תביעת אחריות מקצועית שהוגשה לאחר תום תקופת הביטוח, ומתייחסת לתקופה בה היה ביטוח תקף 

באחד הימים, הוגשה נגד חיים גלנצר, תביעת אחריות מקצועית.

התביעה נסבה סביב שרות אשר גלנצר נתן כשמאי מקרקעין לאחד מלקוחותיו.

לגלנצר הייתה פוליסת אחריות מקצועית בחברת הביטוח איילון.

השרות נשוא התביעה ניתן בתוך תקופת הביטוח של פוליסת איילון. אולם התביעה נגד גלנצר הוגשה לבית המשפט זמן רב לאחר תום תקופת הביטוח.

איילון הפנתה את גלנצר להוראות הפוליסה הקובעות כי כדי שהמבוטח יזכה להגנה הביטוחית שבפוליסה, לא די בכך שהאירוע נשוא תביעת האחריות המקצועית ייפול בתוך תקופת הביטוח. צריך גם שהתביעה תוגש נגד המבוטח לראשונה במשך תקופת הביטוח וגם תימסר לחברת הביטוח בתוך תקופת הביטוח. מדובר בפוליסה המנוסחת על בסיס יום הגשת התביעה ("CLAIMS MADE BASIS").

גלנצר הגיש לפיכך תובענה, בדרך של הודעה לצד שלישי, נגד איילון. בתובענה ביקש שבית המשפט יחייב את איילון לתת לו את הכיסוי המיוחל. איילון מיהרה והגישה בקשה לדחות את תובענת גלנצר על הסף.

הדיון בבקשת איילון הועבר להכרעתה של השופטת צפורה ברון, מבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ישנם שופטים, הסבורים כי פוליסות על בסיס יום הגשת התביעה נוגדות את תקנת הציבור. שהרי פוליסות אלה תולות את תוקף הכיסוי הביטוחי ברצונו של הצד השלישי. אם זה יחליט להגיש את תביעתו לאחר תום תקופת הביטוח, ימצא עצמו המבוטח ללא כיסוי ביטוחי. לקבלת דוגמא לפסק בו מובאת סברה כזו לחץ כאן.

לעומת זאת, לאחרונה ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בהרכב השופטים ד"ר גבריאל קלינג, אסתר קובו ומיכל רובינשטיין, פסק דין המאמץ פוליסות אלה ונותן להן תוקף מלא. לקבלת סקירת פסק הדין באתר לחץ כאן.

השופטת ברון אינה שלמה עם הדעה בפסק הדין האחרון, הקובעת כאמור, כי פוליסה המנוסחת על בסיס יום התביעה אינה נוגדת את תקנת הציבור. פוליסה כזו, קובע שם השופט ד"ר גבריאל קלינג, בפסק הדין שלעיל, "היא מוצר הביטוח ששווק ונמכר למבוטחים. עצם קיומו של מוצר ביטוח אחר, שנראה משופר ועדיף מבחינתו של הציבור, אינו יכול להביא לפסילתה של הפוליסה שבפנינו".

השופטת ברון מזכירה כי חוק חוזה הביטוח נועד לשמור על זכותם של מבוטחים לקבל ממבטחיהם את השיפוי שרכשו בגין הסיכון המבוטח.

"בחוק חוזה ביטוח הובאה בחשבון העובדה שרוכשי ביטוח אינם טורחים או מסוגלים לקרוא את כל הנאמר בפוליסות הכוללות סעיפים רבים, ברובם מודפסים בצפיפות ובאותיות קטנות וכן שרוכשי ביטוח ברובם אינם נעזרים בייעוץ משפטי".

לפיכך, על פי השופטת ברון, מכיוון שתקופת הביטוח הנה מעיקרי עסקת הביטוח, אין לפרשה לרעת המבוטח.

השופטת מוסיפה כי: "אם תתקבל פרשנותה של איילון, הרי שהפוליסה בהכרח אינה מכסה מקרים שאירעו בסמוך לסיום תקופת הביטוח המוסכמת שהרי אין אפשרות פרקטית שמבוטח יספיק להגיש למבטחת תביעה בשל מקרה ביטוח שאירע בסמוך לסיום תקופת הביטוח".

מכל מקום, קובעת השופטת, אין אפשרות לקבוע שלדרישת גלנצר לקבל כיסוי ביטוחי מאיילון אין כל סיכוי. ראוי שדרישה זו תוכרע רק לאחר התייחסות לכל השאלות המשפטיות והעובדתיות.

בין השאר, קובעת השופטת, מדובר בהגבלה שיש לבחון אם הובלטה במידה המתחייבת מסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, הדורש להבליט בצורה מיוחדת תנאים המגבילים את חבות המבטח.

סוגיית חוקיות הפוליסה על בסיס יום הגשת התביעה, תידון אם כן לגופו של עניין.
מסמך 287