לא נשליך את יהבנו
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

לא נשליך את יהבנו 

מאת    [ 30/08/2008 ]
מילים במאמר: 501   [ נצפה 2157 פעמים ]

 
 

בתאריך 28/11/2007 קיבל בית המשפט העליון (ע"א 3501/05) את ערעורו של פקיד השומה ירושלים 1 בעניין בנק יהב. בתמצית, קבע בית המשפט כי אמנם ההוצאה הכרוכה במימון לימודיהם של עובדים מסויימים לקראת תואר אקדמי מהווה הוצאה עסקית אולם, מצד העובדים המדובר בהטבה ועל הטבה זו יש לשלם מס.

לא לנו, הקטנים, לחלוק על ההלכה הפסוקה מפי בית המשפט העליון. אולם, לפסק דין זה מספר משמעויות והשלכות שברצוננו להציג:

ראשית, אמנם בית המשפט העליון דן במקרה בו מימן המעסיק לימודי תואר אקדמי לעובדיו, אולם ההגיון הכלכלי אינו עוצר בין כותלי האוניברסיטה: מוסך אשר ישלח עובד מצטיין ללמוד לקראת קבלת רשיון חשמלאי רכב (למשל) יעמוד בפני אותו מצב בו העובד קיבל הטבה החייבת במס. אמנם, לא מדובר בתואר אקדמי, אולם תעודה מקצועית תיצור לעובד עץ ותשפר את מעמדו בשוק העבודה אם וכאשר יחליט להחליף מעסיק.

ניתן וצריך לשאול היכן הגבול שבו יש לעצור. משרד רואי חשבון השולח את עובדיו להשתלמויות מקצועיות של הלשכה, אמנם עושה זאת כדי לשפרם ולא לצ'פרם, אולם העובד יוצא מאותה השתלמות איש מקצוע טוב יותר, בעל ערך רב יותר בשוק העבודה, ואולי אפילו באותה השתלמות עצמה יצר קשר (על חשבון מעבידו הנוכחי) עם מעסיקו הבא. ברור (לפחות לנו) שזה מצב קיצוני ולא יעלה על הדעת, אולם היכן הוא הגבול בין השבחת העץ של העובד לבין פירותיו של המעביד?

השאלה השניה היא מה שוויה של אותה הטבה שניתנה לעובד בעת שהמעביד שלח אותו ללמודים. התשובה הפשטנית היא ששוי ההטבה הנה עלות הקורס או ההכשרה ששולמה על ידי המעביד, אולם לדעתנו התשובה שונה וההתייחסות הכלכלית צריכה להיות שונה.

בדרך כלל, כאשר מעסיק שולח את עובדו ללמוד על חשבונו, הוא דורש מאותו עובד התחייבות לתקופת עבודה מסויימת לאחר השלמת הלימודים כדי שישיב לעצמו את פירות השקעתו. במצבים כאלו, לא נוצר לעובד עדיין כל עץ מאחר והוא אינו יכול לנצל את היתרון הפוטנציאלי שצבר עקב התחייבותו זו. לפיכך, שווי ההטבה יכולה להיות אחת משתי האפשרויות הבאות:


    • 

    שווי ההטבה הינו הסכום ששולם בגין הלימודים, אולם ההטבה נוצרה לעובד רק במועד שבו השלים את התחייבותו למעסיקו ולכאורה, קיבל לידיו את ה"עץ" של התעודה כדי שינצלו בשוק העבודה לצורך התקדמותו האישית. במצב זה, מועד החיוב במס צפוי רק בעתיד ולא בהווה.


    • 

    שווי ההטבה הנה הערך הנוכחי של הסכום ששולם, מהוון מתאריך סיום התחייבותו למעבידו בעתיד להיום. ההגיון הוא שההטבה עוברת לרשותו של העובד רק בעתיד, אולם מאחר והידע התקבל אצלו היום, יש להוון את ערכו מהיום שיהיה לו ערך בעוד מספר שנים להיום.

בשני המצבים, שווי ההטבה נמוך ואפילו נמוך משמעותית מהסכום ששולם על ידי המעסיק.

המהדרים יכולים לטעון בנוסף, שערך ההטבה הינו פחות מהסכום ששולם ויש לחלק את הסכום ששולם בין המעביד והעובד. אולם גישה זו, למרות שיכול להיות לה צידוק כלכלי תהיה קשה בהוכחה ולביצוע.

הערת המחבר

המאמר פורסם (בשינויי עריכה קלים) במגזין "רואה החשבון" גליון 7 (פברואר 2008) ע"מ 60 ונוספה הערת המערכת:

אם עסקינן בשווי הנוכחי של הטבה שעוברת לרשותו של עובד בעתיד, ייתכן שיש לחייב במס רבים מבעלי התפקידים הבכירים במשרדי הממשלה בכלל ובמשרד האוצר בפרט.

יוסי נתנזון הוא השותף מנהל במשרד משה נתנזון ושות'. אשמח לקבל הערות והארות על המאמר או בכל נושא אחר לכתובת: articles@natanson.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב