פלוני נ. מדינת ישראל 

בבית המשפט העליון

ע"פ 6922/08
 
בפני:  
כבוד השופט א' גרוניס
 
המערער: 
פלוני

 
נ ג ד

   
המשיבה: 
מדינת ישראל
   
בקשה לעיכוב ביצוע

תאריך הישיבה: י"א באב התשס"ח (12.8.08)  
בשם המערער: עו"ד צ' אמיר
בשם המשיבה: עו"ד ד' רוסו

 
החלטה

1. המערער הורשע בעבירות של אינוס, כליאת שווא ומעשים מגונים. בית המשפט המחוזי בחיפה השית עליו ארבע שנות מאסר, מתוכן שנתיים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כמו כן חויב המערער לשלם למתלוננת פיצויים בסך 50,000 ש"ח. הבקשה בפניי הינה לעיכוב ביצועו של עונש המאסר עד להכרעה בערעור. 

2. מעשי העבירה בוצעו בשנת 2001. כתב האישום הוגש בשנת 2006. הכרעת הדין ניתנה בחודש מרץ 2008 וגזר הדין ניתן בחודש שעבר. בגזר הדין התחשב בית המשפט המחוזי בעובדה שחלפה תקופה ארוכה ביותר מעת התלונה במשטרה ועד להגשתו של כתב האישום. לדעתי השאלה עליה יש להשיב היא האם יש להתחשב במחדל האמור אף לעניין הבקשה לעיכוב ביצוע. 

3. מבחינת אורך תקופת המאסר, שהינו שיקול משמעותי לעניין עיכוב ביצוע, הרי מדובר בעונש מאסר שאינו קצר, אך גם אין לומר לגביו שהינו עונש מאסר ארוך. לדעתי יש ליתן בהחלט משקל אף בהקשר לעיכוב הביצוע לעובדה שחלפו מספר שנים מעת שהוגשה התלונה במשטרה ועד להגשתו של כתב האישום. העובדה ששיקול זה קיבל משקל נכבד בגזירת הדין אינה מונעת התחשבות בו שעה שנשקלת השאלה של עיכוב ביצוע, במיוחד כאשר מדובר בעונש של שנתיים ימים ולא עונש ארוך יותר. עם זאת, ברצוני לומר את שאמרתי באולם, כי לעתים שכרם של נאשמים העותרים ומקבלים עיכוב ביצוע יוצא בהפסדם. זאת, משום שכאשר נדחה הערעור, אז ורק אז מתחילים הם לרצות את העונש. 

4. לאור האמור לעיל הנני מחליט לעכב את ביצועו של עונש המאסר עד להכרעה בערעור. תנאי השחרור שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 7.7.08 יעמדו בתוקף.

  ניתנה היום, י"א באב התשס"ח (12.8.2008).