ת"א 27596/04, ברק א.טי סי (1995) חברה לשירותי בזק בינל"מ בע"מ ואח' נ' ניבאר סל תקשורת בע"מ ואח'
כב' השופטת: ע' רביד
17.08.2008
העובדות:
1. התובעת 1 עוסקת במתן שירותי תקשורת - שיחות טלפון לחו"ל והתובעת 2 - "פרטנר" עוסקת במתן שירותי רדיו-טלפון נייד.
2. נתבע 2 הינו פעיל בתחום התקשורת הטלפונית הבינלאומית. נתבעת 1 ונתבעת 5 הינן חברות הפעילות בתחום התקשורת הבינלאומית ועל פי דו"ח רשם החברות, הנתבע הינו בעל מניות בניבאר ובאלוג נתונים.
3. התובעת טוענת כי הנתבעים חייבים לה סכומים ניכרים בגין עסק של מכירת שירותי תקשורת שהקימו הנתבע ואלוג יצחק במסגרתו קיבלו שירותי תקשורת מהתובעת.
4. הסוגיה העיקרית העומדת היא האם יש להטיל אחריות אישית על הנתבע לחובות המגיעים לתובעת הן מחברת ניבאר והן מחברת אלוג נתונים. לטענת התובעת, הנתבע נושא באחריות לחוב מכח היותו בעל מניות של שתי החברות החייבות ומנהל שלהם ומשום שהחברות נוהלו בתרמית ובאופן שהיווה הערמה על נושים המצדיקה הרמת מסך כלפי בעל מניות.
ההכרעה:
1. נקודת המוצא לענין הרמת מסך היא כי אישיותה המשפטית של החברה עצמאית ונפרדת מאישיות מנהליה ובעלי מניותיה.
2. ידו של ביהמ"ש אינה צריכה להיות "קלה על ההדק" בבואו להרים את מסך ההתאגדות של חברה שקרסה.
3. בסעיף 6 נקבעו הוראות להרמת המסך באופן חריג לאישיות המשפטית של החברה, שתוארה בסעיף 4 לחוק החברות. בסעיף 6 (ב) לחוק החברות ניתן שיקול דעת רחב לביהמ"ש להרמת המסך "אם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן".
4. נקודת המוצא צריכה להיות הקפדה ושמירה על האבחנה בין האישיות המשפטית של החברה לבין פעולותיו של בעל המניות.
5. הרמת המסך מכוונת כנגד בעל מניות, שביקש לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, בהסתתרו מאחורי המסך החוצץ בינן לבין החברה, כדי להפיק טובות הנאה.
6. הרמת מסך ההתאגדות תיעשה רק בנסיבות קיצוניות וכחריג.
7. בנסיבות ענייננו לא מתקיימת כל נסיבה מיוחדת, אשר תצדיק הרמת מסך, ואף לא הטלת אחריות עקב הפרת חובת תום הלב.
8. החברות התנהלו באופן מוצלח, אמין ורווחי במשך שלוש שנים, הנתבע סיפר לאנשי התובעת על החקירה במע"מ, ועל העיקול בשווי חצי מליון ש"ח דברים שהם חמורים, תוך שהוא מבטיח להמשיך ולעשות ככל יכולתו לאחר היציאה מהחקירה להמשיך ולהפעיל את החברות.
9. היה הסבר כלכלי רציונלי לנפילת החברות ולא מטרה שאינה ראוייה וגם לא רשלנות. לא הוכחכי הנתבע ניסה להפעיל את החברות כדי להתחמק מחובות או כי נעשו שינויים פרסונליים של בעלי התפקידים בחברה, כדי להתחמק מאחריות.
10. לא ראוי, כי כאשר התובעת לא ביקשה ערבות אישית מהנתבע, ואף בשלב מסויים החזירה לו ערבות בנקאית, התערבות שיפוטית ex-post תשנה את החלוקה המקורית והמוסכמת של סיכוני חדלות הפרעון כפי שנעשתה ex-ante בין בעלי החברה לנושיה.
11. נטל הראיה להוכחת עילת הרמת המסך מוטל על התובעת בהיותה המוציא מחברו.
12. במקרה זה לא נמצאה הצדקה לבצע הרמת מסך כלפי הנתבע.
13. ביהמ"ש דוחה את התביעה.
כב' השופטת: ע' רביד
17.08.2008
העובדות:
1. התובעת 1 עוסקת במתן שירותי תקשורת - שיחות טלפון לחו"ל והתובעת 2 - "פרטנר" עוסקת במתן שירותי רדיו-טלפון נייד.
2. נתבע 2 הינו פעיל בתחום התקשורת הטלפונית הבינלאומית. נתבעת 1 ונתבעת 5 הינן חברות הפעילות בתחום התקשורת הבינלאומית ועל פי דו"ח רשם החברות, הנתבע הינו בעל מניות בניבאר ובאלוג נתונים.
3. התובעת טוענת כי הנתבעים חייבים לה סכומים ניכרים בגין עסק של מכירת שירותי תקשורת שהקימו הנתבע ואלוג יצחק במסגרתו קיבלו שירותי תקשורת מהתובעת.
4. הסוגיה העיקרית העומדת היא האם יש להטיל אחריות אישית על הנתבע לחובות המגיעים לתובעת הן מחברת ניבאר והן מחברת אלוג נתונים. לטענת התובעת, הנתבע נושא באחריות לחוב מכח היותו בעל מניות של שתי החברות החייבות ומנהל שלהם ומשום שהחברות נוהלו בתרמית ובאופן שהיווה הערמה על נושים המצדיקה הרמת מסך כלפי בעל מניות.
ההכרעה:
1. נקודת המוצא לענין הרמת מסך היא כי אישיותה המשפטית של החברה עצמאית ונפרדת מאישיות מנהליה ובעלי מניותיה.
2. ידו של ביהמ"ש אינה צריכה להיות "קלה על ההדק" בבואו להרים את מסך ההתאגדות של חברה שקרסה.
3. בסעיף 6 נקבעו הוראות להרמת המסך באופן חריג לאישיות המשפטית של החברה, שתוארה בסעיף 4 לחוק החברות. בסעיף 6 (ב) לחוק החברות ניתן שיקול דעת רחב לביהמ"ש להרמת המסך "אם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן".
4. נקודת המוצא צריכה להיות הקפדה ושמירה על האבחנה בין האישיות המשפטית של החברה לבין פעולותיו של בעל המניות.
5. הרמת המסך מכוונת כנגד בעל מניות, שביקש לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, בהסתתרו מאחורי המסך החוצץ בינן לבין החברה, כדי להפיק טובות הנאה.
6. הרמת מסך ההתאגדות תיעשה רק בנסיבות קיצוניות וכחריג.
7. בנסיבות ענייננו לא מתקיימת כל נסיבה מיוחדת, אשר תצדיק הרמת מסך, ואף לא הטלת אחריות עקב הפרת חובת תום הלב.
8. החברות התנהלו באופן מוצלח, אמין ורווחי במשך שלוש שנים, הנתבע סיפר לאנשי התובעת על החקירה במע"מ, ועל העיקול בשווי חצי מליון ש"ח דברים שהם חמורים, תוך שהוא מבטיח להמשיך ולעשות ככל יכולתו לאחר היציאה מהחקירה להמשיך ולהפעיל את החברות.
9. היה הסבר כלכלי רציונלי לנפילת החברות ולא מטרה שאינה ראוייה וגם לא רשלנות. לא הוכחכי הנתבע ניסה להפעיל את החברות כדי להתחמק מחובות או כי נעשו שינויים פרסונליים של בעלי התפקידים בחברה, כדי להתחמק מאחריות.
10. לא ראוי, כי כאשר התובעת לא ביקשה ערבות אישית מהנתבע, ואף בשלב מסויים החזירה לו ערבות בנקאית, התערבות שיפוטית ex-post תשנה את החלוקה המקורית והמוסכמת של סיכוני חדלות הפרעון כפי שנעשתה ex-ante בין בעלי החברה לנושיה.
11. נטל הראיה להוכחת עילת הרמת המסך מוטל על התובעת בהיותה המוציא מחברו.
12. במקרה זה לא נמצאה הצדקה לבצע הרמת מסך כלפי הנתבע.
13. ביהמ"ש דוחה את התביעה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
