עת"מ 1173/07 , אתנה סמרטקרד סולושנס בע"מ נ' היולט - פקרד (ישראל) בע"מ
כב' השופט: י' נועם
30.07.2008
העובדות:
ענייננו בבקשת המבקשת, לעיין בתיק בית-המשפט הנדון, זאת לפי תקנה 4(ג) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003.
החלטה:
1. סוגיית זכות העיון בתיקי בית-המשפט הוסדרה בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. בעניין מעמדו של המבקש לעיין בתיק, מורה סעיף 4(א) לתקנות, כי "כל אדם רשאי לבקש מבית-משפט לעיין בתיק בית-משפט... ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין". באשר לזכות העיון והיקפה, קובע סעיף 4(ד) לתקנות, כי "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית-המשפט את דעתו, בין-השאר לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". כן מסמיכה תקנה 4(ו) את בית-המשפט לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה שעלולה להיגרם לבעלי-הדין או לצד שלישי בשל העיון.
2. תכליתה של תקנה 4 לתקנות מבטאת מגמה לאפשר לכל אדם לעיין בתיק בית-המשפט. מגמה זו נובעת, בין-השאר, מעקרון פומביות הדיון, שהוא עקרון חוקתי, שממנו נגזרת גם זכות העיון במסמכי בית-המשפט ואף פרסום תוכנם. עם זאת, פומביות הדיון הנה עיקרון יחסי, והתקנות מגשימות מגמה נוספת, להבטיח זכויות ואינטרסים אחרים, שאינם עולים בהכרח בקנה אחד עם עיקרון הפומביות וזכות העיון. באיזון שבין פומביות הדיון לבין הגשמת האינטרסים והזכויות האחרים, שאף הם יחסיים, יש לבחון כל מקרה על-פי נסיבותיו; והכל תוך החלת עיקרון המידתיות, לפיו יש לסייג את העיון באופן שלא יפגע בעיקרון הפומביות במידה שאינה עולה על הנדרש.
3. המתווה הנורמטיבי העולה מהתקנות, כולל בחינה בשלושה שלבים. בשלב הראשון, יש לבחון אם אין איסור בדין על העיון. בשלב השני, בהנחה שאין איסור בדין לעיון, יבחן בית-המשפט אם העיון מוצדק, זאת תוך איזון בין האינטרסים המנוגדים, כאשר נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון, והנטל רובץ לשכמו של הטוען למניעת העיון. בשלב השלישי, בהנחה שיש הצדקה לאפשר את העיון, יש לבחון אם ניתן להגשים את תכלית העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של מי שהתנגדו לעיון.
4. ומן הכלל אל הפרט: לאחר שקילת מכלול טענות הצדדים, בבקשה לעיון, בתגובות המשיבים ובתשובת המבקשת לתגובות, הגיע ביהמ"ש לכלל מסקנה כי אין לאפשר למבקשת לעיין באופן גורף בכל תיק העתירה, זאת מחמת חשיפתם של סודות מקצועיים ומסחריים של העותרת. עם זאת, אין מניעה לכך שהמבקשת תקבל מידי העותרת מסמכים מהתיק שלא יהא בהם כדי לחשוף את הסודות האמורים. המבקשת מנועה מלעיין במסמכים בעתירה המתייחסים לסודות מקצועיים ומסחריים של ההצעות במכרז, זאת, בין-השאר, לנוכח אופי המכרז שענייננו בטכנולוגיה מורכבת וחדשנית. הזכות לסודיות מקצועית וסודיות מסחרית מעוגנת בחקיקה ובפסיקה, ובאה לידי ביטוי בחיקוקים שונים. בנסיבות המקרה דנן, זכות העיון של המבקשת בתיק, לתכלית שהוצגה על-ידה בבקשתה, נסוגה מפני זכותה של העותרת שלא לחשוף ברבים את סודותיה המקצועיים והמסחריים שפורטו בעתירה על נספחיה. ביהמ"ש לא מצא הצדקה למנוע את חשיפת ההצעה הכספית של העותרת במכרז, ככל שאין במסמך ההצעה כדי לחשוף סוד עיסקי או סוד מסחרי.
5. לסיכום: הוחלט להיעתר לבקשה באופן חלקי, כך שהמבקשת תוכל לקבל לעיונה עותקים של מסמכים מתיק העתירה, למעט חלקים או פרטים מהמסמכים החושפים סודות מקצועיים או סודות מסחריים של מי שהשתתפו במכרז.
כב' השופט: י' נועם
30.07.2008
העובדות:
ענייננו בבקשת המבקשת, לעיין בתיק בית-המשפט הנדון, זאת לפי תקנה 4(ג) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003.
החלטה:
1. סוגיית זכות העיון בתיקי בית-המשפט הוסדרה בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. בעניין מעמדו של המבקש לעיין בתיק, מורה סעיף 4(א) לתקנות, כי "כל אדם רשאי לבקש מבית-משפט לעיין בתיק בית-משפט... ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין". באשר לזכות העיון והיקפה, קובע סעיף 4(ד) לתקנות, כי "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית-המשפט את דעתו, בין-השאר לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". כן מסמיכה תקנה 4(ו) את בית-המשפט לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה שעלולה להיגרם לבעלי-הדין או לצד שלישי בשל העיון.
2. תכליתה של תקנה 4 לתקנות מבטאת מגמה לאפשר לכל אדם לעיין בתיק בית-המשפט. מגמה זו נובעת, בין-השאר, מעקרון פומביות הדיון, שהוא עקרון חוקתי, שממנו נגזרת גם זכות העיון במסמכי בית-המשפט ואף פרסום תוכנם. עם זאת, פומביות הדיון הנה עיקרון יחסי, והתקנות מגשימות מגמה נוספת, להבטיח זכויות ואינטרסים אחרים, שאינם עולים בהכרח בקנה אחד עם עיקרון הפומביות וזכות העיון. באיזון שבין פומביות הדיון לבין הגשמת האינטרסים והזכויות האחרים, שאף הם יחסיים, יש לבחון כל מקרה על-פי נסיבותיו; והכל תוך החלת עיקרון המידתיות, לפיו יש לסייג את העיון באופן שלא יפגע בעיקרון הפומביות במידה שאינה עולה על הנדרש.
3. המתווה הנורמטיבי העולה מהתקנות, כולל בחינה בשלושה שלבים. בשלב הראשון, יש לבחון אם אין איסור בדין על העיון. בשלב השני, בהנחה שאין איסור בדין לעיון, יבחן בית-המשפט אם העיון מוצדק, זאת תוך איזון בין האינטרסים המנוגדים, כאשר נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון, והנטל רובץ לשכמו של הטוען למניעת העיון. בשלב השלישי, בהנחה שיש הצדקה לאפשר את העיון, יש לבחון אם ניתן להגשים את תכלית העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של מי שהתנגדו לעיון.
4. ומן הכלל אל הפרט: לאחר שקילת מכלול טענות הצדדים, בבקשה לעיון, בתגובות המשיבים ובתשובת המבקשת לתגובות, הגיע ביהמ"ש לכלל מסקנה כי אין לאפשר למבקשת לעיין באופן גורף בכל תיק העתירה, זאת מחמת חשיפתם של סודות מקצועיים ומסחריים של העותרת. עם זאת, אין מניעה לכך שהמבקשת תקבל מידי העותרת מסמכים מהתיק שלא יהא בהם כדי לחשוף את הסודות האמורים. המבקשת מנועה מלעיין במסמכים בעתירה המתייחסים לסודות מקצועיים ומסחריים של ההצעות במכרז, זאת, בין-השאר, לנוכח אופי המכרז שענייננו בטכנולוגיה מורכבת וחדשנית. הזכות לסודיות מקצועית וסודיות מסחרית מעוגנת בחקיקה ובפסיקה, ובאה לידי ביטוי בחיקוקים שונים. בנסיבות המקרה דנן, זכות העיון של המבקשת בתיק, לתכלית שהוצגה על-ידה בבקשתה, נסוגה מפני זכותה של העותרת שלא לחשוף ברבים את סודותיה המקצועיים והמסחריים שפורטו בעתירה על נספחיה. ביהמ"ש לא מצא הצדקה למנוע את חשיפת ההצעה הכספית של העותרת במכרז, ככל שאין במסמך ההצעה כדי לחשוף סוד עיסקי או סוד מסחרי.
5. לסיכום: הוחלט להיעתר לבקשה באופן חלקי, כך שהמבקשת תוכל לקבל לעיונה עותקים של מסמכים מתיק העתירה, למעט חלקים או פרטים מהמסמכים החושפים סודות מקצועיים או סודות מסחריים של מי שהשתתפו במכרז.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
