מערכת המשפט האזרחי על סף קריסה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מערכת המשפט האזרחי על סף קריסה 

מאת    [ 23/07/2008 ]
מילים במאמר: 1087   [ נצפה 4703 פעמים ]

 
 




בעשור האחרון נעשו במערכת בתי המשפט לא מעט ניסיונות לייעל את הליכי הדיון בתביעת האזרחיות ולהביא להפחתת עומס ההתדיינויות.כמי שעוסק בתחום האזרחי ביקשתי לדעת עד כמה הועילו מאמצים אלו והאם התגשמו התקוות שתלתה מערכת המשפט באמצעים שונים שתכליתם הייתה ייעול וזירוז ההליכים.

על מנת לנסות ולקבל תשובות, המבוססות על נתונים ממשיים, חזרתי ופניתי להנהלת בתי המשפט, בדרישה לפי חוק חופש המידע, לקבל נתונים מדויקים כיצד הסתיימו התביעות האזרחיות בבתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום בין השנים 1998 -2006 .

לאחר התכתבויות חוזרות ונשנות נשלח אלי המידע המבוקש.כבר לאחר עיון ראשוני בנתונים הוברר לי כי משמעותם מרחיקת לכת מעבר למה ששיערתי, למרות שנדרשים נתונים רבים נוספים על מנת לקבל תמונה ברזולוציה גבוהה יותר.אם הנתונים שנמסרו על ידי הנהלת בתי המשפט מדויקים, אוכל לומר, די בביטחון, כי מערכת המשפט, בכל הנוגע לצד האזרחי, נמצאת בתהליך של קריסה.

ככול הנראה הנתונים בתחום הפלילי חמורים לא פחות, אלא שאלו לא נבחנו על ידי ואין לי הידע כיצד יש לנתח נתונים שפורסמו ביחס לתחום הפלילי, או המנהלי. הנתונים בתחום האזרחי מחייבים קיום דיון דחוף בסוגיות מרכזיות מאד הנוגעות להתנהלות מערכת המשפט.להלן אתייחס למה שנראה בעייני כנתונים הבעייתיים המרכזיים מבין הנתונים שקיבלתי באדיבותה של הנהלת בתי המשפט..

ב. מיצוי ההליכים עד להכרעה

מאז ומתמיד ידוע כי רובם המכריע של התביעות האזרחיות בבתי המשפט מסתיימות בפשרה. במובן זה לא ניתן להשוות כלל בין תיק בו מתקיימות ראיות, מוגשים סיכומים וניתן פסק דין לתיק שבו ניתן פסק דין ללא הגנה או שהסתיים בפשרה בשלב מוקדם.התיק שהוכרע לגופו של עניין גוזל הרבה יותר ממשאבי המערכת מאשר כל תיק אחר.

מובן על כן שהשאלה הראשונה שיש להציג האם חל גידול בתיקים המוכרעים לגופם. התשובה,על פי הנתונים,היא שאם לפני כ10 שנים הוכרעו לגופם רק 5% מהתיקים בבתי משפט השלום, כיום מוכרעים לגופם למעלה מ8%. נתון זה משמעו גידול של למעלה מ60% בשיעור התיקים המוכרעים לגופם מסך התיקים הכללי!. בבית המשפט המחוזי שיעור הגידול גבוה יותר והוא בסביבות ה70% .

משמעות הדברים היא שיותר תיקים, באופן יחסי לכלל התיקים, נידונים עד להכרעה סופית ופחות מסתיימים בפשרה, או בדרך אחרת, שאינה גוזלת משאבים של זמן שיפוטי יקר. ניתן לומר כי נתון זה משמעותי לא פחות מהגידול בסך התיקים הכלל ואולי הוא חשוב הרבה יותר.

ג. מוסד הגישור

נתון מפתיע ומצער נוגע לשאלת יעילותו של מכשיר הגישור.כידוע תוקן חוק בתי המשפט והותקנו תקנות מיוחדות שנועדו להפנות בעלי דין להליך גישור מגשרים. משפטנים ולא משפטנים עברו הכשרה מיוחדת [במחיר לא מבוטל] ומכל עבר שמענו על נפלאותיו של מוסד הגישור וכיצד הוא עתיד להציל את מערכת המשפט מהעומס הבלתי אפשרי הרובץ עליה.

מבלי לפרט את הנתונים המספריים אציין כי בבתי המשפט המחוזיים מועברים לגישור פחות מ7% ממספר התיקים שהועברו לגישור בשנים 1998-2001 . בבית משפט השלום המצב מעט טוב יותר ומספר התיקים שהופנו לגישור פחת "רק" ב2/3 לערך. המגמה המספרית די ברורה ומשמעה הוא כי מוסד הגישור לא רק שלא התקדם, אלא נסוג במידה כזו, שאין הוא מהווה גורם משמעותי בסיום ההליכים וכמכשיר לפתרון סכסוכים אזרחיים רגילים.

ניתן לומר כי התקוות שנרקמו סביב מוסד זה נכזבו ואפשר להפסיק את הכשרת המגשרים, הואיל ומספר המגשרים עולה כיום בהרבה על מספר התיקים המופנים לגישור. בפרפראזה על אמרה ידועה ניתן לומר כי מעולם לא תלו רבים כל כך תקוות גדולות כל כך במוסד שהכזיב כל כך.

ד. שיעור התביעות שנדחו

מאז ומעולם היו תביעות שנדחו, אך שיעורן מכלל יכול ללמד על מספר נתונים .אם נניח כהנחה סבירה שבגישתם העקרונית של השופטים לא חל שינוי דרמטי, הגידול במספר התביעות שנדחות בבית המשפט מלמד על העובדה כי בעלי דין נוטים יותר להגיש תביעות שמלכתחילה סיכויי ההצלחה בהן נמוכים יותר.

הנתון ביחס לשיעור התביעות שנדחו מכלל התביעות שהתבררו לגופן הוא פשוט מדהים וייתכן שהוא מסביר גם חלק מהגידול בשיעור התיקים בהם מוצו ההליכים עד תום. בבית המשפט המחוזי אחוז התביעות שנדחו לפני כ10 שנים היה זניח יחסית וכיום היחס מתקרב ל45% . בבית משפט השלום נדחו לפני כ10 שנים כ10% מהתביעות שהתבררו והוכרעו לגופן. כיום עלה שיעור התביעות הנדחות ל45% מכלל התביעות המוכרעות לגופן- מדובר בעלייה מדהימה בכל קנה מידה המחייבת בדיקה מעמיקה יותר.

ה. הערות נוספות

הנתונים שקיבלתי מלמדים על בעיות נוספות בניהול ההליכים בבית המשפט. כך למשל הליך דיוני רצוי כמו הכרעה "על דרך הפשרה" משמש רק בחלק קטן יחסית מהמקרים. באופן יחסי חל גידול מה בהיזקקות להליך זה, אך עדיין פחות תיקים מוכרעים בדרך זו מאשר בדרך של הכרעה תוך מיצוי ההליכים בתיק. נושא זה ראוי לעיון מיוחד. קיימת טענה לפיה העובדה כי פסק דין הניתן על דרך הפשרה אין כל אפשרות מעשית לערער עליו, במקרה שהתוצאה חורגת מהדין,או מכל מתחם ציפיות סביר,מהווה גורם מרתיע לשימוש במכשיר דיוני זה.ללא ספק מדובר במכשיר יעיל שאינו ממומש דיו .

אין בידי נתונים מספיקים כמה תיקים הועברו להכרעת בורר חיצוני אך מהנתונים שקיבלתי עולה כי גם כאן מדובר במספר נמוך מאד. מעניין לציין כי גם ביחס להליך הבוררות נשמעה הטענה כי בהיעדר אפשרות ערעור ממשית על פסק הבורר קיימת רתיעה מהיזקקות להליך זה.

ו. מסקנות ראשוניות

הנתונים שהובאו מלמדים על נכונות מועטה ובמידה רבה פוחתת לסיים הליכים משפטיים בדרכים אלטרנטיביות כמו גישור.קיימת העדפה גוברת למיצוי ההליכים המשפטיים עד תום ובמקביל ירידה בנכונות לפשרות.

בתקופה הרלוונטית ערכה מערכת המשפט ניסויים לא מעטים על מנת להביא לייעול ההליכים ולהרבות פשרות בכל דרך שניתן להגיע אליהן. בנוסף למוסד הגישור פותחו אמצעים נוספים כגון, שופט מוקד, ניהול הליכים מיום ליום, מחיקת תביעות מחוסר מעש ועוד.התוצאות הכזיבו ומן הראוי לברר את הסיבות לכך ולהתחיל לחשוב ברצינות על דרכים לא שגרתיות להקלת העומס. רעיונות יימצאו - השאלה אם מצבה של המערכת ישכנע אותה להתחיל ולשקול רעיונות אחרים.

אין להכחיש כי הנתונים על שיעורן הגדל של התביעות שמתבררות לגופן ונדחות, מלמדים על נזקי הצפת מקצוע עריכת הדין. התחרות הפרועה על כל לקוח וכל תיק גורמת בהכרח להגשת תביעות שסיכויי ההצלחה בהן נמוך יותר. ניתן לראות בנתונים הוכחה מספרית למה שנטען שנים רבות והוא כי הצפת מקצוע עריכת הדין גורמת, בתהליך שרשרת, לקריסת מערכת המשפט.

התשובה השגרתית של מערכת המשפט לנתונים היא כי חייב להיות גידול מהותי במספר השופטים וכי היחס בין מספרם למספר התיקים הוא בלתי אפשרי. אני מטיל ספק בגישה זו. לדעתי יש לדאוג לייעול המערכת ולא ניתן למרבה הצער לייעלה ללא סיום כהונתם של שופטים לא יעילים. כל עוד אין סנקציה ממשית על שופטים בלתי מתאימים, או עצלים, לא ניתן לדרבן את השאר למאמצים נוספים.

קיים גבול למשאבים שהמדינה יכולה להקצות למערכת בתי המשפט.לדעתי בתחום האזרחי קיימים פתרונות היכולים להציל את המערכת ואלו כבר הוצעו בעבר כמו העברת תביעות קטנות לשיפוט עורכי דין שיוכשרו כבוררים /פוסקים תחת פיקוח בית המשפט. פתרונות אלו נדחו על ידי השופטים, לא מחמת אי יעילותם אלא בשל החשש שאימוצם יפגע במעמד השופטים.

רשימה זו לא נועדה לעסוק בפיתרון תחלואי מערכת המשפט, כי אם להצביע על מגמות מדאיגות מאד בנתונים המצטברים. אם לא ייערך דיון גלוי ונוקב בסוגיות אלו היום נשלם את המחיר של קריסת מערכת המשפט. אסור לנו להגיע לכך.




עו"ד משה גולדבלט
עו"ד עצמאי העוסק בתחום נזקי גוף,רפואה ומשפט,רשלנות רפואית ,זכויות חולים ונכים.יו"ר הוועדה לזכויות החולה בלשכת עורכי הדין.
טל/פקס 8738162 04
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב