בר"ם 7191/08, מדינת ישראל - משרד התעשייה המסחר והתעסוקה נ' התאחדות חקלאי ישראל ואח'
כב' השופטת מ' נאור
עו"ד יוכי גנסין ואח' למבקשת, עו"ד חגית ויינשטוק ואח' למשיבים
20.08.2008
העובדות:
1. בפנינו בקשת רשות ערעור מטעם המדינה על החלטת ביניים של ביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים, במסגרתה, וכסעד זמני, ניתן צו עשה המורה למדינה לאפשר לעותרים בעתירה המנהלית, שהם המשיבים בבקשה דנן, להביא לישראל לאלתר 369 עובדים זרים לעבודה במשקים חקלאיים.
2. עם בקשת רשות הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. ביהמ"ש החליט לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור ע"פ הרשות שניתנה.
הערעור נתקבל.
החלטה:
1. אכן, השאלה העומדת במרכז הדיון בעתירה המנהלית, השאלה של ידיים עובדות למשקים החקלאיים היא שאלה בוערת ודחופה, העשויה להצדיק- כפי שביקשו העותרים בעתירה המנהלית- דיון דחוף.
2. אכן ביהמ"ש מוסמך ליתן כסעד זמני צו עשה הנותן לעותרים את הסעד העיקרי שביקשו בעתירתם- אפשרות לייבא עובדים זרים. אך ביהמ"ש סבור שלא היה ראוי לעשות כן בנסיבות המקרה דנן.
3. ביהמ"ש היה ער לכך שהסעד שניתן על ידו- צו עשה זמני שהוא הסעד המבוקש בעתירה- הוא סעד חריג. ביהמ"ש שם את הדגש על מצוקתם הקשה של החקלאיים, המשוועים, ובדחיפות לידיים עובדות למשקיהם. אולם, בבחינת מאזן הנוחות זהו רק פן אחד של העניין.
4. תוצאת ההחלטה היא ש-369 עובדים זרים יובאו ארצה, כשגורלם תלוי בתוצאות ההתדיינות. אם יזכו העותרים בעתירתם המנהלית- יוכלו העובדים הזרים להישאר בארץ. אם תידחה העתירה- יוחזרו אחר כבוד לארצותיהם.
5. ביהמ"ש סבור שאין מקום לחשוף 369 עובדים זרים לסיכון מעין זה במסגרת סעד זמני. לא קשה לשער את עוגמת הנפש וההפסדים שיגרמו לעובדים כאלה אם יאולצו לחזור לארצותיהם. אין זה נכון לאפשר להביא ארצה עובדים, בנסיבות בהן שאלת העסקתם לאורך זמן- תלויה על בלימה.
6. מדובר באנשים אנונימיים, בד"כ חסרי השכלה, שקשה להבטיח שיקבלו בחו"ל הסבר נאות בדבר הסיכון בו הם נמצאים- לחזור כלעומת שבאו. קשה לצפות שעובדים כאלה יוכלו באמת ובתמים לקבל החלטה מושכלת.
7. בלב המחלוקת מצויה טענת העותרים לפיה משרדי הממשלה הנוגעים בדבר אינם מקיימים את החלטת הממשלה בדבר "מכסת" העובדים הזרים בענף החקלאות. את המחלוקת העובדתית בעניין הזה, קשה לפתור במסגרת צו זמני, והיא מצריכה בירור.
8. ואולם, גם אם נניח כי אכן אין בנמצא עובדים זרים בישראל בכמות ההולמת את "המכסה", האם פירוש הדברים הוא שיש להקצות את ההיתרים דווקא לעותרים? מן העתירה המנהלית עולה שרבים מחקלאי המדינה נמצאים במצב דומה לזה של העותרים.
9. אם נותרה "מכסה" זו או אחרת של הקצאות, ואם יש זכות לעותרים ושכמותם "שהמכסה" ע"פ החלטת הממשלה "תמוצה", הקריטריון להקצאה אינו יכול להיות שכל הקודם בפנייתו לביהמ"ש- זוכה.
10. השאלה כיצד יש לחלק את יתרת "המכסה", ככל שהיא קיימת, טעונה ליבון ובירור. כך גם שאלות שונות שבעובדה הנוגעות לזכאות של כל אחד מן העותרים, ובהן השאלה האם ממלאים העותרים או מי מהם את התנאי להעסקת עובד זר במסגרת "מכסת היבוא" שהוא העסקת עובד ישראלי.
11. אכן, נוצרה בהילות בשל צורכי החקלאות. העותרים הטוענים כי החלטת הממשלה מיום 10.2.2008, אינה מקוימת, פנו לביהמ"ש בעתירתם ביום 16.7.2008. מצוקתם מובנת, אך לא היה מקום לפתור אותה בדרך של צו עשה זמני המאפשר להביא ארצה מאות עובדים זרים כדי שאלה יעבדו דווקא במשקי העותרים. הדרך הראויה היא בירור דחוף של העתירה, ובראש ובראשונה- בירור העובדות.
12. אשר על כן, הערעור מתקבל, והצו הזמני מבוטל.
כב' השופטת מ' נאור
עו"ד יוכי גנסין ואח' למבקשת, עו"ד חגית ויינשטוק ואח' למשיבים
20.08.2008
העובדות:
1. בפנינו בקשת רשות ערעור מטעם המדינה על החלטת ביניים של ביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים, במסגרתה, וכסעד זמני, ניתן צו עשה המורה למדינה לאפשר לעותרים בעתירה המנהלית, שהם המשיבים בבקשה דנן, להביא לישראל לאלתר 369 עובדים זרים לעבודה במשקים חקלאיים.
2. עם בקשת רשות הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. ביהמ"ש החליט לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור ע"פ הרשות שניתנה.
הערעור נתקבל.
החלטה:
1. אכן, השאלה העומדת במרכז הדיון בעתירה המנהלית, השאלה של ידיים עובדות למשקים החקלאיים היא שאלה בוערת ודחופה, העשויה להצדיק- כפי שביקשו העותרים בעתירה המנהלית- דיון דחוף.
2. אכן ביהמ"ש מוסמך ליתן כסעד זמני צו עשה הנותן לעותרים את הסעד העיקרי שביקשו בעתירתם- אפשרות לייבא עובדים זרים. אך ביהמ"ש סבור שלא היה ראוי לעשות כן בנסיבות המקרה דנן.
3. ביהמ"ש היה ער לכך שהסעד שניתן על ידו- צו עשה זמני שהוא הסעד המבוקש בעתירה- הוא סעד חריג. ביהמ"ש שם את הדגש על מצוקתם הקשה של החקלאיים, המשוועים, ובדחיפות לידיים עובדות למשקיהם. אולם, בבחינת מאזן הנוחות זהו רק פן אחד של העניין.
4. תוצאת ההחלטה היא ש-369 עובדים זרים יובאו ארצה, כשגורלם תלוי בתוצאות ההתדיינות. אם יזכו העותרים בעתירתם המנהלית- יוכלו העובדים הזרים להישאר בארץ. אם תידחה העתירה- יוחזרו אחר כבוד לארצותיהם.
5. ביהמ"ש סבור שאין מקום לחשוף 369 עובדים זרים לסיכון מעין זה במסגרת סעד זמני. לא קשה לשער את עוגמת הנפש וההפסדים שיגרמו לעובדים כאלה אם יאולצו לחזור לארצותיהם. אין זה נכון לאפשר להביא ארצה עובדים, בנסיבות בהן שאלת העסקתם לאורך זמן- תלויה על בלימה.
6. מדובר באנשים אנונימיים, בד"כ חסרי השכלה, שקשה להבטיח שיקבלו בחו"ל הסבר נאות בדבר הסיכון בו הם נמצאים- לחזור כלעומת שבאו. קשה לצפות שעובדים כאלה יוכלו באמת ובתמים לקבל החלטה מושכלת.
7. בלב המחלוקת מצויה טענת העותרים לפיה משרדי הממשלה הנוגעים בדבר אינם מקיימים את החלטת הממשלה בדבר "מכסת" העובדים הזרים בענף החקלאות. את המחלוקת העובדתית בעניין הזה, קשה לפתור במסגרת צו זמני, והיא מצריכה בירור.
8. ואולם, גם אם נניח כי אכן אין בנמצא עובדים זרים בישראל בכמות ההולמת את "המכסה", האם פירוש הדברים הוא שיש להקצות את ההיתרים דווקא לעותרים? מן העתירה המנהלית עולה שרבים מחקלאי המדינה נמצאים במצב דומה לזה של העותרים.
9. אם נותרה "מכסה" זו או אחרת של הקצאות, ואם יש זכות לעותרים ושכמותם "שהמכסה" ע"פ החלטת הממשלה "תמוצה", הקריטריון להקצאה אינו יכול להיות שכל הקודם בפנייתו לביהמ"ש- זוכה.
10. השאלה כיצד יש לחלק את יתרת "המכסה", ככל שהיא קיימת, טעונה ליבון ובירור. כך גם שאלות שונות שבעובדה הנוגעות לזכאות של כל אחד מן העותרים, ובהן השאלה האם ממלאים העותרים או מי מהם את התנאי להעסקת עובד זר במסגרת "מכסת היבוא" שהוא העסקת עובד ישראלי.
11. אכן, נוצרה בהילות בשל צורכי החקלאות. העותרים הטוענים כי החלטת הממשלה מיום 10.2.2008, אינה מקוימת, פנו לביהמ"ש בעתירתם ביום 16.7.2008. מצוקתם מובנת, אך לא היה מקום לפתור אותה בדרך של צו עשה זמני המאפשר להביא ארצה מאות עובדים זרים כדי שאלה יעבדו דווקא במשקי העותרים. הדרך הראויה היא בירור דחוף של העתירה, ובראש ובראשונה- בירור העובדות.
12. אשר על כן, הערעור מתקבל, והצו הזמני מבוטל.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
