התמכרות, הירואין והטיפול הטבעי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

התמכרות, הירואין והטיפול הטבעי 

מאת    [ 16/08/2008 ]
מילים במאמר: 4705   [ נצפה 4311 פעמים ]

 
 

                                               התמכרות, הרואין והטיפול הטבעי
  

יכול להיות מעט יומרני לומר כי ניתן באמצעיים טבעיים לטפל בהתמכרות הנוראה מכל, התמכרות להירואין. עם זאת, דווקא הטיפול הטבעי בהרואין קוצר הצלחות לא מעט, למרות שהשימוש בארץ במתודות עדיין לוקה בחסר. במאמר זה אתן הסבר מקיף על התמכרות מהי, דרכי הטיפול המקובלות ודרכי טיפול טבעיות , תקווה כי יתנו אור למקומות שונים.

התמכרות היא פיתוח תלות בחומר ממכר כמו סמים, אלכוהול, תרופות ועוד. לרוב מתפתחת סבילות לחומר הממכר ונוצר צורך עז להגביר את הכמות ו/או המינון בהם נעשה שימוש, זאת על-מנת שהאדם יוכל להמשיך ולהינות מהשפעת הסם. עם הזמן המכור הופך להיות "שבוי" עד לכדי חוסר יכולת להפסיק את צריכת החומר אליו הוא התמכר, זאת בלי שיסבול מ"תסמונת נסיגה" ומצב של קריז(משבר), מצבים הנלווים לבעיות או הפרעות גופניות ונפשיות שיכולות להיות קשות מאד.
יכולה להיות התמכרות גם לדברים נוספים כמו שוקולד, אינטרנט, טלויזיה, הימורים, סקס ועוד. אומנם ניתן בהחלט לכנות את אותם אנשים כמכורים אך לא ממש כך הדבר, כיוון שמניעת הגישה אל אותם חומרים אינה גורמת לתופעות של קריז, תופעות גופניות ו/או הפרעות נפשיות קיצוניות ידועות.
על פי ארגון הבריאות העולמי, התמכרות קיימת כאשר מתמלאים שלושה מתוך ששת הקריטריונים הבאים:
תשוקה עזה או דחף כפייתי ליטול את החומר או לבצע את הפעילות שאליה האדם המכור (למשל יחסי מין או הימורים).
קושי בשליטה על כמות וזמן צריכת החומר או קושי בהגבלת זמן הפעילות הממכרת
הופעת תופעות גופניות כאשר לא משתמשים בחומר או כאשר לא מבצעים את אותה     פעילות (תופעות גמילה).
התפתחות סבילות לחומר, במובן זה שדרושה כמות הולכת וגדלה של החומר כדי להשיג את אותו האפקט או לחילופין צורך בפעילות ממכרת מוגברת.
הזנחה של הנאות ושל תחומי עניין אחרים בשל השימוש בחומר או הפעילות הממכרת.
התמדה בשימוש או בפעילות למרות מודעות המשתמש שהדבר גורם לנזק.
  
שלבי ההתמכרות הפיסיולוגיים לסם
 

ספיגה - Absorption
סמים נספגים היטב בחלקים שונים של הגוף כמו אפיתל רירי(אף,מערכת עיכול) אך הספיגה המהירה ביותר מתבצעת דרך זרם הדם.
פקטורים המשפיעים על מהירות הספיגה
1.      מסיסות - סם הניתן בתמיסה מימית נספג מהר יותר מזה הניתן בתמיסה שומנית או במצב מוצק.
2.      תנאים מקומיים (כגון חומציות הקיבה) באתר הספיגה מסייעים או מפריעים לעתים לספיגה (אספירין כמעט ואינו מסיס בסביבה החומצית של הקיבה ולכן לא נספג שם).
3.      ריכוז - סם בריכוז גבוה נספג מהר יותר.
4.      מידת ריכוז כלי הדם באתר הספיגה.
5.      משטח ספיגה - סמים נספגים מהר יותר מאיברים בעלי שטח פנים גדול יותר כגון הריאות או מוקוזת המעי.
  
                                                             פיזור - Distribution
קליטת הסם באיברים שונים תלויה בגורמים פיזיולוגיים וכימיים. לאחר שסם נספג הוא יכול להתפזר לנוזל התאי או החוץ-תאי. במשך הדקות הראשונות מקבלים הלב, הכבד, הכליות והמוח את רוב הסם, לאומת העור, השרירים, חלל הבטן והשומן אליהם אספקת הסם איטית. לעיתים, אם השימוש ממושך ובכמויות גדולות, יתרכז חומר גם בתאי שומן ויצטבר בו. יחידות הגוף בהן מצטבר הסם משמשות כמאגרים פוטנציאליים עבורו. כאשר ריכוז הסם בפלסמה יורד, ישתחרר חלק מהחומר המצוי במאגרים לתוך הדם, וכך תמשיך השפעתו לאורך זמן. סמים עוברים דרך השליה ולכן יכולה להיווצר התמכרות גם אצל עוברים.
  
                                                            סבילות - TOLERANCE
בשימוש חוזר בסמים מתפתחת תופעה של סבילות לסם, המתבטאת בהסתגלות הגוף לסם. כדי שהאדם ישיג את החוויה לה הוא מצפה תדרשנה לו כמויות הולכות וגדלות של הסם. הפעם לא מדובר על השפעת הסם הנובעת מעצמתו ומכמותו, אלא מהרגישות של תאי הגוף לאותו סם, הנובעת כנראה ממקור גנטי. מדברים על:
סבילות תפקודית - TOLERANCE FUNCTIONAL - סבילות הקשורה במערכת העצבים המרכזית. הרגלות של המוח להספעת הסם וצורך העולה בהדרגה לכמויות רבות יותר. ישנם סמים עם הסתגלות איטית וכאלו עם הסתגלות מהירה יותר. הסתגלות זו מועברת לעיתים גם לסמים אחרים שהשפעתם על ה- CNS דומה, לדוגמא אדם הנוטל סמי שינה מפתח סבילות גם לאלכוהול
סבילות מבנית - TOLERANCE DISPOSITIONAL - סבילות המושפעת מפעילות המערכת המטבולית בגוף. כתוצאה משימוש חוזר בסם, מגבירה המערכת המטבולית את פעילותה ואז הסם מתפרק מהר יותר והשפעתו מתקצרת. בהתאם דורש האדם כמויות רבות יותר של סם, כאשר גם כאן נמצא את הסבילות הצולבת בסמים בעלי מנגנונים דומים של פעילות.
מינון יעיל - EFFECTIVE DOSE - מינון היכול לגרום לחוויה לה מצפים. ED-50 משמעו ש50% מהנבדקים הראו את התגובה המצופה.
מינון קטלני - LETHAL DOSE - מינון הגורם לאחוז מסוים למוות כתוצאה מצריכת יתר של מנת סם מסוימת. LD-50 משמעו ש50% מהנבדקים שקבלו מינון זה מתו.
  
                                                                 תלות - DEPENDENCE
כאשר הסם הנלקח גורם לנזק לאדם עצמו ולחברה. קיימת תלות פיזיולוגית ותלות נפשית.        
תלות פיזיולוגית- מתבטאת בצורך התמידי לסם, בהסתגלות של הגוף לסם ובחוסר יכולת של הגוף לתפקד ללא נוכחות הסם. התלות הפיזיולוגית באה לידי ביטוי בעת הפסקה פתאומית של השימוש בסם - הופעת תופעות לוואי פיסיות הקרויות "תסמונת גמילה" ומתבטאות בכאבים, התכווצויות, דכאון, אובדן הכרה ולעיתים אף מוות - תלוי בסם ובמידת התלות בו.                                                      
התלות הפסיכולוגית- באה לידי ביטוי בצורך של האדם לחיות בתוך חוויה ולהימצא באותו מצב רגשי המושג באמצעות הסם. מתבטאת במישור התלותי-רגשי, כאשר האדם מרגיש צורך לחוות שנית את חווית השימוש בסם. האדם חש חרדה עקב החשש ממצב של אי-ניחות שתיגרם מאי נטילת הסם. בעקבות כך תיווצר התנהגות כפייתית- הרגלית. .
  
                                                                התמכרות - ADDICTION
התמכרות היא "הרעלה" כרונית של האדם כתוצאה משימוש חוזר ונשנה בסם, במצב זה יצרוך האדם כמויות גדולות יותר של החומר ויפתח תלות פיזית בחומר.
אפקט ההתמכרות על המוח
הנאה, אשר רבים יכנו אותה כגמול,הינה כוח ביולוגי הכרחי ביותר להישרדות שלנו. כאשר אנו עושים מזהו המסב לנו הנאה, המוח מופעל באופן כזה הגורם לנו לרצות לחוות שוב את גורם ההנאה. פעולות של היום-יום כמו אכילה מפעילות מעגל עצבי במוח המוקדש לייצור מנגנוני הנאה. הנוירוטרנסמיטור העיקרי במעגלים עצביים אלו הוא הדופאמין היושב בקצה העליון של גזע המוח באזור הנקרא VTA- Ventral tegmental area. תאי עצב אלו המכילים דופאמין מעבירים מסר של הנאה דרך תאי עצב נוספים הנמצאים ב- Nucleus accumbens שבמערכת הלימבית. סיבים של תאי עצב נוספים קשורים למערכת עצבוב זו ונמצאים בקורטקס הפרונטאלי.
כל הסמים היוצרים מנגנון התמכרות מפעילים את מעגל ההנאה במוח, כאשר ניתן לומר כי התמכרות היא תהליך ביולוגי, פתולוגי אשר משנה את הדרך בה מתפקד מנגנון ההנאה, יחד עם תפקודים נוספים במוח. על מנת להבין זאת יש להבין את השפעת הסמים השונים על על ההעברה העצבית במוח.
כמעט כל הסמים עושים זאת על-ידי השפעה כימית על ההעברה העצבית בסינפסה. בסינפסה עצמה ישנם מספר אתרים בהם הסם יכול להשפיע על העברת המסר העצבי:



    • הגברת כמות הנוירוטרנסמיטורים המופרשים אל החלל הסינפטי - סמים כמו אלכוהול, הירואין וניקוטין מעוררים את התאים  ב-VTA המכילים דופאמין לייצר יותר פוטנציאלי פעולה. כאשר יש יותר פוטנציאלי פעולה, משוחרר יותר דופאמין לחלל הסינפטי.

    • שחרור דופאמין מהוסיקולות ? סמים כמו אמפטאמינים וקוקאין. כאן המנגנון מושפע בעיקר מהכמות הנצרכת היכולה לעלות באופן הדרגתי את הכמות של הדופאמין במרווח הסינפטי.

    • השפעה ישירה על הרצפטורים לדופאמין, הפעלתם או חסימתם ? סמים כמו מריחואנה, אופיום וגם קופאין.

    • שינוי כמות הנוירוטרנסמיטורים המפונים מהמרווח הסינפטי ועל-יד כך לשלוט על רמתם הגבוהה או הנמוכה ? סמים כמו אמפטאמינים וקוקאין. 


                                                                   התמכרות לסם כמחלה
התמכרות לסם הינה מחלה מסובכת מאד, כאשר מניעה או התמודדות שיקומית עם מתמכר לסם מצריכה הבנה מעמיקה בפקטורים הביולוגיים, גנטיים, סוציאליים,פסיכולוגיים וסביבתיים הגורמים לאינדיבידואל להתמכר לסם מסויים.
האישיות החשופה
רבות נכתב על אישיותו של צרכן הסמים, כאשר ברוב הפעמים מדובר באישיותשניתן לומר עליה כי היא בלתי יציבה,עם חוסר יכולת להתמודד ולהכיל את הלחצים המגיעים מהתמודדויות שונות בחיים. בהחלט גם, ברוב הפעמים נזהה אישיות לא יציבה רגשית עם נטייה לחרדה ו/או דיכאון, כאשר לרוב במקרים אלו הסמים אמורים להפיג את החרדה, לאפשר המשך תפקוד תקין עם פחות תסכולים, הלכה למעשה הסמים מכהים את העולם החיצוני לאדם ואת כל הלחצים הבאים איתו כאשר כעת ההתמודדות היא מזערית. לרוב נראה מבנה סוציו-אקונומי לא טוב, אם כי בשנים האחרונות יש עלייה ניכרת של מכורים בקרב האוכלוסייה העשירה.בכל מקרה בשני המקרים לרוב מתקיים מבנה משפחתי רעוע, כזה אשר אינו מעניק את שהאדם זקוק לו.
הניסיום מראה כי ניתן לראות את אישיותו של המתמכרבמסגרת "הפרעת אישיות אדיקטיבית" - הפרעת אישיות הנמצאת בטווח בין הפרעת אישיות כפייתית להפרעת אישיות פרברטית. ניתן להגדיר את הפרעת האישיות כ- " הפרעת אישיות בה קיים צורך כרוני וחוזר לחזק ולמלא צרכים אינסטינקטואלים, בצורה שהיא אגוסינטונית מחוץ לאפיזודה הצרכנית אימפולסיבית, אך אגודיסטונית ומאד מהנה בתוך האפיזודה עצמה".
תוכן ההתמכרות יוגדר על-ידי החברה כתוכן חיובי או שלילי. אוכל(בולימיה נברוזה) ועבודה (workoholic) יוגדרו כהתמכרויות חיוביות,בעוד סמים ואלכוהול יוגדרו התמכרויות שליליות.
לחצים חברתיים
לעיתים רחוקות צריכת סמים היא חוויה אינדיבידואלית, לרוב חוויה מסוג זה תהיה בגדר התנסות רוחנית כזו או אחרת. ברוב המקרים מדובר בארוע חברתי הכולל בתוכו סמים, אז המפגש של המשתמש יהיה לראשונה בארוע עצמו או בנפרד לארוע. הארוע יכול להיות גם איזשהו פולחן קבוצתי בו לוקח המשתמש חלק. היות ופעמים רבות קיימת אצל המתמכר האשליה או החוויה של "שחרור" עם לקיחת הסם, הרי שלרוב פעילות מעין זו כאילו עוזרת לו להתמודד עם בעיה יסודית הקיימת אצלו ברמה הבין-אישית, קיומית ועוד. במקרים אלו הסם יעזור להתגבר על העכבות, על איסורים פנימיים מוסריים, או על חוסר ביטחון עצמי בעיקר כזה המצריך יצירת קשר עם הזולת ובייחוד עם בני המין השני.
לעיתים קרובות, גם כאשר נוצרת אצל המשתמש בסמים מוטיבציה להפסיק את השימוש בסם, יופעל עליו  לחץ חברתי לא קטן, כזה הכולל בתוכו גם איזשהו איוםנסתר לגבי השהות העתידית שלו באותה החברה להמשיך ולצרוך את הסם. לכן ברוב הפעמים, כפי שנראה בהמשך, שינוי חיי החברה הינו קריטי להצלחה בטיפול בהתמכרות.
ההנחה הראשונית היא שהאדם בוחר להשתמש בסם,כאשר הסיבות לשימוש בסמים הינם רבות ומגוונות, להלן חלק מהסיבות השכיחות:
·         שימוש בסם להקלה על כאבים ו/או תופעות לוואי של מחלה מסויימת, כאשר גם לאחר היעלמות המחלה ממשיכה צריכת הסם.
·         ילדים דיכאוניים ו/או עם הפרעה פסיכוטית צורכים סמים על-מנת להרגיש טוב יותר.
·         לקיחת סמים כחלק מבריחה ממצבי לחץ בחיים או "הירגעות" מקצב חיים מסחרר.
·         התנסות רוחנית ו/או היפתחות לעולם חדש.
·         לחץ חברתי.
·         עוד סיבות רבות.
 
                                                               שכיחות השימוש בסמים
מידע בנושא זה מעורפל ולוקה בחסר בגלל הקושי הרב הכרוך בהשגת מידע מדוייק, בנוסף מקורות המידע הם חלקיים, בכל זאת להלן השכיחות בארץ:
מספר המכורים והמשתמשים בסמים בישראל
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול בחנה מחדש את בסיס הנתונים והמידע ואת עדכוני המחקרים והסקרים האחרונים
1.       אומדן מספר המכורים לסמים בישראל - הנרקומנים, הידוע לכלל הגורמים הנמצאים בקשר ובמגע כזה או אחר איתם, עומד על 12,500 .
2.       מספר המשתמשים בסמים בישראל מתבסס על ממצאי המחקר / סקר האפדימיולוגי משנת 2005 . המספרים הם:
·         מספר בני הנוער הלומדים והמודים כי השתמשו בסמים לפחות פעם אחת ויותר בשנה האחרונה  בסמים האסורים על פי פקודת הסמים, עומד על 58,000 . ( הם מהווים 9.9% מאוכלוסייה זו )
·         לכך ניתן להוסיף עוד 23,000 המשתמשים רק בחומרים נדיפים.
·         מספר המבוגרים ( גילאי 18-40 ) המדווחים על שימוש בסמים אסורים בשנה האחרונה עומד על 240,000 . ( הם מהווים 10.5% מכלל אוכלוסייה זו )
3.       סה"כ משתמשים בסמים , כולל בני הנוער המשתמשים רק בחומרים נדיפים 321,000 , בצרוף המכורים לסמים המספר מגיע לכדי 333,500 .
4.       באשר למגזרים ולקבוצות אוכלוסייה מוגדרות הנתונים מובאים באחוזים בלבד  והם פרי סכום מחקרים וסקרים שבוצעו בהובלה ובאחריות הרשות. השונים, הנתונים הם:
·         בני נוער עולים  14.6% ( עלו לאחר 1989 )
·         בני נוער לא יהודים 9.9% ( אין חלוקה למוסלמים ונוצרים )
·         מבוגרים עולים  6.7%  ( עלו לאחר 1989 )
·         מבוגרים לא יהודים 6.7% בחלוקה הבאה: מוסלמים 5.6%, נוצרים 10.7%, דרוזים 8.4%.
·         סטודנטים 30% ( הסקר פורסם 2004 ).
·         חיילים שרות חובה  11.7% ( שנת 2005 - טרם פורסם ).
5.       הנתונים אינם כוללים:
·         מגזר חרדי כולל תלמידי החינוך העצמאי.
·         מבוגרים מעל גיל 40.
  

                                                                             אבחנה
כיוון שישנו קושי רב בטיפול במתמכרים, זיהוי מוקדם של המחלה קריטי לעבודת השיקום והטיפול שתבוא אחר כך. לכל התמכרות לסם מסויים יש את הסימנים המתאימים לו, עדיין מעבר לכך ישנם סימנים כלליים:
·         יש לבדוק סימני הזרקה בזרועות או במקומות אחרים בגוף.
·         שינויים בהתנהגות ובפעילות חברתית - העדרות מהלימודים או מהעבודה, ירידה בתפקודיות וביצירתיות, מראה מוזנח.
·         אבחנה מעבדתית - תמיד יש לאשר חשד של אבחנה בבדיקות מעבדה, פרט למריחואנה ו-LSD, שאר הסמים מאובחנים בשתן.
איברים המושפעים מסמים
·         מערכת העצבים המרכזית היא המושפעת העיקרית משימוש בסמים. דרך ההשפעה ניכרת במספר צורות:
o         השקטת כאב(אנלגזיה) - שינוי בקולטני הכאב,העלאת סף הכאב.
o         אופוריה - תחשות ריחוף, שחרור מחרדה.
o         סדציה - נמנום, נטייה להירדם,טשטוש.
o         נטייה להקאה.
o         נוקשות של הידים והרגליים.
o         דיכוי מנגנון השיעול - גורם להצטברות כיח.
o         דיכוי הנשימה - השפעה מדכאת על מערכת הנשימה במוח.
·         מערכת הדם - לא בצורה בולטת, אך ייתכן דיכוי של שריר הלב וירידה בלחץ הדם.
·         מערכת העיכול - עצירות, הפחתה בהפרשת מיצי קיבה, התכווצויות בדרכי מרה.
·         מערכת השתן - דיכוי פעולות של הכליה, עצירות במתן שתן עכב עליה בטונוס שרירי שלפוחית השתן והשופכה.
·         מערכת אנדוקרינית - עיכוב בשחרור LH.

תסמיני הגמילה מהסם
לרוב התסמינים מתרחשים כאשר מפסיקה אספקת הסם לגוף, היינו בתהליך הגמילה, או כאשר השפעות הסם נחסמות על-ידי חומר נוגד. אדם הנמצא בשלבי גמילה לרוב יחוש חולה ועשוי לפתח תסמינים רבים כמו כאבי ראש, שלשולים, רעד ועוד. הגמילה יכולה להיות מאד מסוכנת עד כדי עוררות מחלה קשה ואף מסכנת חיים.
תסמיני הגמילה משתנים מאד בין הסמים השונים ולכן כך גם תהליך הגמילה עצמו, לכן לצורך העניין בחרתי לתת הסבר על מנגנון הפעולה של הירואין ועל דרכי טיפול בהתמכרות להירואין. בחירה זו הינה בעיקר עכב הריבוי בכמות המכורים, אך לא רק שכן ניתן למצור הרבהיותר מכורים לניקוטין, אלכוהול וקוקאין. הבחירה היא בעיקר כיוון שפרט לתסמיני הגמילה מאלכוהול, תסמיני הגמילה מהירואין הינם קשים מאד ותהליך הגמילה הינו מורכב ביותר ולרוב טומן בחובו חוסר הצלחה.
  
                                                            הירואין - Diacetylmorphine
הירואין הינו אופיום חצי סינטטי, כאשר הוא מופק מפרג האופיום עצמו על-ידי הוספת קבוצת אצטיל. האבקה הלבנה שהיא התוצר הסופי הינה למעשה מלח הידרוכלורי.
ההירואין שייך למשפחת סמים הנקראת אופיאטים, המפיקים את כוחם והשפעתם על הגוף על-ידיהפעלת רצפטורים אופיאטים אשר פזורים בעיקר במוח, אך גם בגוף. ברגע שאופיאט מגיע דרך זרם הדם (כאשר כאן חשוב לזכור כי היראוין מזריקים לוריד ולכן הגעתו לזרם הדם ואחרי כן למוח היא מיידית וההשפעה עכב כך משמעותית מאד), הוא במהריות מפעיל רצפטורים אפיאטים הנמצאים באזורים שונים במוח וכך גם תהיה השפעה מתואמת. שני אפקטים עיקריים המתרחשים בעקבות קליטת האופיאטים בקולטנים שלהם במוח הם מעגל ההנאה/גמול ושיכוך כאבים. המוח עצמו גם כן מפיק חומרים כמו אנדורפינים המפעילים קולטנים אפיאטים וידוע כבר כי אנדורפינים מופרשים בעתות של מצוקה וסטרס ותפקידם הוא להפעיל את מעגל האושר/גמול ושיכוך כאבים.
קיים שימוש די נרחב באופיאטים לצרכי רפואה במינונים נכונים, כאשר במינונים אלו הם נמצאו כבטוחים לשימוש וכמעט ואינם מייצרים תגובה של התמכרות. כמובן כי כאשר השימוש בהם הוא בכמויות גדולות נוצרת התמכרות קשה ושאר תופעות לוואי המתלוות.
הירואין, בין אם הוא מוזרק, מוסנף או נלקח בבליעה, מגיע מהר מאד לזרם הדם ולמו שם הוא מפעיל רצפטורים אפיאטים, לא לפני שהוא עובר סינתזה למורפיום. אחת הסיבות לכך שמתמכרים רבים מעדיפים הירואין על-פני אופיאטים נוספים היא בגלל שהמבנה המולקולרי שלו מאפשר ספיגה מהירה הרבה וחדירה דרך ה-BBB למוח ביעילות רבה מאד.כמובן שהירואין הינו סם הרבה יותר זול מכל אופיאט אחר. לאחר כניסת המופריום למוח הוא מפעיל רצפטורים אפיאטים ב-VTA, Nucleus accumbens וב- Cerebral cortex להפעלת מעגל האושר/גמול, על-ידי כך שהמורפיום גורם להגברה מסיבית ושחרור של דופאמין מה- Nucleus accumbens. התגובה המיידית היא אופוריה או בהלה אשר מחזיקות מעמד זמן קצר(מספר שניות עד דקה) ולאחר מכן מגיעה הירגעות מוחלטת של מספר שעות עם תחושת סיפוק מאד גדולה. למעשה, השחרור הרב של דופאמין ובעקבות כך ההפעלה המתמשכת של מעגל האושר/גמול היא זו המביאה לתלות הפיסיולוגית והפסיכולוגית, היינו להתמכרות בעיקר כיוון שהסבילות להירואין הינה נמוכה מאד.
אופיאטים פועלים אופן ישיר גם על מרכז הנשימה בגזע המוח, שם הם גורמים להאטה כללית בפעילות העצבית, מהשיביא לעלייה ניכרת בקצב הנשימה. כמויות מוגזמות של אופיאטים ובעיקר הירואין יכולות אף לגרום להפסקה מוחלטת של מרכז הנשימה בגזע המוח ובעקבות כך הפסקה של הנשימה, זאת בעיקר רואים בלקיחה של "מנת-יתר",מצב היכול להוביל בקלות למוות.
כפי שהוזכר קודםהמוח מייצר אנדורפינים להם תפקיד חשוב מאד בשיכוך כאבים. לעיתים ובמיוחד כאשר הכאב חמור וקשה מנשוא המוח אינו מייצר מספיק אנדורפינים על מנת להתמודד עם הכאב הקשה. בניגוד, האפיאטים כמו הירואין הם משכחי כאב מעולים גם נגד כאב קשה מנשוא ואכן ישנו שימוש נרחב ברפואה באפיאטים בכמות נכונה על-מנת להקל על כאבים. שיכוח הכאבים על-ידי אפיאטים מתרחש בו זמנית בשני אתרים:
חוט השדרה - הפרעה להעברת מסר עצבי של כאב בין הנוירונים הממלאים תפקיד זה ועל-ידי כך למעשה מניעת מעבר המסר העצבי של כאב למוח.
במוח ? ישנם מספר אזורים במוח המעבירם תרגום של תחושת כאב, אזורים אלו למעשה גורמים לאדם להבין כיתחושת הכאב אינה נורמלית ומסבה לא חוסר הנאה. האופיאטים משפיעים על אזורים אלו, אלא שלא על-ידי חיסמת מעבר המסר העצבי. הם משנים את החוויה הסובייקטיבית של הכאב, הלכה למעשה האדם יחווה כאב אך זה לא יפריע לו.
חשוב לדעת כי למרות שהאנדורפינים אינם מספיקים בשביל למנוע את תחושות הכאב הקשות הם עדיין חיוניים מאד להישרדות. כאשר האדם נפצע וצריך להימלט מסיטואציה מזיקה, זה יהיה כמעט בלתי אפשרי בשבילו לעשות כן עם תחושה של כאב קשה. האנדורפינים המופרשים מיידית לאחר הפציעה מעניקים הקלה על הכאב,כזו המאפשרת הימלטות מאותה סיטואציה מסוכנת. מאוחר יותר כאשר יותר בטוח רמות האנדורפינים יורדות ואז יורגש הכאב, מה שבהחלט גם כן חשוב להישרדות בהתהיה תשומת לב לפציעה עצמה העלולה להזיק לבריאות האדם(כמו דימום) וטיפול בה.
ישנם שלושה סוגים של רצפטורים לאפיאטים - Mu, Delta, Kappa וכל סוג מפעילים מנגנונים שונים במוח. למשל Mu קשורים להעברת מסר של כאב. מחקרים רבים נעשים סביב עניין זה על-מנת למצוא תרופות ספציפיות לאזורים מסויימים על-מנת להבטיח טיפול ממוקד יותר וכזה שאינו כולל התמכרות לתרופהעצמה כפי שנראה מיד.
כמו ביתר הסמים גם הגמילה מהירואין גוררת תסמיני גמילה קשים מאד הנובעים בגלל פעילות יתר של התאים להם רצפטורים של אפיאטים אשר מספרם הולך וגדל בעקבות שימוש נרחב בהירואין. פעילות היתר של התאים הינה שלב ראשון בגמילה, כאשר התאים אינם מקבלים את הסם, כאשר כעת ישנה הפרשה מועטה ו/או נורמלית של דופאמין ונוראפינפרין, כמו גם הפרשה נורמלית של אנדורפינים אשר לפתע אינה
   
טיפול ושיקום
הטיפול הקיים קיום כולל בתוכו עבודה טיפולית, היינו תרופתית ופסיכולוגית/ פסיכואנליטית/  פיסוכותרפויטית, אלו יחד עם עבודה שיקומית במרכזים לגמילה הפזורים ברחבי הארץ, בתי-הסוהר ועוד. כמובן שמרכזי הגמילה הטובים הינם תלויי איכות צוות ההדרכה במקום, כאשר לעיתים קרובות מרכזי שיקום מעולים יהיו יקרים בהתאם. שיעור הנשירה במרכזי הגמילה ובשיטות השונות הקיימות כיום הינם גבוהים מאד ומגיעים עד לכדי 70%!
  
טיפול תרופתי
מתדון
זוהי התרופה העיקרית, אם לא היחידה כמעט לטיפול בהתמכרות להירואין. המתדון היא תחליף סינטטי לאופיאט והלכה למעשה מתפקדת בדיוק על אותו מנגנון, כאשר היעדים הטיפוליים שלה הינם:
·         לטווח הקצר והבינוני ? מניעה או הפחתת נזקים הכרוכים בהתמכרות לסמי הרחוב, הפסקת פעילות עבריינית הקשורה בהתמכרות לסם והרחקת המכור ממעגל המחלות הזיהומיות הקשורות לשימוש במזרקים.
·         לטווח הארוך ? הקלה על המכור בתהליך השיקומי.
·         טיפול מומלץ לנשים מכורות הרות, זאת כיוון שהפסקה פיתאומית של הירואין עלולה לפגוע בעובר.
·         מניעה של תסמונות גמילה לא מתוכננות.
·         המתדון ניתנת כאמצי לגמילה פיסית על-ידי הורדה הדרגתית במינון התרופה.
חסרונות
·         למעשה מתפקדת כמעט כמו האופיאט עצמו ולכן בעצמה ממכרת, שזהו חיסרון משמעותי אשר בגללו לרוב יש פרישה ו/או חוסר הצלחה בגמילה.
·         יש קושי רב להשיג מתדון ולעיתים זה כרוך בהליכה כל יום לקופ"ח באם לא נמצאים במרכז גמילה.
·         תרופה פרוצה ורבים המכורים המצליחים להשיג מתדון ללא מרשם, מה שבעצם הורס את כל העבודה השיקומית.

נלטרוקסן
תרופה חדשה יחסית אך מאושרת על-ידי משרד הבריאות כאשר הגישה בה שונה לחלוטין.  הנלטרקסון נקשר לקולטני האופיאטים במוח תוך סילוק האופיאטים מהם, מה שמביא להפחתה משמעותית בכמיהה לאופיאטים הנוצרת בעקבות ריבוי קולטנים, הנוצר בעקבות השימוש בהירואין או כל אופיאט אחר. אי לכך, גם כאשר המכור ישתמש בסם לא תהיה לו השפעה והמכור ילמד כי אין טעם להשתמש.

הטיפול עצמו מתבצע ביחידה לטיפול נמרץ של בית-חולים, שם במטופל מתאשפז ל-36 שעות, מתוכן כ-4 שעות של הרדמה שטחית ולאחר תום זמן זה ממשיך הטיפול בנלטרקסון תחת מעכב רפואי.
החולים המתמידים בלקיחת נלטרקסון מדווחים על חוסר כמיהה וההשערה היא שהתרופה יוצרת לאט איזון בין רמת האנדורפינים לכמות הקולטנים הפנויים.
חסרונות
·         חסימת הרצפטורים הינה פעולה אומנם טובה, אך אינה מטפלת בבעיה והלכה למעשה מונעת ירידה בכמות הרצפטורים עם הזמן, אלא אם כן מורידים במינון התרופה, אלא שאז יופיעו תסמונות גמילה כי תהיה כמיהה לסם.
·         ייתכן מאד כי שילוב תרופה זו יחד עם תזונה נכונה ואולי תוספי מזון תהיה מצויינת לטיפול.
  
                                                                                  טיפול טבעי
הטיפול התזונתי
רוב הסיכויים כי לקליניקה הפרטית לא יגיע מכור להירואין, שכן אלו הנכונים לטיפול לרוב יהיו במרכזי גמילה, מה שרק הופך את הטיפול ליותר נוח וקל כיוון שעבור הנגמל זוהי משימה מפרכת מאד להתעסק באופן יום-יומי עם תפריט תזונתי ולהיצמד אליו. 
עוד פרט שחשוב לזכור הוא שיש ניגוד די חריף בין האופן בו מערכת העיכול עובדת(חלשה מאד) לבין הרצון של הנגמל להינות מאוכל שהוא בעיקר בשרי וכבד, כזה שנותן הרגשה "כאילו חיה". לכן במקרה זה, הרבה יותר מכל מטופל אחר, הסברת חשיבות התזונה הינה קריטית לטיפול מוצלח.
שיקולים תזונתיים
·         הימנעות מוחלטת מחלבונים מהחי ממספר סיבות:
o         לחלבונים מהחי נטייה רבה יותר לעורר תגובה דלקתית. מערכת החיסון של מכור להירואין חלשה ביותר ויש להימנע מסיבוכים עתידיים.
o         מערכת עיכול חלשה המבקשת מזונות קלים לעיכול. בנוסף, המון אנרגיה "מבוזבזת" במערכת העיכול באכילה של מזונות כבדים לעיכול, אנרגיה זו יכולה להיות מנוצלת להתמודדות עם קשיים פיסיים ונפשיים שיעלו.
o         ההמלצה היא על חלבונים מהצומח ובעיקר נבטוטים המכילים אנרגיית חיות אדירה שבהחלט תעלה את האנרגיה החסרה של הנגמל, זאת להבדיל מאנרגייה מתה של חלבונים מהחי.
·         הימנעות כמעט מוחלטת מסוכרים פשוטים/מזוקקים ממספר סיבות:
o         סוכרים פשוטים מורידים את רמת האנרגיה.
o         הנגמל לרוב יהיה חסר תיאבון, לכן אם כבר מסכים לאכול רצוי שבאותו נפח וכמות אוכל הוא יכניס לגופו כמות נוטריינתים גבוהה.
o         למה כמעט? רצוי מאד לתת לנגמל מנה קטנה ביום של ממתק כזה או אחר. הסיבות הן כיוון שהדיאטה קשה מאד לאדם רגיל אז בטח לנגמל ורצוי מאד לפנק ולשבור שיגרה, בנוסף זה יפעיל את מנגננון האושר/גמול ויחזיר לו את היכולת להפעלת המנגנון לא רק מהסם.
·         ברוב המקרים יהיו תסמיני גמילה של שלשולים והקאות לכן יש:
o         שתייה של מיצי ירקות ופירות להחזרת נוטירייתים שאובדים בכמות גדולה.
o         רצוי ירקות קלים לעיכול - מבושלים, מאודים, אפויים.
o         מקרים מסויימים יגררו אחריהם דלקות במערכת העיכול ובעיקר במעי הדק, במקרים אלו יש כמובן להתאים תזונה אישית.
o         הערה כללית - כיוון שהכבד מאד חלש ודורש שיקום, בנוסף מערכת החיסון חלשה מאד, יחד עם אדרנל מותש, יתווצרו מחלות שונות אשר לכל אחת תידרש התאמה אישית.
·         הימנעות מסטימולנטים נוספים בתזונה כמו קפאין ואלכוהול.
·         פרישה של הארוחות לשש או אפילו יותר ארוחות ליום גם בכדי להקל מערכת העיכול ולשמר אנרגיה, אך גם בכדי ליצור עניין וגירוי מתמיד של מנגנון האושר/גמול שמופעל באופן מינורי בעת אכילה.
  
תוספי מזון וצמחי מרפא
החשיבות למתן של תוספי מזון וצמחי מרפא היא קריטת כיוון שההנחה המוחלטת היא שלגוף יש חוסר גדול מאד של נוטריינתים עכב תקופה ארוכה של אכילה מועטה מאד(לעיתים עד לכדי רעב!) ואכילה לא נכונה כלל.
תוספי תזונה
חומצות אמינו חיוניות
·         חומצות אמינו חופשיות(קומפלקס) ? מומלץ מאד. לרוב המנגמל כבר נמצא במצב בו יש חוסר חמור של חלבונים, מה גם שלחומצות האמינו תפקידים רבים וחשובים.
·         פנילאלנין ? מצויין לשמירה על רמות דופאמין תקינות, בעיקר יש לשקול כתוסף בשלב בו מורידים את המינונים של התרופות. חשוב לזכור כי המטופל היה רגיל לרמות גבוהות של דופאמין, כאשר בעת הפסקת הסם יורדת רמת הדופאמין באופן ניכר, לקיחה של פנילאלנין יכולה להקל על הסימפטומים על-ידי ירידה הדרגתית ברמת הדופאמין.
o         מינון ? להתחיל עם 500 מ"ג(רק לאחר הפסקת השימוש בסם!) ולהוריד לפעם ביומיים וכן הלאה.
o         קונטרה אינדיקציה ? נשים בהריון ומיניקות, פנילקטנוריה, יתר לחץ דם.
·         מתיונין ? חומצה אמינית שהיא חומר הגלם לייצור אנדורפינים.
o         מינון ? בהתאם לשלב הטיפולי-שיקומי. ככל שמורידים את המינון של המתדון מומלץ לעלות את המינון של המתיונין, להתחיל ב-500 ולעלות עד 1500 מ"ג ליום
o         מומלץ לצרוך יחד עם מולטי ויטמין מינרל טוב כמו VM2000.
  
אנטיאוקסידנטים
חשובים מאד להגנה על הגוף מכמויות מאד גדולות של רדיקלים חופשיים שהצטברו במהלך השימוש בהירואין, כאשר כמעט תמיד בנוסף להירואין יהיה שימוש רב בניקוטין ואלכוהול. מומלץ להמתין עם צריכת האנטיאוקסידנטים לאחר detoxification שבהמשך נדון על חשיבותו. בנוסף האנטיאוקסידנטים המומלצים תורמים לייצוב ממברנות התאים, כאשר בעקבות שימוש כרוני בהירואין יחד עם תזונה לקוייה ואורך חיים מלא סטרס, נוצר הרס די מרבי של ממברנות התאים.
·         ויטמין E - 400-600 IU ליום.
·         פיקנוגינול - 100 מ"ג ליום.
o         אחד משניהם מומלץ ללקיחה יחד עם מולטי ויטמין-מינרל טוב המכיל לפחות 1000 מ"ג ויטמין C.
  
צמחי מרפא
צמחי המרפא יכולים לקחת חלק חשוב ביותר בתהליך ה-Detoxification המומלץ מאד לנגמלים מסמים ואלכוהול. בחירת הפורמולה הצמחית תהיה תלוייה לחלוטין בנגמל עצמו, עדיין הממלצה היא להשתמש בצמחים מהקטגוריות הבאות:
צמחים המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית. קבוצה רחבה ממנה לרוב נבחר צמחים השייכים לקטגוריות:
o         Tranquilizer ? מרגיע קל שאינו פוגע בערנות. לדוגמא - ולריאנה, פסיפלורה.
o         Sedative ? מרגיע, לטיפול בעצבנות, חוסר שקט והשריית רוגע כללי. לדוגמא - קאווה.
o         Anodyne ? משכך כאבים. לדוגמא - יסמין צהוב.
צמחים אלטרטיביים/מטבוליים ? קידום דה-טוקסיפיקציה על ניקוז רעלים מהרקמות. לדוגמא זרעי סלרי, לפה, סרפד.
·         Hepatoprotective ? הגנה על הכבד מפגיעה רעלנית.
ממריצי מרה ? ממריצים ייצור מרה בכבד ופינויה דרך כיס המרה לתריסריון, מה שמביא להתרוקנות המעיים.
נוגדי זיהום ונוגדי דלקת ? במקרי הצורך, שזה ברוב הפעמים.
אדפטוגנים ? מסייעים להתמודד עם הסטרס הקיים לפני, אחרי ותוך כדי הגמילה. לדוגמא - ג'ינסנג, וויטניה.
כפי שאמרתי קודם ישנם המון צמחים היכולים להתאים לנגמלים מהירואין, אולם ישנו צמח אחד הנמצא ספציפי ביותר למכורים:
   
Tabernanthe iboga
צמח אפריקאי המכיל את החומר הפעיל - Ibogaine, אשר נמצא בשורש של הצמח. החומר הפעיל ידוע כבעל יכולת לטפל במקרים של התמכרות, בעיקר מהירואין. מחקרים רבים הראו כי שימוש נכון בצמח שנחשב לצמח פסיכואקטיבי, יכול למנוע כמעט לחלוטין תסמיני גמילה ותשוקה לסם. המחקרים הראו כי שימוש בצמח יהיה יעיל במקרים של התמכרות להירואין, קוקאין, מתדון ואלכוהול, אם כי הם טוענים כי יכול להיות גם יעיל בגמילה מניקוטין.
נמצא כי החומר הפעיל עוזר בשלוש רמות לנגמל:
·         מונע תסמיני גמילה, מה שמאפשר ניקוי ללא תופעות גמילה.
·         יש ירידה ניכרת בצורך לסם.
·         מאפשר לנגמלים לפתור את הבעיות השורשיות שמאחורי ההתמכרות שלהם.
לצערנו השימוש בצמח אינו חוקי, כמו גם בחומר הפעיל במדינות רבות, גם בישראל. באירופה לאומת זאת הצמח עושה חייל, כמו גם באוסטרליה. 

                                                                   Detoxification
תהליך ניקוי הינו תהליך הקיים כיום בדי הרבה מרכזי גמילה, אם כי בארץ תהליך זה עדיין אינו נפוץ. התהליך עצמו קשה מאד אם כי הוא מאד מומלץ ונוחל אחוזי הצלחה גבוהים בטיפול ושיקום מכורים להירואין ואלכוהול, בעיקר ניתן לראות טיפולים מסוג זה במרכזים בארה"ב, אוסטרליה, גרמניה , הודו וסין. הטיפול מתחלק לשלושה שלבים ומצירך בקרה רפואית מתמדת יחד עם צוות שיקומי מקצועי ביותר. השלבים:
1.       הפסקה הדרגתית(די מהירה) של השימוש בסם תוך כדי מתן מתדון/נלטרוקסן כתחליף.
2.       לאחר הפסקת השימוש בתחליפים(עם כל אחד ההדרגה היא שונה) מתחיל תהליך של ניקוי באמצעים שונים - הקאה, שלשול וחוקנים, הזעה ועוד. כבר בתהליך זה מתחיל שימוש בצמחי מרפא ונוטיריינטים.
3.       הזנה ותמיכה של הגוף בנוטריינטים. בשלב זה לרוב תעשה עבודה המתמקדת בשינוי רמות נוירוטרנסמיטורים במוח עלידי מתן תוספים(בעיקר חומצות אמינו). בשלב זה גם מתחילים לבנות תפריט תזונתי אישי התומך בנגמל.

סיכום
התמכרות הינה תהליך בו האדם מזין חוסר קיים על-ידי אמצעי חיצוני כמו סם, אלכוהול ועוד. אמצעי אשר יוצר אשליה רגעית של אושר המחפה ומסתירה באופן זמני לחלוטין מצבים קיימים איתם האדם בוחר לא להתמודד. כיוון ששהשפעה של הסם אפקטיבית מאד ברמה הפיסיולוגית ומשנה לגמרי תפקודים עצביים כמו גם מבנים במוח, היכולת של האדם להפסיק את השימוש תלוייה לחלוטין ברצונו לוותר על האושר אותו הוא מקבל כמו גם רצונו להתחיל ולהתמודד עם אותם מצוקות אשר עכשיו רק התעצמו, כמו גם מצוקות גוף-נפש חדשות שהתווצרו להם.
בנוסף לכל אלו, המכור עם הזמן ממקם את עצמו בחברה מסויימת התומכת באורך חייו, הפגיעות הקוגניטיביות יחד עם אלו הפיסיולוגיות גורמות לחברה להרחיק אותו ולא לבוא איתו בקשר, מה שיוצר תדמית רעה מאד ופוגע בביטחונו. כל אלו יוצרים המון תיסכול, חוסר אונים ודיכאון שלעיתים יכול להיות קליני.
התמכרות מוגדרת כמחלת נפש לא לשווא. יכולה היא להתפתח ממחלת נפש קיימת או להביא את האדם לחוסר איזון כמעט מוחלט ברמה הנפשית עד לכדי פגיעה עצמית ובסביבה.
הטיפול בהתמכרות מסובך מאד וכולל בתוכו, כמו בכל טיפול במחלת נפש אחרת, עליות וירידות קשות מאד. הוא חייב לכלול בתוכו שיקום המהווה את החלק החשוב ביותר בגמילה מהסם. שיקום טוב יגרום למכור להכיר מחדש את עצמו ויביא חזרה אהבה עצמית ואהבה לחיים, כזו שאינה מצריכה שימוש בסם.
לא פחות מכל מחלת נפש אחרת, המצב הגופני של המכור מצריך טיפול ושיקום מיידי. דיאטה נכונה יחד עם תוספי מזון וצמחי מרפא לצד פעילות גופנית תקדם את המכור בתהליך השיקומי, תזין ותתמוך בנפש וברמה המנטלית.
 

אמיר תייר | מנהל פורטל התוכן בתחום הרפואה הטבעית http://www.natshare.co.il - קהילת הסטודנטים לרפואה טבעית. האתר מוזן במלואו בעיקר בכתב ידם של הסטודנטים החברים בו, כמו גם בכתב ידם של מטפלים שונים. האתר מאפשר פרסום אישי לצד המאמר המפורסם באמצעות כרטיס אישי.
סטודנט שנה ה' לנטורופתיה. מתמחה בטיפול בילדים אוטיסטים וילדים עם בעיות התנהגות.
ליצירת קשר עם אמיר - amir@natshare.co.il.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב