טיפול באומנות - טיפול רגשי באמצעות יצירה והבעה 

טיפול באומנות מציע שפה נוספת לביטוי עצמי, רגשי ותחושתי. זהו תחום העוסק בתהליכי יצירה, הבעה, ציור, פיסול, תיאטרון ומשחק לשם טיפול בקשיים חברתיים ונפשיים.
הטיפול באומנות מגייס את כוחן המרפא של היצירתיות והאומנותיות, כדי לחשוף ולהבין את התהליכים הנפשיים תוך כדי סביבה מוגנת, בה יוכל חומר מודחק ולא מודע לעלות על פני השטח. כדי להגמיש דפוסי הגנה, וכמובן, כדי לטפח כוחות נפשיים ולחזק את כושר ההסתגלות.
שפת היצירה מאפשרת גשר בין העולם הפנימי והחיצוני ואינטגרציה רבה בין השניים.
הדרמה, למשל, הינה כלי המאשפר לילדים להבין את עצמם. לעיתים קל יותר להביע רגשות מפי דמויות דמיוניות מאשר במישרין. האפשרות לשחק דמויות אחרות ומגוונות מאשפרת לילדים לבדוק נושאים העולים ממצבים רגשיים, חברתיים ואישיים.
הילד חושף במשחקו וביצירותיו את עמדתו בסיטואציות שונות. הוא מביע במשחק את כישלונותיו, סבלותיו ותסכולו וביחד עם המטפל חותרים לתרגום שפת המשחק לתבנית לשון. דרך המשחק יכול הילד לרכוש שליטה עצמית בסיטואציה, להגיע לתובנות נוספות ולהרחיב את רפרטואר ההתנהגות שלו.


המצבים הנבחרים להצגה הם בלעדיים לילד ומשוחקים ע"י הילד והמטפל. השיטה בטיפול באומנות מבוססת על אלתור וספונטאניות והיא מפתחת את המשאבים האישיים של הילד: חושים, דימיון, תנועה, דיבור, רגש וחשיבה.
התרפיה מתאימה לכל אדם המגלה נכונות להתנסות בחומרי אומניות (ולאו דווקא דרמה) ללא קשר לכישרון אומנותי והיא מתאימה לאלו המתקשים בביטוי מילולי כמו גם לאלו שיכולתם המילולית רהוטה אך מקשה על החיבור לרבדים עמוקים יותר של עצמם.

כאשר המטפל מטפל בילדים הוא גם מקשיב להורים לאם ולאב. לעיתים, מפגשים עם הורים חיוניים למשך כל התהליך ולעיתים, המפגשים חיוניים בעיקר בתחילתו של התהליך ולקראת סופו. בהקשבה להורים מנסה המטפל להבין את הבעיה שלשמה הגיעו, את עמדתם לבעיה. המטפל גם שואף לניסוח של האב והאם כלפי היחסים עם הילד והזיקה שביניהם.