רע"א 3980/08, שמואל אלישיוב ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי ואח'
כב' השופט ח' מלצר
עו"ד יהושע דיאמנט למבקשים, עו"ד אופיר פורת ואח' למשיבים
28.07.2008
העובדות:
1. בפנינו בקשה לעיכוב ביצוע החלטת ביהמ"ש המחוזי, בגדרה נדחתה התנגדות שהגישו המבקשים להסדר שהושג בעניין פרויקט מחסיה ברמת בית שמש (להלן:"הפרויקט").
2. הפרויקט הוא אחד מתוך מספר פרויקטים של החברות מקבוצת הבניה "חפציבה", אשר קרסה באוגוסט 2007, ואשר 26 מהחברות בה מצויות כיום בהקפאת הליכים. במועד קריסת קבוצת "חפציבה", היו אמורות החברות להתחיל, או להשלים את בנייתן של כ-4,500 יחידות דיור, בכ-40 פרויקטים. משפחות רבות, שרכשו את הדירות ושילמו את תמורתן או את חלקן, נותרו במצוקה קשה ובמצב של חוסר ודאות לגבי גורל ההשקעות שביצעו ממיטב כספן.
3. במקביל לצו הקפאת הליכים שניתן, מונה המשיב 1 כנאמן זמני, ואילו המשיב 2, עוה"ד יצחק מלכו, מונה כמנהל מיוחד מטעם הנאמן הזמני (להלן:"המנהל המיוחד"). לבקשת בעלי שעבודים, מונו מספר עו"ד ככונסי נכסים לפרויקטים מסוימים של החברות.
4. בתאריך 21.10.07 הגישו הכונס הרשמי והמנהל המיוחד דו"ח על התנהלות חברות "חפציבה", ממנו הצטיירה, בין השאר, תמונה קשה לגבי מצב רוכשי הדירות. בדו"ח חולקו רוכשי הדירות לשלוש קבוצות לפי סוגי התשלומים. בקבוצה הראשונה רוכשי דירות, שהפקידו כספים לחשבונות הליווי בבנקים וקיבלו ערבויות מכר. בקבוצה השנייה רוכשי דירות, ששילמו כספים, אך טרם קיבלו את מלוא הערבויות הדרושות. בקבוצה השלישית רוכשי דירות, ששילמו כספים, אך אלה לא הופקדו בחשבונות הליווי ולא הוצאו ערבויות בגינם.
5. המנהל המיוחד גיבש מתווה להשלמת בניית הפרויקטים השונים, במסגרתו הגיע למספר הסדרים באשר לחלק מהפרויקטים.
6. בתאריך 9.3.08 הוגש אחד ההסדרים לאישור ביהמ"ש המחוזי- הסכם בין המנהל המיוחד, הכונס הרשמי, בנק מרכנתיל דיסקונט לישראל בע"מ (להלן:"בנק מרכנתיל") וכונס הנכסים הזמני מטעמו (להלן:"כונס הנכסים"). הסכם זה נוגע לארבעה פרויקטים, ובכלל זה הפרויקט, אשר מלווים ע"י בנק מרכנתיל, המחזיק אף בשעבוד בהם.
7. הפרויקט הינו פרויקט לבניית 136 יחידות דיור, מתוכן רכשו המבקשים 82 יחידות דיור. כל הרכישות בוצעו בפרק זמן של כ-3 חודשים, וחלקן הארי מומן באמצעות הלוואות שניטלו ממספר בנקים שונים, בסכום כולל של כ-33 מיליון ש"ח. אף שכספי ההלוואות היו אמורים למצוא דרכם לחשבון הליווי של הפרויקט בבנק מרכנתיל, הרי שבפועל הופקדו בחשבון הליווי רק כ-2.7 מיליון ש"ח. שאר הכספים הופקדו בחשבון אחר.
8. בהסדר הוסכם שהפרויקט יושלם ע"י כונס הנכסים, או יימכר לצד שלישי בכפוף לזכויות רוכשי הדירות, למעט זכויות המבקשים. הצדדים הסכימו כי כונס הנכסים יהיה רשאי למכור את הפרויקט לצדדים שלישיים בתוך תשעה חודשים ממועד אישור ההסדר, אך אם לא יעלה הדבר בידיו, אזי יהיה עליו להשלים את בניית החלק שלא נמכר מהפרויקט.
9. הוסכם, כי המנהל המיוחד יגבה תשלומים נוספים מרוכשי הדירות בפרויקט, אשר יבחרו להצטרף להסדר ולהשלים את רכישת הדירה. באשר לרוכשי הדירות בקבוצה השלישית, יוכרו 70% מתשלומיהם כאילו בוצעו על חשבון הדירות.
10. הוסכם שהסדר זה לא יחול לגבי הדירות שנרכשו ע"י המבקשים, כונס הנכסים יגיש בקשה לביהמ"ש להכריז על בטלות מכירתן, ובנק מרכנתיל יהיה רשאי למכור את הזכויות בפרויקט בהתעלם מהן. המבקשים יהיו זכאים לקבל הן כספים ששולמו על ידם לחשבון הליווי והן כספים שיוחזרו לחשבון הליווי בהתאם להוראות המפקח על הבנקים, וזאת בכפוף לכל דין.
11. ביהמ"ש המחוזי אישר את ההסדר- מכאן בקשת עיכוב הביצוע שבפנינו.
הבקשה נדחתה.
החלטה:
1. הערעור והבקשה מעלים אמנם שאלות לגבי ההסדר ואישורו, ככל שהדברים נוגעים במבקשים. ואולם, בשלב זה קשה לאמוד את סיכויי הערעור או הבקשה להתקבל. משכך, יש ליתן את מרב המשקל לשאלת מאזן הנוחות.
2. מאזן הנוחות איננו נוטה פה לצד המבקשים, ומכאן שנשללת האפשרות לעיכוב ביצועה של ההחלטה. עיכוב ביצוע ההחלטה יגרור אחריו, מעצם טיבו, עיכוב נוסף בפיתרון מצבם של למעלה מ-50 רוכשי הדירות האחרים בפרויקט, ויותיר משפחות אלה בחוסר ודאות תקופה נוספת, שאת אורכה ואת שיתרחש בסיומה אין איש יודע. חלק ממשפחות אלה נתון כיום במצוקת דיור קשה, וזו תלך ותחריף ככל שמועד השגתו של פיתרון בעניינן יתרחק. מכאן שברי עדיף על שמא.
3. לעומת זאת, למבקשים אין אינטרס של השתכנות בדירות עצמן, שהרי אין חולק כי הן לא נועדו לצרכי מגוריהם. אין כל הצדקה להתערב אפוא בשלב זה בקביעת ביהמ"ש המחוזי שהאינטרס האמיתי של המבקשים ברכישת הדירות הינו כספי.
4. במצב שכזה, יישום ההסדר וקידום פתרון אפשרי למצוקתם של יתר רוכשי הדירות, מחייב את דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע. במקביל ניתן יהיה להעביר את הדיון בעניין המבקשים לזירה הכספית.
5. דחיית הבקשה מתבקשת אף נוכח העובדה שחלק מהבנקים, שמימנו את רכישת הדירות ע"י המבקשים, ומחזיקים בשעבוד על זכויותיהם, אינם תומכים בבקשתם.
6. למרות דחיית הבקשה, יש להבטיח, עד כמה שניתן, כי ההחלטה שלא לעכב את ביצוע החלטת ביהמ"ש המחוזי לא תוביל לפגיעה באינטרס הכספי של המבקשים, ואף לסיכול הערעור, אם יתקבל. משכך, על כונס הנכסים ובנק מרכנתיל לערוך, ככל הניתן, רישום והפרדה בין התמורה שתתקבל ממימוש הדירות של המבקשים, לבין זו שתתקבל ממימוש יתר הדירות.
7. אשר על כן, בקשת עיכוב הביצוע נדחית.
כב' השופט ח' מלצר
עו"ד יהושע דיאמנט למבקשים, עו"ד אופיר פורת ואח' למשיבים
28.07.2008
העובדות:
1. בפנינו בקשה לעיכוב ביצוע החלטת ביהמ"ש המחוזי, בגדרה נדחתה התנגדות שהגישו המבקשים להסדר שהושג בעניין פרויקט מחסיה ברמת בית שמש (להלן:"הפרויקט").
2. הפרויקט הוא אחד מתוך מספר פרויקטים של החברות מקבוצת הבניה "חפציבה", אשר קרסה באוגוסט 2007, ואשר 26 מהחברות בה מצויות כיום בהקפאת הליכים. במועד קריסת קבוצת "חפציבה", היו אמורות החברות להתחיל, או להשלים את בנייתן של כ-4,500 יחידות דיור, בכ-40 פרויקטים. משפחות רבות, שרכשו את הדירות ושילמו את תמורתן או את חלקן, נותרו במצוקה קשה ובמצב של חוסר ודאות לגבי גורל ההשקעות שביצעו ממיטב כספן.
3. במקביל לצו הקפאת הליכים שניתן, מונה המשיב 1 כנאמן זמני, ואילו המשיב 2, עוה"ד יצחק מלכו, מונה כמנהל מיוחד מטעם הנאמן הזמני (להלן:"המנהל המיוחד"). לבקשת בעלי שעבודים, מונו מספר עו"ד ככונסי נכסים לפרויקטים מסוימים של החברות.
4. בתאריך 21.10.07 הגישו הכונס הרשמי והמנהל המיוחד דו"ח על התנהלות חברות "חפציבה", ממנו הצטיירה, בין השאר, תמונה קשה לגבי מצב רוכשי הדירות. בדו"ח חולקו רוכשי הדירות לשלוש קבוצות לפי סוגי התשלומים. בקבוצה הראשונה רוכשי דירות, שהפקידו כספים לחשבונות הליווי בבנקים וקיבלו ערבויות מכר. בקבוצה השנייה רוכשי דירות, ששילמו כספים, אך טרם קיבלו את מלוא הערבויות הדרושות. בקבוצה השלישית רוכשי דירות, ששילמו כספים, אך אלה לא הופקדו בחשבונות הליווי ולא הוצאו ערבויות בגינם.
5. המנהל המיוחד גיבש מתווה להשלמת בניית הפרויקטים השונים, במסגרתו הגיע למספר הסדרים באשר לחלק מהפרויקטים.
6. בתאריך 9.3.08 הוגש אחד ההסדרים לאישור ביהמ"ש המחוזי- הסכם בין המנהל המיוחד, הכונס הרשמי, בנק מרכנתיל דיסקונט לישראל בע"מ (להלן:"בנק מרכנתיל") וכונס הנכסים הזמני מטעמו (להלן:"כונס הנכסים"). הסכם זה נוגע לארבעה פרויקטים, ובכלל זה הפרויקט, אשר מלווים ע"י בנק מרכנתיל, המחזיק אף בשעבוד בהם.
7. הפרויקט הינו פרויקט לבניית 136 יחידות דיור, מתוכן רכשו המבקשים 82 יחידות דיור. כל הרכישות בוצעו בפרק זמן של כ-3 חודשים, וחלקן הארי מומן באמצעות הלוואות שניטלו ממספר בנקים שונים, בסכום כולל של כ-33 מיליון ש"ח. אף שכספי ההלוואות היו אמורים למצוא דרכם לחשבון הליווי של הפרויקט בבנק מרכנתיל, הרי שבפועל הופקדו בחשבון הליווי רק כ-2.7 מיליון ש"ח. שאר הכספים הופקדו בחשבון אחר.
8. בהסדר הוסכם שהפרויקט יושלם ע"י כונס הנכסים, או יימכר לצד שלישי בכפוף לזכויות רוכשי הדירות, למעט זכויות המבקשים. הצדדים הסכימו כי כונס הנכסים יהיה רשאי למכור את הפרויקט לצדדים שלישיים בתוך תשעה חודשים ממועד אישור ההסדר, אך אם לא יעלה הדבר בידיו, אזי יהיה עליו להשלים את בניית החלק שלא נמכר מהפרויקט.
9. הוסכם, כי המנהל המיוחד יגבה תשלומים נוספים מרוכשי הדירות בפרויקט, אשר יבחרו להצטרף להסדר ולהשלים את רכישת הדירה. באשר לרוכשי הדירות בקבוצה השלישית, יוכרו 70% מתשלומיהם כאילו בוצעו על חשבון הדירות.
10. הוסכם שהסדר זה לא יחול לגבי הדירות שנרכשו ע"י המבקשים, כונס הנכסים יגיש בקשה לביהמ"ש להכריז על בטלות מכירתן, ובנק מרכנתיל יהיה רשאי למכור את הזכויות בפרויקט בהתעלם מהן. המבקשים יהיו זכאים לקבל הן כספים ששולמו על ידם לחשבון הליווי והן כספים שיוחזרו לחשבון הליווי בהתאם להוראות המפקח על הבנקים, וזאת בכפוף לכל דין.
11. ביהמ"ש המחוזי אישר את ההסדר- מכאן בקשת עיכוב הביצוע שבפנינו.
הבקשה נדחתה.
החלטה:
1. הערעור והבקשה מעלים אמנם שאלות לגבי ההסדר ואישורו, ככל שהדברים נוגעים במבקשים. ואולם, בשלב זה קשה לאמוד את סיכויי הערעור או הבקשה להתקבל. משכך, יש ליתן את מרב המשקל לשאלת מאזן הנוחות.
2. מאזן הנוחות איננו נוטה פה לצד המבקשים, ומכאן שנשללת האפשרות לעיכוב ביצועה של ההחלטה. עיכוב ביצוע ההחלטה יגרור אחריו, מעצם טיבו, עיכוב נוסף בפיתרון מצבם של למעלה מ-50 רוכשי הדירות האחרים בפרויקט, ויותיר משפחות אלה בחוסר ודאות תקופה נוספת, שאת אורכה ואת שיתרחש בסיומה אין איש יודע. חלק ממשפחות אלה נתון כיום במצוקת דיור קשה, וזו תלך ותחריף ככל שמועד השגתו של פיתרון בעניינן יתרחק. מכאן שברי עדיף על שמא.
3. לעומת זאת, למבקשים אין אינטרס של השתכנות בדירות עצמן, שהרי אין חולק כי הן לא נועדו לצרכי מגוריהם. אין כל הצדקה להתערב אפוא בשלב זה בקביעת ביהמ"ש המחוזי שהאינטרס האמיתי של המבקשים ברכישת הדירות הינו כספי.
4. במצב שכזה, יישום ההסדר וקידום פתרון אפשרי למצוקתם של יתר רוכשי הדירות, מחייב את דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע. במקביל ניתן יהיה להעביר את הדיון בעניין המבקשים לזירה הכספית.
5. דחיית הבקשה מתבקשת אף נוכח העובדה שחלק מהבנקים, שמימנו את רכישת הדירות ע"י המבקשים, ומחזיקים בשעבוד על זכויותיהם, אינם תומכים בבקשתם.
6. למרות דחיית הבקשה, יש להבטיח, עד כמה שניתן, כי ההחלטה שלא לעכב את ביצוע החלטת ביהמ"ש המחוזי לא תוביל לפגיעה באינטרס הכספי של המבקשים, ואף לסיכול הערעור, אם יתקבל. משכך, על כונס הנכסים ובנק מרכנתיל לערוך, ככל הניתן, רישום והפרדה בין התמורה שתתקבל ממימוש הדירות של המבקשים, לבין זו שתתקבל ממימוש יתר הדירות.
7. אשר על כן, בקשת עיכוב הביצוע נדחית.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
