איחור בדיבור? דיבור לא ברור? אולי זו דיספרקסיה 

בתהליך הדיבור התקין, בו אנו אומרים (מפיקים) מילים, אזורים מוחיים מסוימים שולחים פקודות עצביות לאברי הדיבור. פקודות אלו נשלחות מן המח במהירות רבה, ובסדר מסוים ומדויק, ליצירת המילה הרצויה. תהליך מורכב זה הוא אוטומטי. זאת אומרת, הוא חל מבלי שאנו חושבים עליו או מתכננים אותו במודע. אלא, מתרחשת בו פעולת תכנון שאינה מודעת - המח מתכנן את רצף הפקודות הנשלחות. כאשר תהליך תכנוני מורכב זה פגוע, אנו עדים להפרעת שפה הקרויה דיספרקסיה או אפרקסיה (או בשמן המלא: דיספרקסיה ורבלית התפתחותית, Developmental verbal dyspraxia). המילה דיספרקסיה מורכבת משני חלקים: דיס = קושי, פרקסיס = תכנון. הכוונה היא לקושי של האזורים האחראים על השפה במוח לתכנן באופן מדויק את רצף הדיבור. בנוכחות הפרעה כזו, המח מתקשה לשלוח את הפקודות המתאימות אשר יניעו את אברי ההיגוי (שפתיים, לחיים, לשון, חך, מיתרי הקול) באופן מתואם ומדויק. ילד אשר סובל מדיספרסיה, יודע היטב מה הוא רוצה לומר, איזו מילה ואיזה משפט. הוא מבין היטב את הנאמר לו, ומעוניין לדבר ולתקשר. אולם, המוח שלו לא מצליח לשלוח את הפקודות הנכונות בסדר הנכון לשרירים המתאימים. ולכן, היכולת לומר צלילים, הברות ומילים, נפגעת. הביטוי לכך הוא דיבור מועט, לא-ברור, עם הרבה שיבושי היגוי וטעויות. פעמים רבות יש תחושה שהילד רוצה לדבר, אך אינו מצליח. חלק מהילדים מצליחים לומר מעט מאד צלילים, וחלקם אומרים מילים משובשות (גו במקום כדור, מה במקום אמא). חשוב להדגיש כי הקושי בדיבור אינו נובע מבעיה מוטורית בשרירים של הפה (חולשה של השרירים או שיתוק). קיימים מספר "סימנים מחשידים" לקיומה של דיספרקסיה אצל פעוטות (גילאי שנתיים-שלוש): o אצל תינוקות - יש כמות מעטה של מילמול, והמילמול אינו מגוון o הילד אומר את המילים הראשונות באיחור, וחסרים בהן צלילים או הברות ("בה" במקום אבא) o בדיבור של הילד קיים מגוון מצומצם של עיצורים o קיים קושי לשלב צלילים ביחד וליבר מספר הברות (הילד אומר "נה", אך לא מצליח לומר "ננה") o הילד מחליף או משמיט צלילים והברות במילים בתדירות רבה o באופן כללי, הדיבור אינו מובן (רק אמא מבינה..) אצל ילדים גדולים יותר (גילאי 4-5)אחשוד בקיומה של דיספרקסיה כאשר: o לילד יש שיבושי דיבור לא עקביים (למשל, מצליח לומר את הצליל ר' במילה "קיר", אך לא במילה "פרה") o הבנת השפה טובה באופן משמעותי מהדיבור o קיים קושי לחקות מילים o הילד נראה כמהסס ו"מחפש" בזמן הדיבור, נראה כחסר קואורדינציה באזור הפה o ככל שהאורך של מה שרוצה לומר עולה - כך הילד פחות ברור (מתקשה במילים ארוכות לעומת קצרות, מתקשה במשפטים ארוכים לעומת קצרים) o לפעמים יש קושי בתיאום של הנשימה והדיבור, ותחושה ש"נגמר לילד האוויר" באמצע המשפט טיפול - במקרה של דיספרסיה, קיימת חשיבות רבה להתערבות מוקדמת ואינטנסיבית ככל האפשר של קלינאי תקשורת. בטיפול השפתי עובדים על שיפור יכולת התכנון והביצוע של פעולות בפה (למשל, מתרגלים הרמה של הלשון, או סגירה של השפתיים). כמו כן, מתרגלים פעמים רבות הפקה של צלילים, הברות ומילים (לפי סדר היררכי של קושי, בהתאם ליכולת הילד). פעמים רבות מדובר בטיפול ממושך, המצריך כמובן התגייסות של המשפחה הקרובה, ליישום התכנים הטיפוליים בבית. חלק מן הילדים שסובלים מדיספרקסיה קשה, משתלבים בגנים שפתיים, על מנת לקבל תגבור שפתי גם במסגרת החינוכית. אצל חלק מן הילדים, הקושי התיכנוני קיים בתחומים נוספים, כגון תנועות של הגוף (ולא רק קושי בתכנון תנועות באזור הפה). במקרים שבהם הלקות התיכנונית רחבה יותר, תיכנס לתמונה גם מרפאה בעיסוק או פיזיותרפיסטית. ילדים רבים מטופלים בהתעמלות טיפולית, שחייה, רכיבה ופעילויות אחרות שמשפרות את היכולות המוטוריות שלהם.

http://www.youtube.com/watch?v=3EpQejpeTUk&feature=related