סוגיה לשונית: האם הצורה 'מהארץ' פסולה, ויש להעדיף תמיד את הצורה 'מן הארץ'? 

שאלה:
על פי אבן-שושן, הצורה 'מן ה...' משמשת על פי רוב, כלומר היא שכיחה יותר מהצורה: 'מה...' האם מתוך כך ראוי לפסול את הצורה 'מה...' ולמשל 'יצאתי מהחדר'?

תשובה:


** מבוא

בבלשנות נהוג להבחין גין גישה "הוראתית" לבין גישה "תיאורית". לפי הראשונה, יש כללים ותקנים, וצריך לנהוג לפיהם. לפי השנייה, יש שפה חיה ומתפתחת, שכלליה וחוקיה נתונים תמידית בתהליך שינוי דינמי, ועיקר הבלשנות הוא לצפות ולתעד את התהליכים האלו. גם הכותב והעורך צריכים לבחור את מקומם על הציר שבין הידיעה לכאורה של האמת ובין התצפית על האמת המתהווה. היעדרו של שימוש לשוני ממסורת השפה עד לפני חמישים שנה אין בו משום נימוק מוחלט לשלילתו כיום. אמנם אחד התנאים לאפקטיביות של השפה הוא שהיא תהיה מוסכמת בין הדוברים, שאם לא כן היא תאבד את ערכה התקשורתי, אבל מכאן ועד טענה על מעין "חוקה לשונית" שאסור להפר אותה - הדרך ארוכה.

כשהכותב/ת מבקש לקבוע לעצמו את כללי השימוש לכתיבתו או כשההעורכ/ת צריכ/ה להחליט אם לאשר או לשנות שימוש נתון, עליהם לבחור את מקומם על הציר שבין תקנים מסורתיים ושמרניים לבין מציאות מתהווה.

כיום ניתן בקלות להעריך את תפוצם של ביטויים בעזרת חיפוש במנועי חיפוש של האינטרנט. ניתן לראות שיש שימושים שנעדרים לגמרי ממסורת השימוש הלשוני, אך תפוצתם כיום גדולה פי 10-20 מהשימושים המסורתיים המקבילים להם. כאן שאלת השמירה על המסורת ועל יציבותם של מבני הלשון קשה ממש, כי אם מאשרים את השימושים האלה מכריזים חד-משמעית על חידושים לשוניים. (הידעת שהמילה "של" אינה מופיעה כלל במקרא?)לא כך נכון לצורת "מה..." שאינה נעדרת לגמרי מהמקורות, אבל היא שכיחה פחות.

** לשאלת תפוצתה ותקניותה של צורת "מה..." (דוגמת "מהארץ" לעומת "מן הארץ").

על פי אבן-שושן, הצורה 'מן ה...' משמשת על פי רוב, כלומר היא שכיחה יותר מהצורה: 'מה...' האם מתוך כך ראוי לפסול את הצורה 'מה...' ולמשל 'יצאתי מהחדר'?

תשובה:


** מבוא

בבלשנות נהוג להבחין גין גישה "הוראתית" לבין גישה "תיאורית". לפי הראשונה, יש כללים ותקנים, וצריך לנהוג לפיהם. לפי השנייה, יש שפה חיה ומתפתחת, שכלליה וחוקיה נתונים תמידית בתהליך שינוי דינמי, ועיקר הבלשנות הוא לצפות ולתעד את התהליכים האלו. גם הכותב והעורך צריכים לבחור את מקומם על הציר שבין הידיעה לכאורה של האמת ובין התצפית על האמת המתהווה. היעדרו של שימוש לשוני ממסורת השפה עד לפני חמישים שנה אין בו משום נימוק מוחלט לשלילתו כיום. אמנם אחד התנאים לאפקטיביות של השפה הוא שהיא תהיה מוסכמת בין הדוברים, שאם לא כן היא תאבד את ערכה התקשורתי, אבל מכאן ועד טענה על מעין "חוקה לשונית" שאסור להפר אותה - הדרך ארוכה.

כשהכותב/ת מבקש לקבוע לעצמו את כללי השימוש לכתיבתו או כשההעורכ/ת צריכ/ה להחליט אם לאשר או לשנות שימוש נתון, עליהם לבחור את מקומם על הציר שבין תקנים מסורתיים ושמרניים לבין מציאות מתהווה.

כיום ניתן בקלות להעריך את תפוצם של ביטויים בעזרת חיפוש במנועי חיפוש של האינטרנט. ניתן לראות שיש שימושים שנעדרים לגמרי ממסורת השימוש הלשוני, אך תפוצתם כיום גדולה פי 10-20 מהשימושים המסורתיים המקבילים להם. כאן שאלת השמירה על המסורת ועל יציבותם של מבני הלשון קשה ממש, כי אם מאשרים את השימושים האלה מכריזים חד-משמעית על חידושים לשוניים (הידעת שהמילה "של" אינה מופיעה כלל במקרא?). לא כך נכון לצורת "מה..." שאינה נעדרת לגמרי מהמקורות, אבל היא שכיחה פחות.

** לשאלת תפוצתה ותקניותה של צורת "מה..." (דוגמת "מהארץ" לעומת "מן הארץ").

צורת 'מה...' (מהארץ) אינה ביטוי נעדר מהמסורת, אלא ביטוי שכיח פחות. אולי מתקני התקנים (למשל האקדמיה ללשון העברית) ממליצים להעדיף על פניה את השימוש השכיח במסורת. צורת "מן ה..." נקרית לא פעם ולא פעמיים אלא כמה עשרות פעמים הן בלשון מקרא הן בלשון חכמים (ראו דגימה מחיפוש במאגר ספרות הקודש בהמשך). לכן לדעתי אין צידוק לפסילתה.

אם מוכנים לבסס על תוצאות מחיפוש גוגל לאבחון מגמות מודרניות, ניתן להיעזר בכמה תוצאות המדברות בעד עצמן. (בהמשך, כאמור, תוצאות מספרות המסורת:
אם מוכנים לבסס על תוצאות מחיפוש גוגל לאבחון מגמות מודרניות, ניתן להיעזר בכמה תוצאות המדברות בעד עצמן. (בהמשך, כאמור, תוצאות מספרות המסורת):

מן הבית: 57,800; מהבית: 2,630,000; (בערך X 45)
מן הארץ: 170,000; מהארץ: 1,800,000; (בערך X 10)
מן המקום: 55,200; מהמקום: 670,000; (בערך X 12)
מן העולם: 226,000; מהעולם: 1,330,000; (בערך X 6)
מן המדינה: 27,000; מהמדינה: 559,000; (בערך X20)


ודוגמאות מלשון מקרא ומלשון חכמים:

1. מהתורה
סדר נזיקין מסכת בבא מציעא דף כט א פרק ז הלכה ו גמרא: שמואל אמר בשומרי גנות ופרדסין היא מתניתא אבל בשומרי פירו' אין אוכלין לא מהתורה ולא מהילכות מדינה.

2. מהמלך
שמואל ב פרק ג פסוק לז: [...] כי לא הייתה מהמלך להמית את-אבנר בן-נר.

3. מהאישה
סדר נשים מסכת יבמות [...](שמות כא) מהאשה וילדיה תהיה לאדוניה [...]
סדר נזיקין מסכת בבא מציעא דף צו א גמרא: בההיא פלגא דשיילי מיהת מיפטר שאל מהאשה ונשאל בעלה [...]
סדר נזיקין מסכת בבא קמא דף מח א גמרא: ומאי שנא מהאשה שנכנסה לטחון חטין אצל בעל הבית שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל הבית.
סדר נזיקין מסכת בבא בתרא דף קלא ב גמרא: [...] רב עוירא משמיה דרבא אמר בכולהו קני לבר מהאשה אצל האחין ואשה אצל בני הבעל.

4. מהאיש
ספר נשים הלכות סוטה פרק יא: [יב] [...] וחזר וקינא לה מהאיש שהשקה על ידו ונסתרה עימו--אינו משקה אותה על ידו פעם שנייה

5. מהאנשים
שמואל א פרק ל פסוק כב: ויען כל-איש-רע ובלייעל מהאנשים אשר הלכו עם-דוד [...]

6. מהארץ
שמואל א פרק כח פסוק ג: [...] ושאול הסיר האבות ואת-הידענים--מהארץ.
פסוק כג: [...] ויקם מהארץ וישב אל-המיטה.
שמואל ב פרק יב פסוק כ: ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שמלתו [...]
יחזקאל פרק מא פסוק כ: מהארץ עד-מעל הפתח הכרובים והתמרים עשוים; וקיר ההיכל.
יחזקאל פרק מב פסוק ו: [...] על-כן נאצל מהתחתונות ומהתיכנות--מהארץ.
סדר זרעים מסכת שביעית פרק וה: אין מוציאין שמן שריפה ופירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ
סדר טהרה מסכת פרה פרק בא: ולא זו בלבד אלא כל קרבנות הציבור והיחיד באין מהארץ ומחוצה לארץ [...]
סדר קודשים מסכת מנחות פרק חא: כל קרבנות הציבור והיחיד באים מהארץ ומחוצה לארץ [...]
סדר זרעים מסכת ברכות דף סג א פרק ט הלכה א גמרא: דאמר לוי מהארץ ועד לרקיע מהלך ה' מאות שנה [...]
סדר זרעים מסכת שביעית דף יח א פרק ו הלכה ד משנה: [...] אין מוציאין שמן שריפה ופירות שביעית מהארץ
סדר מועד מסכת עירובין דף סב א פרק י הלכה ח משנה: [...] שרשיו גבוהין מהארץ שלשה טפחים לא ישב עליהן הדלת [...]
ספר זרעים הלכות מעשרות פרק ו: [ה] החמרים שהביאו פירות לצור חייבין בדמאי--שחזקתן מהארץ [...]
ספר זרעים הלכות שמיטה ויובל פרק יב: [יג] פירות שביעית--אין מוציאין אותן מהארץ לחוצה לארץ ואפילו לסוריה.

7. מהעיר
שופטים פרק יז פסוק ח: וילך האיש מהעיר מבית לחם יהודה לגור באשר ימצא [..]
ירמיהו פרק לג פסוק ה: [...] הסתרתי פני מהעיר הזאת על כל-רעתם.
ירמיהו פרק נב פסוק ז: [...] וכל-אנשי המלחמה יברחו ויצאו מהעיר לילה [...]

8. מההר
יהושע פרק ב פסוק כג: וישבו שני האנשים וירדו מההר ויעברו ויבאו אל-יהושע בן-נון [...].

9. מהנחל
מלכים א פרק יז פסוק ד: והיה מהנחל תשתה ואת-העורבים ציוויתי לכלכלך שם.

10. מהנהר
סדר זרעים מסכת חלה דף כה ב פרק ד הלכה ד משנה: מהנהר ומאמנם ולפנים שתי חלות אחת לאור ואחת לכהן

11. מהמדבר
יהושע פרק א פסוק ד: מהמדבר והלבנון הזה ועד-הנהר הגדול נהר-פרת [...]

12. מהמדבר, מהנערים
שמואל א פרק כה פסוק יד: ולאביגיל אשת נבל הגיד נער-אחד מהנערים לאמור: הנה שלח דוד מלאכים מהמדבר [...]

13. מהבית
יחזקאל פרק מ פסוק ז: [...] וסף השער מאצל אלם השער מהבית--קנה אחד.
פסוק ח: וימד את-אלם השער מהבית--קנה אחד.
פסוק ט: וימד את-אלם השער שמנה אמות ואילו שתיים אמות; ואלם השער מהבית.
יחזקאל פרק מג פסוק ו: ואשמע מידבר אליי מהבית; [...]

14. מהחצר
יחזקאל פרק מב פסוק ט: [...] בבאו להנה מהחצר החצנה.

15. מהאש
יחזקאל פרק טו פסוק ז: ונתתי את-פניי בהם--מהאש יצאו והאש תאכלם;