המדינה כחברת ביטוח 

פטור מביטוח

בנגוד למה שדרשה מאזרחיה, פטרה המדינה את עצמה, בחוק, מהחובה לעשות ביטוח נזקי גוף עבור רכביה. בתי המשפט מתייחסים לפיכך אל המדינה כאל מבטחת עצמית.

אך האם דינה של המדינה אמנם שווה לזה של כל חברת ביטוח אחרת?

משה שטרית עבד כצבע בחברת התכוף. באחד הימים עסק בצביעת מיכל. היה זה מיכל שהותקן על משאית צבאית עבור משרד הבטחון.

תוך כדי עבודתו ארעה תאונה ושטרית נפצע. בשעתו נחשב ארוע מסוג זה לתאונת דרכים. בית משפט השלום בעכו חייב לפיכך את מדינת ישראל כמי שמבטחת את עצמה בכל הנוגע לשימוש ברכב צבאי, לשלם לשטרית סכום של 35,000 ש"ח בתוספות הוצאות משפט.

לאחר מתן פסק הדין ביקשה מדינת ישראל לחייב את חברת התכוף להשיב לה את מה שהיא, המדינה, חויבה לשלם לשטרית.

אחריות לשיפוי

דרישת השיפוי של המדינה מאת התכוף התבססה על טופס הזמנת עבודה סטנדרטי, שנחתם על ידי התכוף והקובע במפורש כי התכוף תשא באחריות לכל תביעה עבור נזקי גוף שנגרמו תוך או עקב ביצוע ההזמנה.

אין ספק, קובע השופט שמואל ברלינר, כי אכן התכוף נטלה על עצמה, מכוח המוסכם בטופס הזמנת העבודה, את האחריות המלאה לכסות את הנזקים הגופניים שנגרמו בתאונה.

שלילת זכות החזרה


אולם סעיף 9 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי מי ששילם פיצויים לפי החוק אינו זכאי לתבוע חזרה את הכספים ששילם משאר הגורמים האחראים באחריות מוחלטת לתאונה.

לפיכך באופן הרגיל חברת ביטוח המשלמת פיצויים אינה זכאית לתבוע השתתפות או השבה ממבוטחה, מהנפגע, מהמשתמש ברכב, או ממתיר השימוש ברכב.

השאלה היא לפיכך, מוסיף השופט, מה היינו קובעים אילו חברת ביטוח היתה רושמת בפוליסה שלה כי יש לה זכות לתבוע השבת סכומים ששילמה כפיצויים עבור תאונת דרכים ממאן דהוא בניגוד לסעיף 9 לחוק.

אחריות לשיפוי חסרת תוקף


הוראות סעיף 9 לחוק הן - לדעת ברלינר - קוגנטיות ואין להתנות עליהן. אם נסכים להתנאה כזו, יווצר שיבוש בכל מערכת הפיצויים שיסודה אחריות מוחלטת, כסוי ביטוחי והעדר עילות חזרה.

תנאי המתיר לחברת הביטוח לחזור על מי שקיימת אפשרות כי ישא באחריות לתאונה יש לפסול. הוא מרוקן את הביטוח מתוקפו ופוגע ביסודות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

המדינה מבחינה זו אינה שונה מחברת ביטוח רגילה. בבטחה את עצמה היא ביטחה למעשה גם את המשתמש, שטרית, וגם את מי שהתיר לשטרית להשתמש ברכב, דהיינו את התכוף.

המסקנה היא שתנאי המתיר למדינה כמבטח לחזור על התכוף אינו קביל. מסיבה זו לא הכיר השופט בתוקף סעיף השיפוי בהזמנת העבודה ודחה את תביעת המדינה כלפי חברת התכוף.

מסמך 58