ערר על מעצר עד תום ההליכים בעבירות סמים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ערר על מעצר עד תום ההליכים בעבירות סמים 

מילים במאמר: 446   [ נצפה 1910 פעמים ]

 
 
בש"פ 6652/08, ריזק אזברגה נ' מדינת ישראל

כבוד השופט י' דנציגר


05.08.2008

העובדות:
1. ביום 7.5.2008 הוגש נגד העורר כתב אישום בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. כתב האישום כולל חמישה אישומים, המייחסים לעורר עבירות של עסקה אחרת בסמים [לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים; שלוש עבירות של סחר בסם (לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים) וניסיון לסחר בסם (לפי סעיפים 13 ו-25 לפקודת הסמים המסוכנים).בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה לעצור את העורר עד תום ההליכים.

החלטה:
2. במסגרת הערר לא חלק העורר על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו. בנוסף, אין חולק כי העבירות המיוחסות לעורר מקימות את חזקת המסוכנות הסטטוטורית שבסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. לפיכך, הדיון התמקד בשאלה האם ניתן לשחרר את העורר לחלופה אשר תשיג את מטרת המעצר.
3. כידוע, היחס של בתי המשפט לעבירות סמים הוא יחס מחמיר, וככלל, הגישה היא כי אין לשחרר לחלופת מעצר נאשמים בעבירות סמים, אלא בהתקיימותן של נסיבות חריגות ביותר. לאור העבירות המיוחסות לעורר, נדרשות נסיבות מיוחדות על מנת להורות על שחרורו ממעצר.
4. נסיבותיו האישיות של העורר, היות אשתו בהיריון (על סף לידה) וגילו הצעיר עשויות אכן, לשמש כנסיבות אשר יטו את הכף לטובת שחרורו לחלופת מעצר. אשר לעברו הפלילי, מספר רב של עבירות, בהן עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים, ניסיון פריצה, החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית ועוד. עבירות אלה בוצעו כולן עוד בטרם מלאו לעורר 18 שנים. כיום העורר כבן 20 שנים, ועומד הוא לדין בגין ביצוע עבירות נוספות לכאורה.
5. בנוסף לאמור לעיל, על אף ניסיונותיה החוזרים של משפחת העורר להציע חלופות מעצר, אלה לא נמצאו ראויות על ידי שירות המבחן.
6. אמנם, תפקידו של שירות המבחן הינו להמליץ בלבד, וההחלטה הסופית הינה תמיד של בית המשפט הדן בעניין, אשר אינו מחויב לפעול בהתאם להמלצת שירות המבחן. יחד עם זאת, שירות המבחן הינו הגורם המקצועי ופעמים רבות סומך בית המשפט את ידו על המלצותיו. במקרה דנן, יש לסמוך על המלצתו של שירות המבחן.
7. אין חולק, כי עקרון השוויון בין נאשמים מחייב, לעתים, שחרורו של נאשם אחד בעקבות שחרורו של נאשם אחר, וזאת כאשר הנסיבות הינן דומות או זהות, באופן שאין בנמצא קווים מהותיים המבחינים בין הנאשמים. יחד עם זאת, טענת האפליה - כאשר עסקינן בשאלה של שחרור לחלופת מעצר - יכולה להיבחן כראוי כאשר מדובר בפרשות שונות ונפרדות (אף אם מדובר בעבירות דומות). השוואה לעניינם של נאשמים בתיקים אחרים פעמים רבות אינה מעשית, שכן בית המשפט הדן בעניינו של אחד אינו מודע לכל הנסיבות והדקויות שהובילו להחלטתו של בית המשפט שדן בעניינו של אחר.
8. משלא נמצאה חלופת מעצר ראויה והולמת, וזאת על פי התרשמותו של שירות המבחן, ממילא אין לטענת האפליה משמעות, שכן מדובר בנסיבה רלוונטית אשר מצדיקה את הותרתו של העורר במעצר.


את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב