פסק דין, שניתן באחרונה על-ידי השופטת המחוזית ברכה אופיר-תום בעניין יאיר טאומן נגד פקיד שומה תל אביב 5, קבע במפורש, כי התיקון בחוק מס הכנסה, שהוכנס לפני 17 שנים, אינו תקף ואינו חוקי, ולכן שלטונות מס הכנסה לא היו רשאים לגבות מס על פיו.
התיקון בחוק קבע קריטריונים מרחיבים לחובת תשלום מס הכנסה של ישראלים רבים, המפיקים את הכנסתם בחו"ל. בית המשפט קבע, שעם קבלת התיקון המרחיב בכנסת, נקבע כי התיקון ייכנס לתוקף רק לאחר שמחוקק המשנה יתקין כללים בעניין מיסוי הכנסותיהם של שכירים מעבודה אצל מעביד זר או עצמאים הנופלים בגדרו של החוק. כללים אלה לא הותקנו, כפי שטען הנישום, ובית המשפט קיבל טענתו וקבע כי השינוי של סעיף 5(1) אינו תקף. עו"ד רונן ארויו, ממשרד עו"ד אברהם אלתר, המייעץ לחברת "רעיונות " מקבוצת חשבים, העוסקת באספקת מידע בנושאי מיסוי, עבודה ושכר, מסביר כי פסק הדין תקף ביחס לשלוש קבוצות של ישראליים הפועלים בחו"ל, ואשר שילמו במשך 17 שנים מס הכנסה שלא כחוק:
* שכיר ישראלי, העובד בחברה זרה בחו"ל באותו משלח יד, שבו עסק בישראל, ומקבל בה משכורת, אינו חייב בתשלום מס בישראל. במשך 17 שנים שילמו עובדים אלה מס שלא כחוק. לדברי ארויו, "עובד באינטל או באמדוקס, למשל, שנשלח מטעם מקום העבודה לאחת משלוחות החברות הללו בחו"ל, הנחשבות כחברות זרות לצורך מיסוי, ועבד שם באותו משלח יד (מתכנת, למשל) שבו עבד בישראל, היה והינו פטור מתשלום מס הכנסה בישראל".
ב) עצמאים, העובדים בחו"ל באותו משלח יד שבו עבדו או עובדים בישראל רק כשכירים, פטורים מתשלום מס הכנסה בישראל בגין עבודתם בחו"ל.
ג) מי שעובדים בחו"ל, הן כשכירים והן כעצמאיים, במשלח יד כלשהו, שעסקו בו בעבר ואינם עוסקים בו בדרך כלל, פטורים מתשלום מס-הכנסה בישראל. "לפי התיקון לחוק, שהסתבר עתה כלא תקף", מסביר ארויו, "טענו שלטונות מס הכנסה, כי כל עיסוק, שאדם עסק בו בעבר בישראל, והוא שב ועוסק בו בחו"ל, חייב במס הכנסה. לא עוד. משמעות פסק הדין היא, כי המבחן הוא עיסוק בדרך כלל ולא עיסוק כלשהו בעבר. כך, למשל, כימאי שהיה בעברו הרחוק מרצה ושב ללמד לפרק זמן באוניברסיטה בחו"ל, היה חייב עד היום בתשלום מס הכנסה, למרות שלא עסק בהוראה במשך שנים רבות".
מומחי רעיונות מוסיפים, כי לאחר פסק הדין פתוחה הדרך לדרוש ממס ההכנסה החזרים על תשלומים שלא כדין, אם הם עומדים באחד משלושת הקריטריונים שהוזכרו. עוד הם אומרים, כי עם כניסת הרפורמה במיסוי בשנת 2003, ימוסו כל ההכנסות בלא מבחנים כלשהם, ועל כן פסק הדין רלוונטי עד לתום שנת המס 2002.
התיקון בחוק קבע קריטריונים מרחיבים לחובת תשלום מס הכנסה של ישראלים רבים, המפיקים את הכנסתם בחו"ל. בית המשפט קבע, שעם קבלת התיקון המרחיב בכנסת, נקבע כי התיקון ייכנס לתוקף רק לאחר שמחוקק המשנה יתקין כללים בעניין מיסוי הכנסותיהם של שכירים מעבודה אצל מעביד זר או עצמאים הנופלים בגדרו של החוק. כללים אלה לא הותקנו, כפי שטען הנישום, ובית המשפט קיבל טענתו וקבע כי השינוי של סעיף 5(1) אינו תקף. עו"ד רונן ארויו, ממשרד עו"ד אברהם אלתר, המייעץ לחברת "רעיונות " מקבוצת חשבים, העוסקת באספקת מידע בנושאי מיסוי, עבודה ושכר, מסביר כי פסק הדין תקף ביחס לשלוש קבוצות של ישראליים הפועלים בחו"ל, ואשר שילמו במשך 17 שנים מס הכנסה שלא כחוק:
* שכיר ישראלי, העובד בחברה זרה בחו"ל באותו משלח יד, שבו עסק בישראל, ומקבל בה משכורת, אינו חייב בתשלום מס בישראל. במשך 17 שנים שילמו עובדים אלה מס שלא כחוק. לדברי ארויו, "עובד באינטל או באמדוקס, למשל, שנשלח מטעם מקום העבודה לאחת משלוחות החברות הללו בחו"ל, הנחשבות כחברות זרות לצורך מיסוי, ועבד שם באותו משלח יד (מתכנת, למשל) שבו עבד בישראל, היה והינו פטור מתשלום מס הכנסה בישראל".
ב) עצמאים, העובדים בחו"ל באותו משלח יד שבו עבדו או עובדים בישראל רק כשכירים, פטורים מתשלום מס הכנסה בישראל בגין עבודתם בחו"ל.
ג) מי שעובדים בחו"ל, הן כשכירים והן כעצמאיים, במשלח יד כלשהו, שעסקו בו בעבר ואינם עוסקים בו בדרך כלל, פטורים מתשלום מס-הכנסה בישראל. "לפי התיקון לחוק, שהסתבר עתה כלא תקף", מסביר ארויו, "טענו שלטונות מס הכנסה, כי כל עיסוק, שאדם עסק בו בעבר בישראל, והוא שב ועוסק בו בחו"ל, חייב במס הכנסה. לא עוד. משמעות פסק הדין היא, כי המבחן הוא עיסוק בדרך כלל ולא עיסוק כלשהו בעבר. כך, למשל, כימאי שהיה בעברו הרחוק מרצה ושב ללמד לפרק זמן באוניברסיטה בחו"ל, היה חייב עד היום בתשלום מס הכנסה, למרות שלא עסק בהוראה במשך שנים רבות".
מומחי רעיונות מוסיפים, כי לאחר פסק הדין פתוחה הדרך לדרוש ממס ההכנסה החזרים על תשלומים שלא כדין, אם הם עומדים באחד משלושת הקריטריונים שהוזכרו. עוד הם אומרים, כי עם כניסת הרפורמה במיסוי בשנת 2003, ימוסו כל ההכנסות בלא מבחנים כלשהם, ועל כן פסק הדין רלוונטי עד לתום שנת המס 2002.
