ע"ע 770/06, דניאל סנה נ' מדינת ישראל ואח'
כב' השופט עמירם רבינוביץ, כב' השופטת נילי ארד, כב' השופט שמואל צור
23.07.2008
העובדות:
1. המערער משרת במשטרת ישראל מאז שנת 1980. המערער הוא בוגר בכלכלה ומדעי המדינה, תואר שני במינהל עסקים, יועץ מס ורואה חשבון. בחודש מארס 2001 סיים המערער לימודי משפטים ובמועד זה הוא היה בתפקיד של קצין ביקורת ובקרה בדירוג מהנדסים.
2. עם קבלת התואר במשפטים, ביקש המערער מרכיב של "תוספת הופעה" המוענקת למשפטנים. הבקשה נדחתה מן הטעם שהמערער היה מדורג בדירוג מהנדסים ו"תוספת הופעה" היא חלק ממבנה השכר של דירוג המשפטנים. לאחר ערעור הוחלט לאשר למערער את תוספת ההופעה כחריג, בשל העובדה שהוא מייצג את המשטרה בוועדות סטטוטוריות. ביום 29.1.06 ניתנה הוראה להפסיק את תשלום שכרו של המערער לפי דירוג משפטנים.
החלטה:
1. דירוג הוא סולם של דרגות שכר לבעלי מקצוע שונים. קביעת סולם השכר בדירוג נתון הוא פרי של משא ומתן בין המעסיק לבין ארגון העובדים המייצג את בעלי המקצוע (רופאים, משפטנים וכו') והדברים ידועים. עם זאת מתעוררת שאלה על אילו תפקידים יחול דירוג מסויים. ישנם תפקידים ששיוכם לדירוג מסויים הוא ברור ומובהק. זיקת המקצוע לתפקיד הוא העומדת בבסיס השיוך. אך, ישנם תפקידים רבים בהם המרכיב המקצועי אינו מובהק ויכולים לכהן בהם בעלי מקצועות שונים.
2. ההחלטה איזה דירוג יש להעניק לתפקיד מסויים היא החלטה של המעסיק. קביעת הדירוג היא חלק מבניית התקן של המשרה ושל הארגון והיא כרוכה בעיצוב המבנה הארגוני, בקביעת מטרותיו, בגיבוש רמתו המקצועות ובשיקולים של תקציב. קביעת הדירוג לתפקיד מסויים היא החלטה מקצועית מובהקת האמורה לשקף את צורכי הארגון, את יעדיו ואת מגבלותיו התקציביות.פועל יוצא מן העקרונות הללו הוא שקביעת דירוג למשרה או ייחוד משרה לדירוג הם תולדה של הגדרת התפקיד כפי שקבע המעסיק ולא תוצאה אוטומטית הנובעת מן המקצוע של נושא המשרה. אכן, כללי מינהל מחייבים לשאוף להתאמה בין הגדרת התפקיד לבין מקצועו של נושא המשרה אך במקרים גבוליים לעולם הגדרת התפקיד היא זו שתהיה בעלת המשקל בקביעת דירוגו של העובד. בענייננו, אין כל נתון או טענה המלמדים שהחלטת גורמי המשטרה לייחד לתפקידיו של המערער דירוג מהנדסים ולא דירוג משפטנים לא היתה מקצועית או לא עניינית או שהיתה נגועה בפגם כלשהו.
3. תוספת הופעה היא תוספת לשכר שהוענקה לבעלי משרות בדירוג משפטנים. מדובר בתוספת המוענקת למי שמדורג בדירוג משפטנים ופשיטא שלא ניתן להעניק תוספת זו למי שלא מועסק בדירוג זה. אין זה מתקבל על הדעת שעובד המועסק במשרה השייכת לדירוג מסויים יזכה לתוספת שכר הניתנת לבעלי דירוג אחר, גם אם הוא עונה לתנאים המילוליים של התוספת (לדוגמא, בענייננו, הופעה בוועדות סטטוטוריות).
4. תוספת ההופעה ניתנה למערער כחריג ולא בזכות. לפיכך אין המערער זכאי לדירוג משפטנים בתפקידו הנוכחי ולא לתוספת ההופעה המיוחדת לבעלי דירוג זה.
כב' השופט עמירם רבינוביץ, כב' השופטת נילי ארד, כב' השופט שמואל צור
23.07.2008
העובדות:
1. המערער משרת במשטרת ישראל מאז שנת 1980. המערער הוא בוגר בכלכלה ומדעי המדינה, תואר שני במינהל עסקים, יועץ מס ורואה חשבון. בחודש מארס 2001 סיים המערער לימודי משפטים ובמועד זה הוא היה בתפקיד של קצין ביקורת ובקרה בדירוג מהנדסים.
2. עם קבלת התואר במשפטים, ביקש המערער מרכיב של "תוספת הופעה" המוענקת למשפטנים. הבקשה נדחתה מן הטעם שהמערער היה מדורג בדירוג מהנדסים ו"תוספת הופעה" היא חלק ממבנה השכר של דירוג המשפטנים. לאחר ערעור הוחלט לאשר למערער את תוספת ההופעה כחריג, בשל העובדה שהוא מייצג את המשטרה בוועדות סטטוטוריות. ביום 29.1.06 ניתנה הוראה להפסיק את תשלום שכרו של המערער לפי דירוג משפטנים.
החלטה:
1. דירוג הוא סולם של דרגות שכר לבעלי מקצוע שונים. קביעת סולם השכר בדירוג נתון הוא פרי של משא ומתן בין המעסיק לבין ארגון העובדים המייצג את בעלי המקצוע (רופאים, משפטנים וכו') והדברים ידועים. עם זאת מתעוררת שאלה על אילו תפקידים יחול דירוג מסויים. ישנם תפקידים ששיוכם לדירוג מסויים הוא ברור ומובהק. זיקת המקצוע לתפקיד הוא העומדת בבסיס השיוך. אך, ישנם תפקידים רבים בהם המרכיב המקצועי אינו מובהק ויכולים לכהן בהם בעלי מקצועות שונים.
2. ההחלטה איזה דירוג יש להעניק לתפקיד מסויים היא החלטה של המעסיק. קביעת הדירוג היא חלק מבניית התקן של המשרה ושל הארגון והיא כרוכה בעיצוב המבנה הארגוני, בקביעת מטרותיו, בגיבוש רמתו המקצועות ובשיקולים של תקציב. קביעת הדירוג לתפקיד מסויים היא החלטה מקצועית מובהקת האמורה לשקף את צורכי הארגון, את יעדיו ואת מגבלותיו התקציביות.פועל יוצא מן העקרונות הללו הוא שקביעת דירוג למשרה או ייחוד משרה לדירוג הם תולדה של הגדרת התפקיד כפי שקבע המעסיק ולא תוצאה אוטומטית הנובעת מן המקצוע של נושא המשרה. אכן, כללי מינהל מחייבים לשאוף להתאמה בין הגדרת התפקיד לבין מקצועו של נושא המשרה אך במקרים גבוליים לעולם הגדרת התפקיד היא זו שתהיה בעלת המשקל בקביעת דירוגו של העובד. בענייננו, אין כל נתון או טענה המלמדים שהחלטת גורמי המשטרה לייחד לתפקידיו של המערער דירוג מהנדסים ולא דירוג משפטנים לא היתה מקצועית או לא עניינית או שהיתה נגועה בפגם כלשהו.
3. תוספת הופעה היא תוספת לשכר שהוענקה לבעלי משרות בדירוג משפטנים. מדובר בתוספת המוענקת למי שמדורג בדירוג משפטנים ופשיטא שלא ניתן להעניק תוספת זו למי שלא מועסק בדירוג זה. אין זה מתקבל על הדעת שעובד המועסק במשרה השייכת לדירוג מסויים יזכה לתוספת שכר הניתנת לבעלי דירוג אחר, גם אם הוא עונה לתנאים המילוליים של התוספת (לדוגמא, בענייננו, הופעה בוועדות סטטוטוריות).
4. תוספת ההופעה ניתנה למערער כחריג ולא בזכות. לפיכך אין המערער זכאי לדירוג משפטנים בתפקידו הנוכחי ולא לתוספת ההופעה המיוחדת לבעלי דירוג זה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
