סמכות הזכיין בכביש 6 לגבות תשלום נפרד עבור פירוט חשבונית הנוקבת בתאריכי נסיעות ובסכומי החיוב לכל נסיעה בכביש
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

סמכות הזכיין בכביש 6 לגבות תשלום נפרד עבור פירוט חשבונית הנוקבת בתאריכי נסיעות ובסכומי החיוב לכל נסיעה בכביש 

מילים במאמר: 471   [ נצפה 1714 פעמים ]

 
 
בר"ע 979/06, דוד פורת, רו"ח נ' ועדת הערר על פי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 ואח'

כבוד השופטת ס' נשיאה ש' וסרקרוג


27.08.2008

העובדות:
1. המערער עשה שימוש בכביש האגרה. המערער מבצע מספר נסיעות בחודש, במקטעי דרך שונים של הכביש. הזכיין שלח חשבון בו צוין סכום חיוב כללי המופיע כסיכום של כול הנסיעות שביצע הרכב במיקבץ התאריכים באותו חודש. המערער ביקש לצרף לכול חשבון שהומצא לו לרכב בו נהג פירוט של תאריכי הנסיעות, מקטעי הדרך ותעריף לכל נסיעה. הזכיין הסכים להמציא לו חשבון מפורט, אך זאת כנגד תשלום של 1.80 ש"ח לכול חשבון. המחלוקת מתמקדת בשאלה, אם חייב הזכיין, על-פי דרישת המשתמש להמציא לו חשבון מפורט ללא תשלום נוסף.

החלטה:
2. סעיף 12ב לחוק כביש האגרה מקנה סמכות לוועדת הערר לדון בכול מקרה בו קיימת מחלוקת על חיוב ובנוסף בכל מקרה בו עורר מי שרואה עצמו נפגע מאופן "הפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי סעיף 12". לכן יש לקרוא את סמכות וועדת הערר בהרחבה ובאופן שסמכות וועדת הערר לדון בפגיעה עקב הפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי סעיף 12 היא, בנוסף לכל מקרה בו חולק משתמש על חיוב לפי החוק. עצם הסדרת מתן שירות חיוני באמצעות גוף אחר, כמו בענייננו - כביש אגרה באמצעות זכיין - אינו הופך אוטומטית את הגוף המפעיל את השירות והמספק אותו, לגוף שלטוני, או לגוף המפעיל סמכות ריבונית מטעמו של הגוף השלטוני. ואולם, ההלכה בדבר פרשנות מרחיבה לעניין סמכויות וועדת הערר ראוי כי תחול על אותם גופים הבאים בנעלי רשויות ציבוריות, כחלק מרגולציה שלטונית של אותו נושא.
3. בחוק כביש אגרה אין הוראה מפורשת המסמיכה גביית תשלומים מעבר ל"חיוב" המוגדר. חוזה הזיכיון אינו יכול לשמש מקור להטלת חיוב - לעומת זכות - על צד ג' (המשתמש), בהעדר הוראת דין מפורשת. חוזה הזיכיון הוא חוזה הבא להסדיר את מערך החובות והזכויות של הזכיין במערכת היחסים מול המדינה. חוזה כזה אינו יכול לשמש מקור לסמכותו של הזכיין לגביית כספים מן המשתמשים, אם זו לא קיבלה ביטוי מפורש בהוראות הדין או עוגנה באופן מפורש במערכת היחסים החוזית שבין הזכיין למשתמשים. ספק אם ניתן בכלל להטיל חיוב כספי על הציבור, שאינו קבוע בחוק מפורשות, בהיותו פגיעה בזכות הקניין.
4. חוק כביש האגרה, אינו אלא דוגמה נוספת לאמצעי בו בחרה המדינה להביא לאספקת מצרך של כבישים ודרכים לאוכלוסיה ולהסדרת השימוש בהם באמצעות זכיין, שהוא במהותו גוף כלכלי-עסקי. בנסיבות אלה, מדיניות רגולציה שלטונית במוצרים ושירותים שניתנו עד כה לאוכלוסיה על-ידי המדינה, אינה יכולה להביא לפגיעה בזכויות האוכלוסייה, ובענייננו זכות קניין כזכות יסוד, על-ידי מתן אפשרות של הזכיין הפרטי, בהיותו מעין ידה הארוכה של המדינה לצורך אספקת אותו שירות או מצרך, להטיל חיובים בגין שירותים נלווים ללא הוראת חוק מפורשת המסמיכה אותו לעשות כן.
5. גם אם היה מקום לקבל שהחוק התיר להשלים גביית עמלות במסגרת חוזה הזיכיון, משמדובר בהנפקת חשבונית מס, על פי דרישת קונה, אין מדובר בשירות נלווה של הזכיין, אלא חלק מהשרות המהותי שניתן לציבור המשתמשים, שהרי מדובר בחובה מכוח הדין הכללי, ולא ניתן לפיכך לגבות בגינה תשלום נוסף.



את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב