קידמה טכנולוגית ומשפט עברי -מאמר שביעי בסידרה- סיכום 

בסידרת המאמרים שדנה בנושא השתלות אברים ומודרניזציה רפואית ויחסי משפט עברי ורפואה הוצגו הדעות השונות של מנהיגי היהדות על שני פלגיהם, הפלג המחמיר ואוסר והפלג המקל ומתיר.

הפסיקות המחמירות, ראוי לציין, נשענות על נימוקים הילכתיים מוסריים אשר ניתן בהחלט להבינם.

פוסקים אלו מעניקים משקל חשוב לשאלת ערכם של "חיי שעה" לקביעת רגע המוות ולחשד שאם יימסר

העומד למות בידי הרופאים לצורך תרומת איברים, ינהגו בו הללו שלא כהלכה בחייו.

ההלכות המקלות, לעומתם, משקפות דיאלוג בין פוסקי ההלכה ובין אנשי הרפואה והן תוצר של גמישות והתאמת ההלכה אל ההתפתחות הטכנולוגית / רפואית.

אם נחזור להצעת חוק שהוזכרה במאמר הראשון בסידרה, הצעת החוק לקביעת זמן המוות המוחי-נשימתי", ניתן לומר כי קיימת גמישות גם בצד השני של המתרס אצל המחוקק החילוני. נראה כי נמצאה הסכמה עקרונית על ערכי המסגרת של ההשתלות, שבאה לידי ביטוי בדברי יוזם החוק ח"כ שנלר:

"הצלחנו למצוא את הגשר בין התפיסה הרפואית לבין הצד ההלכתי שיעמוד באמות מידה לכל התפיסות ההלכתיות כולן...ביצענו משא ומתן ארוך ומורכב עם כל הגורמים הדתיים והחרדים בישראל, וקבענו את הקריטריונים למוות המוחי".

גם עיון בהצעת החוק לעידוד תרומת אברים כוללת סעיפים המגלים גמישות אצל המחוקק החילוני. להלן סעיפים בו המתייחסים לאיזון ולפיקוח של הדת על קביעת רגע המוות:

• בביאורים להצעת החוק נרשם כי החוק "מבקש להתמודד עם סוגיית קביעת המוות בצורה שתאפשר את האיזון בין הפרוצדורה והאתיקה הרפואית לבין דרישות ההלכה היהודית. מציאת האיזון וההסכמה בין העולם האתי - רפואי לעולם הרבני תאפשר לעשות שימוש נרחב יותר באבריהם של נפטרים לצרכי הצלת נפשות."
• בהקשר להסמכת רופאים לצורך קביעת המוות המוחי - נשימתי, נקבע כי "ההסמכה תכלול את התחום היהודי-הלכתי בצד התחום הרפואי, המשפטי והאתי".
• בהקשר לועדת ההיגוי הציבורית המפקחת, נקבע כי היא תכלול שלושה רבנים בהתאם להמלצת הרבנות הראשית לישראל, ובלבד שלפחות אחד מהם הינו גם רופא.

נראה, איפוא, כי מתקיים דיון רציף בין הגורמים השונים בחברה הישראלית וקיימת גמישות הדדית אשר באה לידי ביטוי בחקיקה.

ניתן להסיק איפוא, כי במציאות הרפואית המשתנה ישנם נציגים של ההלכה הצועדים יד ביד עם הקידמה הרפואית. נראה כי יחסי הגומלין בין החילוניים לבין הדתיים הם שהשפיעו בעבר על העמדות המתנגדות של פוסקי ההלכה, הואיל ובמשך השנים סרבו נציגי עולם הרפואה להתניות הרבנות.
יתכן כי גורמים חילוניים אלו התקשו לקבל את מעורבות ההלכה בתהליכים שנתפסים כתהליכים רפואיים מקצועיים מובהקים. הדבר גרר אחריו חוסר אמון של הרבנים במערכת.

בהווה מסתמנת מגמת התקרבות מצד הגורמים החילוניים אל העמדה ההילכתית. התפתחות זו והבנתם את הסוגיה האתית הילכתית תסייע לקידום הנושא.

מכל האמור לעיל נראה כי הגמישות ההדדית, ההבנה והרגישות לצרכי שני הצדדים תקדם את סוגיית ההשתלות ותרומת האברים בישראל ותהווה רקע חיובי להמשך ההתפתחויות הטכנולוגיות ולמודרניזציה הרפואית בישראל.