרטיהם מולאו, לרבות שם המוטב; בלא לקבל דין וחשבון מלא אודות התמורה הקונקרטית בעד כל שיק; ובלא לקבל כנגדם חשבונית, או - בכפוף לכל דין - ראיה אחרת לביצוע התשלום. דרישות אלה חיוניות כדי להבטיח שכספי הדיירים ישמשו למטרה שלשמם יועדו, ושלא ניתן יהיה להתכחש לתשלומים שבוצעו, תוך יצירת סיכון לתשלומים כפולים. לחברי נציגות יש חובת זהירות קונקרטית לתפקד באופן הממלא אחר ציפיותיהם הסבירות של הדיירים שבחרו בהם כדי לנהל את ענייני הבית המשותף. זה בוודאי כולל הפעלתו של שכל ישר ומושכלות-יסוד בהתנהלות זהירה בכספי הזולת; ומשבגוף קולקטיבי עסקינן - גם התנהלות שיתופית. במקרה זה, חברי הנציגות הפרו חובות אלה, קרי: התרשלו במילוי שליחותם.
6. ביהמ"ש קובע כי צילה נתפסה כמי שמטפלת בענייני הכספים, ומן הסתם עושה זאת תוך יישום אינסטינקטיבי של מיומנויותיה המקצועיות ודפוסי הפעולה השגורים אצלה על רקע עיסוקה המקצועי. ביהמ"ש מציין כי התגלה חוסר-לכידות תמוה בגרסתה של צילה. ביהמ"ש קובע כי צילה הייתה מעורבת די הצורך בענייני הכספים של הנציגות כדי לשאת בחובת זהירות מיוחדת בעניין זה, וכי הפרה אותה והתרשלה באופן חמור בטיפול בעניינים שהגיעו לידיעתה.
7. בנוגע להתרשלותן של שולמית ויהודית - שולמית ויהודית, הנתבעות המקוריות (היחידות), הן חברות הנציגות אשר משכו בפועל את השיקים הנדונים, בחתימתן עליהם. ביהמ"ש קובע, כי שולמית ויהודית התרשלו במשיכת השיקים הנדונים של הנציגות.
8. התרשלותה של הנציגות בכללותה - הנציגות, בענייננו, כשלה ביישומם של עקרונות הניהול התקין של כספי ציבור, ושל עקרונות התפקוד התקין של גוף קולקטיבי שעיסוקו בכך. מלבד רשלנותה הישירה של הנציגות כאמור, נושאת הנציגות גם באחריות שלוחית למעשיהן ומחדליהן של צילה, שולמית ויהודית; שהרי הללו פעלו בביצוע תפקידן בנציגות, הגם שהביצוע היה "לא נאות". לאור המקובץ יש לקבוע כי צילה, שולמית, יהודית והנציגות בכללה - התרשלו בניהול ענייני הבית המשותף; אף כי דרגת ההתרשלות של כל אלה לא הייתה שווה בחומרתה.
9. חלוקת האשם - על יסוד הטעמים שפורטו לעניין חוסר תום-לבה של התובעת בקבלת השיקים הפגומים של הנציגות - יש לזקוף לחובתה אשם תורם בשיעור 50%. 90. נוכח מידת החומרה היחסית של התנהלותן של צילה, שולמית, יהודית והנציגות בכללותה; בשים לב לציפייה הסבירה בדבר תקינות ההתנהלות, העומדת ביחס ישר למידת הידיעה של כל גורם אודות טיבה וצלליה, ולמידת מעורבותו של כל גורם באותה התנהלות - ביהמ"ש מעמיד את יחס האשם בין צילה, שולמית, יהודית והנציגות, באחוזים מתוך 100%, על 50%, 20%, 20% ו-10%, בהתאמה. עקב אחריותה השלוחית של הנציגות - היא חבה ביחד ולחוד עם כל אחד מיחידיה האמורים, קרי: צילה, שולמית ויהודית, כשיעור חבותו, כלפי צדדים שלישיים (אך לא ביחסים שביניהם).
10. לסיכום: חבר הנציגות, יוסי, מעל בכספי הנציגות. הדבר התאפשר עקב רשלנותה החמורה של צילה, שתפקדה כגזברית, ידעה על השימוש הבלתי-תקין ובהיקף נרחב שעושה יוסי בחשבונה של הנציגות, ולא מנעה זאת; ואף לא שיתפה את חבריה לנציגות. הדבר התאפשר גם עקב רשלנותן של שולמית ויהודית, אשר חתמו לבקשת יוסי על השיקים, חרף אי-היותם מלאים בפרטיהם, וללא כל בקרה משמעותית ושיתוף מידע עם חבריהן לנציגות. הדבר התאפשר גם עקב רשלנותה של הנציגות, אשר לא הבהירה וחידדה את חלוקת התפקידים בין חבריה, ולא קיימה כל קשר ביניהם; ובכך אפשרה את ההתנהלות הבלתי-מבוקרת של יוסי בחשבונה של הנציגות.
11. ביהמ"ש פוסק כי התובענה השטרית של התובעת נדחית. תביעת הנזיקין של התובעת נגד יהודית, שולמית והנציגות מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שהן חבות, ביחד ולחוד, לפצות את התובעת בסך 36,593 ש"ח. לפי סעיף 84 בפקודת הנזיקין ביהמ"ש קובע כי ביחסים הפנימיים ביניהם, תחוב צילה בשיעור 50%, שולמית ויהודית - בשיעור 20% כל אחת, והנציגות - בשיעור 10%. ההודעה לצד שלישי ששלחה הנציגות נגד יהודית, שולמית וצילה מתקבלת באופן חלקי, כך ששלושתן יחובו בשיפוי הנציגות, ביחד ולחוד, בשיעור 90% מכל סכום שהנציגות תשלם לתובעת. ביחסים הפנימיים ביניהן יחובו צילה, שולמית ויהודית ביחס של 5/9, 2/9 ו-2/9, בהתאמה. ההודעה לצד רביעי ששלחו שולמית ויהודית נגד הנציגות מתקבלת באופן חלקי, כך שעל הנציגות לשפות כל אחת מהן בשיעור 60% (צירוף חבותה הישירה והשלוחית לחבותה של צילה) מכל סכום שיישאו בו עקב פרשה זו. במקרה של תשלום חלקה של צילה על ידיה, תשפה הנציגות את שולמית ויהודית בשיעור 1/5, בהתאם ליחס בין חלקה באחריות לחלקיהן. ההודעה לצד רביעי ששלחו שולמית ויהודית נגד יוסי התקבלה בפסק דין מותנה מיום 30.10.05בהיעדר הגנה. ביהמ"ש קובע בפסק דין סופי כי על יוסי לשפות את שולמית ויהודית בגין כל סכום שיישאו בו כלפי התובעת או כלפי הנציגות, לרבות סכומים יתר על שיעור אחריותן שישאו בהם עקב חבותן ביחד ולחוד, וזאת מכוח אשמו המכריע של יוסי אל מול כל אחד מן הצדדים האחרים במשפט זה. יוסי יוסיף וישפה את שולמית ויהודית בגין הוצאות המשפט שלהן, וכן ישא בשכ"ט עורך-דינן בסך 20,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
12. ביהמ"ש ממליץ לכלל הדיירים בבית המשותף הנדון לשקול לספוג חלק כזה או אחר מחלקם של נציגיהם, או של מי מהם, בנזק; ככל שהם מאמינים כי אותו נציג כשל בתום-לב במילוי תפקידו ההתנדבותי בשירותם ולמענם.
כב' השופט: ש' פרידלנדר
21.09.2008
העובדות:
1. ענייננו בפרשה חמורה של ניהול בלתי-תקין של כספי הדיירים בבית משותף, אשר אפשרה מעילה שיטתית בהם בהיקף רחב. האם נציגי הדיירים בבית משותף אחראים ברשלנות כלפי אוחזת בשיקים שנמשכו בתרמית מחשבונה של הנציגות, בשל התנהלות רשלנית שאפשרה את התרמית? זו השאלה המשפטית העיקרית העולה בפרשה זו.
2. ברקע התובענות דנן עומדת מסכת ארוכה של שימוש-לרעה בשיקים של נציגות הבית המשותף על ידי מי שהיה חבר בנציגות, והפעיל הדומיננטי במסגרתה. נגד אדם זה - יוסי, ניתן פסק דין מותנה בהיעדר הגנה. לפי העובדות שלא היו במחלוקת בין הצדדים במשפט, הוא קיבל מידי הנתבעות 1 ו-2, חברות בנציגות או מי מהן, שיקים משוכים מחשבונה של הנציגות, על יסוד מצג שלפיו הוא נזקק להם לצורך תשלומים בגין מוצרים ושירותים שנדרשו לאחזקת הבית המשותף. בפועל, השתמש בשיקים לעסקי הלוואות חוץ-בנקאיות, שנוהלו מתוך חשבון הבנק של הנציגות. במהלך עסקיו אלה מסר את השיקים הנדונים לתובעת. משקרסו עסקי ההלוואות שלו, והוא חדל להזרים מזומנים לחשבונה של הנציגות - חוללו השיקים באי-פירעון. התובענות דנן הן תובענות שטריות, ותביעה כספית בעוולת הרשלנות, לפירעונם של השיקים שהוגשו לביצוע בתיקי הוצל"פ. סכומם הכולל של השיקים עולה לסך 85,962 ש"ח (קרן), ותאריכי הפירעון שלהם הם בחודשים ינואר ופברואר שנת 2004. יובהר כי הנציגות הגישה הודעה לצד שלישי נגד שולמית, יהודית וחברת נציגות נוספת, הצד השלישי 3 - 'צילה', רו"ח במקצועה, שלפי הנטען כיהנה כגזברית הנציגות.
החלטה:
1. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי השיקים נמסרו ליוסי כדי שישתמש בהם לצרכי אחזקתו של הבית המשותף, וכי בפועל הוא השתמש בהם למתן הלוואות חוץ-בנקאיות.
2. סביבתה של הדרישה השטרית לתום-לב, מצד מי שמתיימר ל'אחיזה-כשורה', היא עקרון תום-הלב בדיני החיובים בישראל, המשלב יסוד סובייקטיבי עם יסוד אובייקטיבי. תכליתה של הדרישה האמורה בפקודת השטרות היא לשמש תבחין להכרעה בשאלה מי ראוי יותר להגנת הדין: המושך, שעקב הפגמים בזכות השטרית היה מופטר מפירעון השטר לו ניצב מולו ה'צד הקרוב' לשטר - או האוחז, שהוא 'צד רחוק' לשטר, המבקש לאכוף את השטר על המושך חרף הפגמים.
3. קיימת בדיני שטרות מגמה של צמצום הסחרות. יש בכך כדי להגביר את ההגנה על זכויותיהם של המושכים. בצד יתרון הגמישות המסחרית ששיקים סחירים מעניקים לסוחרים - קיים גם חיסרון, מבחינת האינטרס הציבורי, באי-שקיפותה של העברה כספית כזו כלפי רשויות המס; ובהיותה תמריץ למניפולציות שטריות לצורך זכייה בטהירות שלא בתום-לב, על חשבון מושכי-שיקים תמימים. נראה כי לא בכדי נפוץ השימוש בשיקים סחירים ב'שוק האפור'. לאור המקובץ קובע ביהמ"ש כי התובעת לא קיבלה את השיקים כשהם שלמים ותקינים לפי מראם, ולפי נסיבות מסירתם; ובקבלת השיקים הללו, של הנציגות, מיוסי - לא פעלה בתום-לב, למצער במישור האובייקטיבי. לפיכך התובעת אינה 'אוחזת-כשורה' בשיקים הנדונים. נוכח הפגמים שדבקו בהם, ובהיעדר הטהירות הנובעת מ'אחיזה-כשורה' - לא עומדת לתובעת זכות שטרית להיפרע בגין השיקים הנדונים מן המושכת, הנציגות. אשר על-כן, תובענתה השטרית של התובעת נדחית.
4. יש להכיר בחובת זהירות מושגית של מושך שיק כלפי צדדים שלישיים. שיק מטבעו הוא מסמך סחיר, כל עוד לא נשללה עבירותו; כבענייננו. לפיכך המושך צריך לצפות כי השיק יתגלגל לידיים רחוקות מאלו שלהן נמסר מלכתחילה. המושך שיק פגום, ככל יצרן של מוצר פגום, יוצר סיכון כאמור לכל משתמש או אוחז עתידי. לפיכך יש מקום להטיל עליו אחריות בגין התממשותו של הסיכון שיצר בהתרשלותו. בענייננו אין מדובר בנזק תוצאתי רחוק, אלא בנזק ישיר וצפוי של אבדן התמורה שניתנה בעד השיק הפגום. שיקולי מדיניות משפטית תומכים בהגברת הזהירות שנוהגים הבריות בטיפולם בשיקים, במטרה להגן על צדדים שלישיים מהסתבכות כספית. יש מקום להטלת אחריות בגין התרשלות בהוצאת שיקים, חרף אופיו הכלכלי הטהור של הנזק הצפוי להיגרם לאוחזים פוטנציאליים כתוצאה מכך. ביהמ"ש אינו רואה טעם שלא להכיר בחובת זהירות מושגית של מושכי שיקים כלפי אוחזים, לרבות 'צדדים רחוקים' מבחינה שטרית, שלעניין דיני הרשלנות - הם בכל-זאת 'קרובים' דיים למושך, מכוח אחיזתם בשיק הפגום שהוא משך, ומכוח הסתמכותם על המצג הרשלני שהוא יצר.
5. קיימת חובת זהירות קונקרטית על חברים בנציגות הבית המשותף שלא לחתום על שיקים בשם הנציגות, ולהוציאם מתחת ידיהם בכלל, ולאדם שאינו הזכאי לקבלם בפרט - בלא שכל פרטיהם מולאו, לרבות שם המוטב; בלא לקבל דין וחשבון מלא אודות התמורה הקונקרטית בעד כל שיק; ובלא לקבל כנגדם חשבונית, או - בכפוף לכל דין - ראיה אחרת לביצוע התשלום. דרישות אלה חיוניות כדי להבטיח שכספי הדיירים ישמשו למטרה שלשמם יועדו, ושלא ניתן יהיה להתכחש לתשלומים שבוצעו, תוך יצירת סיכון לתשלומים כפולים. לחברי נציגות יש חובת זהירות קונקרטית לתפקד באופן הממלא אחר ציפיותיהם הסבירות של הדיירים שבחרו בהם כדי לנהל את ענייני הבית המשותף. זה בוודאי כולל הפעלתו של שכל ישר ומושכלות-יסוד בהתנהלות זהירה בכספי הזולת; ומשבגוף קולקטיבי עסקינן - גם התנהלות שיתופית. במקרה זה, חברי הנציגות הפרו חובות אלה, קרי: התרשלו במילוי שליחותם.
6. ביהמ"ש קובע כי צילה נתפסה כמי שמטפלת בענייני הכספים, ומן הסתם עושה זאת תוך יישום אינסטינקטיבי של מיומנויותיה המקצועיות ודפוסי הפעולה השגורים אצלה על רקע עיסוקה המקצועי. ביהמ"ש מציין כי התגלה חוסר-לכידות תמוה בגרסתה של צילה. ביהמ"ש קובע כי צילה הייתה מעורבת די הצורך בענייני הכספים של הנציגות כדי לשאת בחובת זהירות מיוחדת בעניין זה, וכי הפרה אותה והתרשלה באופן חמור בטיפול בעניינים שהגיעו לידיעתה.
7. בנוגע להתרשלותן של שולמית ויהודית - שולמית ויהודית, הנתבעות המקוריות (היחידות), הן חברות הנציגות אשר משכו בפועל את השיקים הנדונים, בחתימתן עליהם. ביהמ"ש קובע, כי שולמית ויהודית התרשלו במשיכת השיקים הנדונים של הנציגות.
8. התרשלותה של הנציגות בכללותה - הנציגות, בענייננו, כשלה ביישומם של עקרונות הניהול התקין של כספי ציבור, ושל עקרונות התפקוד התקין של גוף קולקטיבי שעיסוקו בכך. מלבד רשלנותה הישירה של הנציגות כאמור, נושאת הנציגות גם באחריות שלוחית למעשיהן ומחדליהן של צילה, שולמית ויהודית; שהרי הללו פעלו בביצוע תפקידן בנציגות, הגם שהביצוע היה "לא נאות". לאור המקובץ יש לקבוע כי צילה, שולמית, יהודית והנציגות בכללה - התרשלו בניהול ענייני הבית המשותף; אף כי דרגת ההתרשלות של כל אלה לא הייתה שווה בחומרתה.
9. חלוקת האשם - על יסוד הטעמים שפורטו לעניין חוסר תום-לבה של התובעת בקבלת השיקים הפגומים של הנציגות - יש לזקוף לחובתה אשם תורם בשיעור 50%. 90. נוכח מידת החומרה היחסית של התנהלותן של צילה, שולמית, יהודית והנציגות בכללותה; בשים לב לציפייה הסבירה בדבר תקינות ההתנהלות, העומדת ביחס ישר למידת הידיעה של כל גורם אודות טיבה וצלליה, ולמידת מעורבותו של כל גורם באותה התנהלות - ביהמ"ש מעמיד את יחס האשם בין צילה, שולמית, יהודית והנציגות, באחוזים מתוך 100%, על 50%, 20%, 20% ו-10%, בהתאמה. עקב אחריותה השלוחית של הנציגות - היא חבה ביחד ולחוד עם כל אחד מיחידיה האמורים, קרי: צילה, שולמית ויהודית, כשיעור חבותו, כלפי צדדים שלישיים (אך לא ביחסים שביניהם).
10. לסיכום: חבר הנציגות, יוסי, מעל בכספי הנציגות. הדבר התאפשר עקב רשלנותה החמורה של צילה, שתפקדה כגזברית, ידעה על השימוש הבלתי-תקין ובהיקף נרחב שעושה יוסי בחשבונה של הנציגות, ולא מנעה זאת; ואף לא שיתפה את חבריה לנציגות. הדבר התאפשר גם עקב רשלנותן של שולמית ויהודית, אשר חתמו לבקשת יוסי על השיקים, חרף אי-היותם מלאים בפרטיהם, וללא כל בקרה משמעותית ושיתוף מידע עם חבריהן לנציגות. הדבר התאפשר גם עקב רשלנותה של הנציגות, אשר לא הבהירה וחידדה את חלוקת התפקידים בין חבריה, ולא קיימה כל קשר ביניהם; ובכך אפשרה את ההתנהלות הבלתי-מבוקרת של יוסי בחשבונה של הנציגות.
11. ביהמ"ש פוסק כי התובענה השטרית של התובעת נדחית. תביעת הנזיקין של התובעת נגד יהודית, שולמית והנציגות מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שהן חבות, ביחד ולחוד, לפצות את התובעת בסך 36,593 ש"ח. לפי סעיף 84 בפקודת הנזיקין ביהמ"ש קובע כי ביחסים הפנימיים ביניהם, תחוב צילה בשיעור 50%, שולמית ויהודית - בשיעור 20% כל אחת, והנציגות - בשיעור 10%. ההודעה לצד שלישי ששלחה הנציגות נגד יהודית, שולמית וצילה מתקבלת באופן חלקי, כך ששלושתן יחובו בשיפוי הנציגות, ביחד ולחוד, בשיעור 90% מכל סכום שהנציגות תשלם לתובעת. ביחסים הפנימיים ביניהן יחובו צילה, שולמית ויהודית ביחס של 5/9, 2/9 ו-2/9, בהתאמה. ההודעה לצד רביעי ששלחו שולמית ויהודית נגד הנציגות מתקבלת באופן חלקי, כך שעל הנציגות לשפות כל אחת מהן בשיעור 60% (צירוף חבותה הישירה והשלוחית לחבותה של צילה) מכל סכום שיישאו בו עקב פרשה זו. במקרה של תשלום חלקה של צילה על ידיה, תשפה הנציגות את שולמית ויהודית בשיעור 1/5, בהתאם ליחס בין חלקה באחריות לחלקיהן. ההודעה לצד רביעי ששלחו שולמית ויהודית נגד יוסי התקבלה בפסק דין מותנה מיום 30.10.05בהיעדר הגנה. ביהמ"ש קובע בפסק דין סופי כי על יוסי לשפות את שולמית ויהודית בגין כל סכום שיישאו בו כלפי התובעת או כלפי הנציגות, לרבות סכומים יתר על שיעור אחריותן שישאו בהם עקב חבותן ביחד ולחוד, וזאת מכוח אשמו המכריע של יוסי אל מול כל אחד מן הצדדים האחרים במשפט זה. יוסי יוסיף וישפה את שולמית ויהודית בגין הוצאות המשפט שלהן, וכן ישא בשכ"ט עורך-דינן בסך 20,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
12. ביהמ"ש ממליץ לכלל הדיירים בבית המשותף הנדון לשקול לספוג חלק כזה או אחר מחלקם של נציגיהם, או של מי מהם, בנזק; ככל שהם מאמינים כי אותו נציג כשל בתום-לב במילוי תפקידו ההתנדבותי בשירותם ולמענם.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
