מאת עו"ד לירון אברבך, טל': 0509533502, lironab@gmail.com
לפני זמן קצר ניתנה החלטה שערורייתית ע"י בית הדין הרבני בחיפה, שמסיבה לא ברורה לא זכתה להד תקשורתי גדול או לביקורת נוקבת (שלה היא ראויה). המדובר בהחלטה ששמה ללעג את זכויות האדם בישראל, ועשויה ליצור מדרון חלקלק של שימוש לרעה בהליכי משפט כדי להשיג מטרות זרות.
מקרה שהיה כך היה: במסגרת תביעת גירושין בין בני זוג, התנהל ויכוח סביב שאלת המשמורת על הילדים. כפי שניתן לתאר, וכפי שקורה לעיתים קרובות - המחלוקת סביב משמורת הילדים גלש לפסים קשים ונמוכים, כאשר הבעל מטיח באישה כי אינה כשירה לגדל את ילדיהם המשותפים, היות והיא מנהלת קשרים עם "גברים זרים נכריים" (כך לשון בית הדין הרבני), ואף נוטלת סמים.
הבעל לא הסתפק בהאשמות האמורים, ופנה לבית הדין הרבני בבקשה לחייב את האישה לעבור בדיקת פוליגרף, שבמסגרתה ייבדק האם אכן היא מנהלת קשרים עם נוכרים והאם היא אכן נוהגת לעשות שימוש בסמים.
כאן המקום להזכיר, כי השימוש בפוליגרף לשם הכרעה בסכסוכים - הינו חריג דחוק בשיטת משפטנו ונדחה פעם אחר פעם ע"י בתי המשפט בישראל. בתי המשפט הכירו בבדיקת פוליגרף בנסיבות מיוחדות בלבד, כאשר היתה הסכמה מלאה של הצדדים להסתמך על הבדיקה בבירור המשפט שביניהם. לפיכך, ועל פני הדברים - ניתן היה לצפות כי בקשתו עזת המצח של הבעל לחייב את האישה להיבדק בפוליגרף, ועוד בעניינים כה רגישים ופרטיים - תידחה כלאחר יד.
ובכן, בית הדין הרבני לימדנו אחרת. אמנם, בית הדין מציין מייד כי לאחר ששמע עדים וקיבל ראיות, לא הוכח מעבר לכל ספק שלאישה יש קשרים עם נוכריים או עם סמים. אך יחד עם זאת, מעיר בית הדין לגבי החשדות האמורים כי "יש רגליים לגבר ויש דברים בגו".
או אז, ממשיך בית הדין הרבני ולוקח אותנו אל מחוזות הגמרא, ממנו הוא שואב את המונח "כפתיה ואודי" - כופים על העבריין ומייסרים אותו עד שהוא מודה בדבר העבירה שביצע. אכן, בית הדין ער לכך שבזמנים המודרניים אין בידו לכפות על הרמאים "יסורין של ממש", אך אפשר גם אפשר לנצל את הפוליגרף על מנת "להרתיע את הרמאים מלהסתיר את האמת", וזאת בתנאי ש"יש רגליים" לחשד כלפי הרמאי.
ומאחר במקרה הנדון מצא בית הדין "רגליים לדבר" - הרי שקיימת הצדקה מלאה לחייב את האישה בעריכת בדיקת פוליגרף, ואם לא תציית - "ינקוט בית הדין נגדה באמצעים".
למי שהגיע עד הלום - זו אינה מתיחה. מדובר בהחלטה של ערכאה שיפוטית בישראל, שניתנה אך לפני כחודשיים ימים. מיותר להרחיב על הפגיעה החמורה בזכויות האזרח שגורמת החלטה זו, ועל הסכנות שהיא מעוררת. ההצדקה הרופפת שנתן בית הדין, והגבולות העמומים שהציב להפעלת הכפיה - מעוררים תחושה כאילו ניתן להשתמש ב"תרגיל" הפוליגרף למעשה בכל משפט שעניינו דיני נפשות. הפרקליטות, למשל, תוכל לדרוש מהנאשם לעבור בדיקת פוליגרף מחייבת, שהרי עומדות כנגדו ראיות מסויימות (שאם לא כן - לא היה מוגש כנגדו כתב אישום כלל). ובעצם - מדוע לא נתיר שימוש בפוליגרף בכל משפט ומשפט שבו קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים?!
הקלות הבלתי נסבלת שבה מכשיר בית הדין הרבני את הפוליגרף ככלי בדיקה מהימן, חרף הביקורות הנרחבות שנמתחו עליו ועל השימוש בו בפסיקת בתי המשפט העניפה - היא שהופעת את ההחלטה האמורה לקשה לעיכול. קשה להאמין כי ההחלטה תשרוד ביקורת שיפוטית אמיתית.
מאת עו"ד לירון אברבך, טל': 0509533502, lironab@gmail.com
לפני זמן קצר ניתנה החלטה שערורייתית ע"י בית הדין הרבני בחיפה, שמסיבה לא ברורה לא זכתה להד תקשורתי גדול או לביקורת נוקבת (שלה היא ראויה). המדובר בהחלטה ששמה ללעג את זכויות האדם בישראל, ועשויה ליצור מדרון חלקלק של שימוש לרעה בהליכי משפט כדי להשיג מטרות זרות.
מקרה שהיה כך היה: במסגרת תביעת גירושין בין בני זוג, התנהל ויכוח סביב שאלת המשמורת על הילדים. כפי שניתן לתאר, וכפי שקורה לעיתים קרובות - המחלוקת סביב משמורת הילדים גלש לפסים קשים ונמוכים, כאשר הבעל מטיח באישה כי אינה כשירה לגדל את ילדיהם המשותפים, היות והיא מנהלת קשרים עם "גברים זרים נכריים" (כך לשון בית הדין הרבני), ואף נוטלת סמים.
הבעל לא הסתפק בהאשמות האמורים, ופנה לבית הדין הרבני בבקשה לחייב את האישה לעבור בדיקת פוליגרף, שבמסגרתה ייבדק האם אכן היא מנהלת קשרים עם נוכרים והאם היא אכן נוהגת לעשות שימוש בסמים.
כאן המקום להזכיר, כי השימוש בפוליגרף לשם הכרעה בסכסוכים - הינו חריג דחוק בשיטת משפטנו ונדחה פעם אחר פעם ע"י בתי המשפט בישראל. בתי המשפט הכירו בבדיקת פוליגרף בנסיבות מיוחדות בלבד, כאשר היתה הסכמה מלאה של הצדדים להסתמך על הבדיקה בבירור המשפט שביניהם. לפיכך, ועל פני הדברים - ניתן היה לצפות כי בקשתו עזת המצח של הבעל לחייב את האישה להיבדק בפוליגרף, ועוד בעניינים כה רגישים ופרטיים - תידחה כלאחר יד.
ובכן, בית הדין הרבני לימדנו אחרת. אמנם, בית הדין מציין מייד כי לאחר ששמע עדים וקיבל ראיות, לא הוכח מעבר לכל ספק שלאישה יש קשרים עם נוכריים או עם סמים. אך יחד עם זאת, מעיר בית הדין לגבי החשדות האמורים כי "יש רגליים לגבר ויש דברים בגו".
או אז, ממשיך בית הדין הרבני ולוקח אותנו אל מחוזות הגמרא, ממנו הוא שואב את המונח "כפתיה ואודי" - כופים על העבריין ומייסרים אותו עד שהוא מודה בדבר העבירה שביצע. אכן, בית הדין ער לכך שבזמנים המודרניים אין בידו לכפות על הרמאים "יסורין של ממש", אך אפשר גם אפשר לנצל את הפוליגרף על מנת "להרתיע את הרמאים מלהסתיר את האמת", וזאת בתנאי ש"יש רגליים" לחשד כלפי הרמאי.
ומאחר במקרה הנדון מצא בית הדין "רגליים לדבר" - הרי שקיימת הצדקה מלאה לחייב את האישה בעריכת בדיקת פוליגרף, ואם לא תציית - "ינקוט בית הדין נגדה באמצעים".
למי שהגיע עד הלום - זו אינה מתיחה. מדובר בהחלטה של ערכאה שיפוטית בישראל, שניתנה אך לפני כחודשיים ימים. מיותר להרחיב על הפגיעה החמורה בזכויות האזרח שגורמת החלטה זו, ועל הסכנות שהיא מעוררת. ההצדקה הרופפת שנתן בית הדין, והגבולות העמומים שהציב להפעלת הכפיה - מעוררים תחושה כאילו ניתן להשתמש ב"תרגיל" הפוליגרף למעשה בכל משפט שעניינו דיני נפשות. הפרקליטות, למשל, תוכל לדרוש מהנאשם לעבור בדיקת פוליגרף מחייבת, שהרי עומדות כנגדו ראיות מסויימות (שאם לא כן - לא היה מוגש כנגדו כתב אישום כלל). ובעצם - מדוע לא נתיר שימוש בפוליגרף בכל משפט ומשפט שבו קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים?!
הקלות הבלתי נסבלת שבה מכשיר בית הדין הרבני את הפוליגרף ככלי בדיקה מהימן, חרף הביקורות הנרחבות שנמתחו עליו ועל השימוש בו בפסיקת בתי המשפט העניפה - היא שהופעת את ההחלטה האמורה לקשה לעיכול. קשה להאמין כי ההחלטה תשרוד ביקורת שיפוטית אמיתית.
מאת עו"ד לירון אברבך, טל': 0509533502, lironab@gmail.com
עורך דין לירון אברבך, מוסמך (בעל תואר שני) במשפטים, מתמחה בדיני נזיקין (תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית), דיני מקרקעין, צוואות וירושות, וכן במשפט פלילי וצבאי.
ליצירת קשר -
טלפון: 050-9533502
דוא"ל: lironab@gmail.com
ליצירת קשר -
טלפון: 050-9533502
דוא"ל: lironab@gmail.com
