רשימת לקוחות של סוכן ביטוח - למי שייכת? 

סוכנות הביטוח בית המונית וסוכן הביטוח בני לב מתמחים בביטוח מוניות. בין השניים נערך הסכם, לפיו בני לב יפנה לקוחות אל סוכנות בית המונית, תמורת קבלת עמלות. בפוליסות שנרכשו על ידי הלקוחות המשותפים נרשם שהלקוחות הופנו על ידי לב.

בשלב מסוים הודיעה סוכנות בית המונית ללב על הפסקת הפעילות המשותפת.

במקביל פנתה בית המונית בעתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בבקשה שבית המשפט יאסור על לב לפנות ללקוחות המשותפים.

השופט יהודה זפט מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בפניו הובאה העתירה, דחה את בקשת בית המונית למתן צו מניעה זמני. השופט קבע כי בית המונית לא הוכיחה קיומו של סוד מסחרי; ההגבלות המתבקשות על חופש העיסוק של לב הן בלתי סבירות. לקבלת סקירת פסק הדין של בית המשפט המחוזי לחץ כאן.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי, הגישה בית המונית בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. הבקשה הובאה בפניה של השופטת דליה דורנר.

צו המניעה הזמני לו עותרת בית המונית מגביל באופן ניכר את חופש העיסוק של לב. בית המונית מבקשת למנוע מלב גישה למספר גדול של לקוחות המשתייכים לשוק מוגבל בגודלו (נהגי מוניות). מדובר בלקוחות עמם עבד לב בעבר וביסס עמם קשר עסקי, ציינה השופטת דורנר.

סוד מסחרי עשוי להצדיק הטלת הגבלות מסוימות על חופש העיסוק. אולם בית המונית לא הניחה תשתית ראייתית המוכיחה, ולו לכאורה, כי על פי ההסכמה בינה לבין לב, הלקוחות אותם היפנה לב אליה, נחשבים ללקוחותיה, כך שרשימת הלקוחות ותנאי הפוליסה המוצעים יהיו סוד מסחרי השייך לבית המונית.

לכן, פסקה השופטת דורנר, לא ניתן לקבוע כי לבית המונית סוד מסחרי, אותו לב עשוי לגזול.

מתן צו מניעה זמני עשוי לפגוע באופן ניכר ביכולת השתכרותו של לב. הוא לא יקבל את העמלות אותן ציפה לקבל עקב חידוש הפוליסות של הלקוחות אותם הפנה אל בית המונית. עשויה להיגרם לו גם פגיעה חמורה במוניטין.

בקשת בית המונית לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, שלא לתת צו מניעה זמני, נדחתה.
מסמך 163