איך לזכות לתודעה 

יש מצבים מסוימים בחיים הרוחניים והגשמים כאחד שמביאים אותנו לעצבים. מביאים אותנו לתחושת ריקנות וייאוש מוחלט.
במצבים אלו גנוז בהם פלאות נפלאות, שמגלים אותם מגלים את האלוהים.
מרוב שהם אורות פלאי פלאות, הם באים בתוך כלי סגור, כיהלום שמור, ואותו הכלי הם גבורות חזקים מאוד, כגודל הרחמים והפלאות שאוצרים בקרבם כך הם הגבורות, שמטרתם לשמור להגן ולהכניע את כל הלא טוב, ואז לזכות למה שגנוז בפנים.
וכשדבר זה מגיע אלינו דבר ראשון שאנו נתקלים זה בגבורות שנהפך לנו לניסיון, והוא ניסיון ההמתנה, ניסיון של בחינת לשמוע בזיונו ידום וישתוק, שברוב הפעמים באים הביזיונות עימהם, ואנו צריכים להישמר מאוד מכעסים ועצבים. ולהיזהר מהחושך שנופל עלינו פתאום מחמת הגבורות הקשות. ואם נעמוד בזה נצליח לקבל את אותם אורות פלאי פלאות. ברוחניות ובגשמיות. ואז האדם זוכה בעצם למה שכה ציפה לו כל ימי חייו. כל אחד כפי ענייניו ותיקוניו.
שזה בחינת "אילת השחר" שהזמן שהשחרות והחושך חזק בו הוא לפני שמפציע השחר, וכך בפרטיות עם האדם לפני שהוא זוכה לגאולתו, לתודעה עמוקה, להבנה בהירה, יש לפני כן חשכות נוראה, אך צריך האדם לדעת שאחר כך מפציע האור.
וזה מה שנאמר בתורה למשה רבנו "גש אל הערפל כי שם האלוקים", שבתוך הערפול והחושך הייאוש ואי ודאות שאנו נתקלים בהם במהלך חיינו, אנו צריכים ללכת ולגשת לשם בזהירות, ולא להפך. כי שם נמצא מבוקשינו.
ורוב הפעמים שאדם עובד עבודה פנימית רוחנית נפשית ולפני שהוא זוכה למה שהוא צריך לזכות, ורצה לזכות, להארה, לגאולה, לתודעה וכו' אזי מגיע שלב הייאוש והחושך כנ"ל לכן במצבים כאלו נשאר רק להתחזק להמתין ולהמשיך הלאה כי שם מבוקשינו. וכך הוא גם בחיים הגשמיים שלנו.
וזהו כלל חשוב ביותר לכל הרוצה להצליח בחיים ובפרט לעוסקים בעבודה רוחנית, והרוצים באמת לדעת את נפשם ולתקנה. לכן זכרהו כלל זה וחקקהו בלבכם כי תצטרכו אותו אין ספור פעמים במהלך חייכם. והזוכרו והמקימו זוכה לרוב טוב הגנוז והצפון לנו בעולם הזה ובעולם הבא.
ואם בא לפניך דבר כזה ולא עמדת בו, אז אל ייאוש, וכבר אמרו חז"ל "ייאוש אינו מדעת" שהייאוש מסלק את התודעה (דעת), אז אחי החזק חזק ואל תתייאש לעולם, כי הייאוש אינו קיים במילון של אדם רוחני.