המצאה כשירת פטנט
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

המצאה כשירת פטנט 

מאת    [ 01/01/2006 ]
מילים במאמר: 1036   [ נצפה 5628 פעמים ]

 
 
פטנט הינו בלעדיות לתקופת זמן מוגבלת שמעניקה מדינה לממציא לעשות שימוש בהמצאתו. פטנט אינו המצאה, כפי שנהוג להשתמש בשפת יום-יום, אלא זכות לשימוש בלעדי בהמצאה. הבלעדיות כוללת למשל את הזכות לשימוש בהמצאה, ייצורה, שיווקה יבואה לתחומי המדינה שהעניקה את הפטנט, והצעתה למכירה. נניח שההמצאה היא בורג מסוג מסוים, אזי השימוש באותו בורג, כמו למשל שילובו בהתקנים מכניים, אסור ללא הסכמת בעל הפטנט. כלל זה חל גם על הייצור, השיווק והיבוא של הבורג. למונופול יש שני סייגים - הראשון הוא שהמונופול ניתן לתקופת זמן מוגבלת, והשני הוא שהמונופול לא מוחלט, אבל זה נושא לדיון אחר.

חוזה בין הממציא למדינה

במתן המונופול יש מעין חוזה בין הממציא למדינה מעניקת הפטנט. בהעניקה פטנט המדינה מחייבת את הממציא לתת פומבי להמצאתו, וזאת על מנת שלא לשים מחסום בפני הקידמה, ומצד שני המדינה מפצה את הממציא בהעניקה לו בלעדיות על המצאתו לתקופת זמן מוגבלת. מצד אחד המונופול מספיק ארוך על מנת אחד תהיה שהות בידי הממציא ליהנות מפירות המצאתו, ומצד שני ברגע שתקופת המונופול מגיעה לקיצה, ההמצאה הופכת לנחלת הכלל, וכל אחד יכול לעשות בה שימוש מבלי לקבל את רשותו של בעל ההמצאה.

פטנט מעניק למעשה זכות קניינית מוגבלת - הוא יכול להיות בתוקף זמן מוגבל, וגם זכותו של בעל הפטנט לעניין גבולות השימוש בהמצאה נשואת הפטנט מוגבלת. לצורך השוואה, בקניין מוחשי הבעלות אינה מוגבלת בזמן. אדם יכול להיות בעל מגרש במשך כל חייו, ואפילו להורישו לצאצאיו.

במדינת ישראל כמו במרבית מדינות העולם פטנט יכול להיות בתוקף עד עשרים שנה מיום בו הוגשה בקשה לפטנט על המצאה זו, ובתנאי שבעל הפטנט שילם את האגרות לעניין זה. יחד עם זאת, לגבי המצאות בתחום התרופות תקופה זו עשויה להיות ארוכה יותר, וזאת בשל ההבנה שגילה המחוקק לכך שזמן הפיתוח של תרופה וקבלת רישיון לשיווקה עשוי להיות ארוך, דבר שמשאיר בידי בעל ההמצאה זמן קצר מדי ליהנות מפירות המצאתו.

המצאה כשירת פטנט

מעניין, אבל למרות שחוק הפטנטים בישראל ובמרבית מדינות העולם דן בהמצאות, החוק אינו מגדיר מהי המצאה, אלא מסתפק בהגדרה מהי המצאה כשירת פטנט. על מנת להקל על הקורא, נסתפק בהגדרה קונצפטואלית: המצאה היא רכיב, מכונה, תרכובת, תהליך או אפילו שימוש, שהוא חדשני ופרי יצירתו של אדם. ואפשר גם להסתפק בהגדרה אחרת: בנושאי טכנולוגיה המצאה היא פתרון חדשני ולא מובן מאליו לבעיה טכנולוגית.

לפי החוק הישראלי המצאה כשירת פטנט היא המצאה בכל תחום טכנולוגי, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי, ויש בה התקדמות המצאתית.

מספר קריטריונים לבחינת כשירותה של המצאה לקבל פטנט הינם די ברורים: תחום טכנולוגי, מבחן התועלת והשימוש התעשייתי. מכניקה הינו תחום טכנולוגי, אלקטרוניקה, כימיה וביולוגיה הם תחומים טכנולוגיים. לעומת זאת אמנות אינה תחום טכנולוגי. מנגנון לקילוף תפוחי אדמה למשל עשוי לקבל פטנט אם עמד בשאר הקריטריונים שהוזכרו לעיל, אבל מחזה לא יוכל לקבל הגנת פטנט, אלא הגנת זכויות יוצרים בלבד. מנגנון לקילוף תפוחי אדמה ניתן לשימוש תעשייתי, ולכן הוא עונה גם על הקריטריון הזה.

חדשנות

החוק הישראלי מגדיר המצאה חדשה כהמצאה שלא התפרסמה ברבים לפני תאריך הגשת הבקשה לפטנט ברמת פירוט כזו שאיש מקצוע יוכל לבצעה.

מבחן החדשנות הינו פשוט יחסית: אם מישהו הקדים והמציא את אותה המצאה, וגם נתן להמצאתו פומבי, הרי שעבור צד ג' שמנסה לקבל פטנט על אותה המצאה היא כבר אינה חדשה. יש לשים לב שעל הפרסומים להיות ברמת פירוט כזו שאיש מקצוע ממוצע יוכל לבצעה. למשל, גם אם פורסם שמאן דהוא המציא מנגנון לקילוף תפוחי אדמה, אבל פרטי המנגנון לא פורסמו ברבים, אין בפרסום בכדי לשלול ממישהו אחר לקבל פטנט על אותו מנגנון לקילוף תפוחי אדמה.

נושא החדשנות עלה בפסק הדין Hughes Aircraft 345/87 נ' מדינת ישראל. בפסק דין זה אמר כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז): "כלל ראשון הוא, כי על מנת להוכיח פרסום קודם אשר יש בו כדי לשלול חידוש, יש להצביע על מסמך המכיל את ההמצאה כולה ואין ליצור פסיפס של ידיעות המלוקטות מתוך מסמכים שונים ונפרדים, לגיבושה של תמונה כוללת אחת ---"

התקדמות המצאתית

התקדמות המצאתית מוגדרת בחוק כהתקדמות שאינה מובנת מאליה לאיש מקצוע ממוצע על סמך פרסומים שראו אור לפני תאריך הגשת הבקשה לפטנט. לעומת מבחן החדשנות, מבחן ההתקדמות ההמצאתית אינו פשוט, שכן ההגדרה מהו איש מקצוע "ממוצע" הינה יותר סובייקטיבית מאשר אובייקטיבית. אבל הממציא בכל זאת צריך לשאול את עצמו את השאלה האם בהמצאה שלו יש משום ניצוץ המצאתי. המצאה אינה חייבת להיות גאונית, אבל היא בכל זאת חייבת להכיל אלמנט שאינו מובן מאליו.

ומהו המובן מאליו? למשל, בימינו עכבר של מחשב הינו דבר מובן מאליו, אבל בשנת 1963, היה בהמצאה הזו משום התקדמות המצאתית. לפיכך בעת בחינת כשירותה של המצאה לקבלת פטנט נוהגים להתייחס לפרסומים הכי קרובים לנושא ההמצאה כמתארים את המובן מאליו, ומידת ההתקדמות ההמצאתית נאמדת לפי ההבדל בין ההמצאה לפרסומים אלה. אגב, הפטנט הראשון על עכבר מחשב הוא משנת 1970 ומספרו 3,541,541 US.

במשך השנים התגבשו מספר מבחנים ודוקטרינות בעניין הבחינה להתקדמות המצאתית. אחת הדרכים המקובלות לבחינת ההתקדמות ההמצאתית היא כדלקמן: תחילה מבצעים חיפוש לאיתור הפרסומים הכי קרובים לנושא ההמצאה. אם נמצא פרסום המתאר את ההמצאה במלואה, זה מעיד על כך שהיא אינה חדשה, ולכן יש בכך בכדי לשלול את הפטנטביליות שלה. בהנחה שלא נמצא פרסום שמתאר את ההמצאה, אבל נמצאו פרסומים שונים באותו נושא כך שכל פרסום מתאר חלק אחר של ההמצאה ומצירופם ניתן להגיע להמצאה, היא עשויה להיחשב למובנת מאליה, שכן ההנחה היא שאיש מקצוע שהיה מודע לפרסומים אלה היה יכול לעשות את הצעד הנוסף ולחבר את החלקים ולקבל את ההמצאה, דבר ששולל מההמצאה את ה"ניצוץ המצאתי".

באם המצאה נדחית על ידי בוחן הפטנטים כמובנת מאליה על סמך איחוד של מספר פרסומים, הממציא צריך לחפש נימוקים מדוע הצירוף של הפרסומים אינו מובן מאליו לאיש מקצוע "ממוצע" כלשון החוק הישראלי (או a person having ordinary skill in the art, כלשון החוק האמריקני). למשל, אין מוטיבציה לחבר בין הפרסומים בגלל שהם שייכים לתחומים טכנולוגיים שאין זיקה ביניהם, או שאפשרות שהחיבור ביניהם לא הועלה בעבר אפילו לא ברמז. הוא יכול להעלות גם טיעון על קבילותו של פרסום שמצא הבוחן מהסיבה שאין בו תיאור מפורט (כאמור, על מנת שפרסום יהיה קביל הוא צריך להיות בדרגת פירוט כזו שאיש מקצוע יוכל לבצעו). או למשל אם הבוחן צירף ארבעה פרסומים או יותר על מנת להרכיב את ההמצאה, ניתן לטעון שריבוי הפרסומים שיש לחבר על מנת להגיע להמצאה מעיד על כך שהיא אינה מובנת מאליה (לאיש המקצוע הממוצע). אם צירוף הפרסומים מניב תוצאה אחרת מההמצאה הנתבעת, זה יכול לשלול את תקפות טענותיו של בוחן הפטנטים. ניתן לשלול פרסום גם בגלל שהוא ישן ולא מומש לעולם, ועוד ועוד ועוד.

ההתמודדות עם השגות הבוחן לגבי התקדמות המצאתית הוא מורכב מאוד. ברשימה זו נגענו רק בקצה-קצהו של הנושא.

המחבר הוא עורך פטנטים.
אין לראות ברשימה זו ייעוץ מקצועי.
מאמרים נוספים של המחבר ניתן למצוא
באתר האינטרנט של אדיסון עורכי פטנטים בע"מ
http://www.epal.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב