אליק מכלוף נ. מדינת ישראל 

בבית המשפט העליון

רע"פ  6460/08
 
בפני:  
 כבוד השופט א' א' לוי
 
המבקשים:
 1. אליק מכלוף
 2. יוסי מכלוף
 
 
 נ  ג  ד
 
המשיבה:
 מדינת ישראל
                                          

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בע"פ 4586/07, שניתן על ידי כבוד הנשיא השופט י' פלפל, ס' הנשיא השופט נ' הנדל והשופטת ש' דברת
                                      
בשם המבקשים:                     עו"ד  מיכה גבאי ; עו"ד אהובה גברי

החלטה

1. בית-משפט השלום בקרית-גת הרשיע את המבקשים, על-פי הודאתם, בעבירות של כרייה שלא כדין, גניבת חול, ואחריות בעל רכב לעבירת כרייה. בעקבות כך נגזרו לכל אחד מהמבקשים שלושה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, חמישה חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 15,000 ש"ח ופסילה על תנאי בת 6 חודשים של רישיון הנהיגה. כמו כן, חויבו המבקשים לחתום על התחייבות להימנע מעבירה, ונאסר עליהם להשתמש בשופל במשך שישה חודשים. במסגרת הטיעונים שקדמו לגזר הדין עתרו המבקשים שלא לחרוג בעניינם מרמת הענישה שיושמה בעניינם של מעורבים אחרים בפרשה, עליהם הושתו מאסר על תנאי וקנס בלבד. בית-המשפט דן בהרחבה בהחלתו של הכלל בדבר אחידות בענישה, ובסופו של יום קבע כי מעמדם הבכיר של המבקשים מחייב החמרה בעניינם.

2. ערעור שהגישו המבקשים לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, נדחה. בערעורם טענו כי בית-משפט השלום החמיר עמם מעבר למתבקש, אולם שופטי הרוב (כב' הנשיא י' פלפל וסגן הנשיא נ' הנדל) סברו, כי נכון היה לעשות זאת נוכח עברם הפלילי, והעובדה כי הם היו אלה שהעמיסו בעזרת השופלים שבבעלותם את החול על משאיות של האחרים, ובכך תרמו תרומה מכרעת לביצוע הגניבה. כב' השופטת ש' דוברת, בדעת מיעוט, סברה כי יש לבטל את רכיב המאסר, מאחר ולא שוכנעה כי בין מעשיהם של המעורבים האחרים לאלה של המבקשים קיים הבדל המצדיק את הפער בענישה.

3. כעת עותרים המבקשים ליתן להם רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. לטענתם, חלקו של אחד המעורבים בפרשה – אורי שימוני – היה גדול ממה שהערכאה הדיונית ייחסה לו, ומשכך קשה להשלים עם העובדה כי העונש שהושת עליהם כבד מזה שהושת עליו.

4. אין בידי להיעתר לבקשה, באשר היא אינה מעוררת סוגיה עקרונית המצדיק דיון בפני ערכאת ערעור נוספת. כל שהמבקשים מלינים עליו הוא העונש שהושת עליהם, והרי זה נדון בהרחבה בפני הערכאה הדיונית, ושב ונבחן בידי ערכאת הערעור. בנסיבות אלו לא מצאתי מקום או עילה לדון בו בשלישית, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, כ' בתמוז התשס"ח (23.07.08).