פילוסופיה פרקטית - לוגיקה סובייקטיבית: על שום מה? פרק 1 

**

לאחר ביסוס אופן כתיבת עבודת המחקר ולאחר שהצבתי לעצמי את הנקודות המרכזיות בפרקים :
קווי מתאר- http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1261698&passok=yes
כיצד ולמה - http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1285930&passok=yes
הפרק הראשון מציג את השתלשלות הפילוסופיה המערבית עד לצורתה הנוכחית כפי שמתבטאת מבסיס הלוגיקה של ימנו..מתוך כך אעמוד על הולדת ה פילוסופיה פרקטית .

יולי 2008

פילוסופיה פרקטית - לוגיקה סובייקטיבית : פרק 1 - על שום מה?

הפרק הראשון ייגע בטריגר הראשוני שהוביל להתעסקות סביב הפילוסופיה הפרקטית. תחילה תהיה זו סקירה היסטורית כללית על השתלשלות העיסוק הפילוסופי בתרבות, בד בבד אתייחס גם לפרדוקס הנוצר בין ה'מציאות האובייקטיבית' ל'חוויה הסוביקטית'. מתוך שני היבטים אלו נעמוד על תפנית מהות הפילוסופיה (לוגיקה) מעיסוק במושגים אובייקטיביים לכלי בעולמו הסובייקטיבי של האדם.

תחילה מעט רקע על התפתחות הפילוסופיה המערבית עד לצורתה המוכרת לנו.
החל ממותו של סוקרטס בשנת 399 לפנה"ס נפתחה תקופה חדשה בתרבות המין האנושי אשר סימן ההיכר שלה היה ניתוח לוגי. ההשלכות התרבותיות שנבעו מסימן היכר זה הורגשו כמעט בין רגע ומקורן היה בתהליך הסקת מסקנות. בעצם , עם 'הולדת' הפילוסופיה נולדו מסקנות חדשות בקצב מהיר הרבה יותר.
ההתעסקות הפילוסופית היא התעסקות סביב עולם המושגים. אותו עולם המושגים אשר מילא הוא אשר זמין לאדם , השפה. הדיון הפילוסופי וההבאה למסקנה הוא שימוש מדויק במילים וניתוח משמעויות של מושגים אשר מהווים את עולמו של האדם. מה שמנסה הפילוסוף לעשות הוא לבסס את מושגי החיים בבחינת משמעויות לוגיות אובייקטיביות (נכונות לכלל האדם) כך שיסתדרו עם חווית חייו של הסובייקט (הפרט) בצורה הטובה ביותר.
החל מאפלטון ואריסטו דרך דקארט , לוק וברקלי , יום וקאנט מאות שנים אלו היו תור הזהב של הפילוסופיה המערבית. (כמובן עם הפוגה קלה בדרך- תקופת ימיי הביניים, אבל נדון על כך בהמשך). תקופה זו של האנושות התאפיינה במספר רב של מוחות והוגים שמקדישים את חייהם להתעסקות לוגית באותם מושגים שמרכיבים את חיי האדם על מנת להגיע לאי אלו הגיונות 'אובייקטיביים' (נכונים לכלל האדם). מאות שנים אלו היו שנים בהן התפיסה הפילוסופית של הקיום השתנתה מדור לדור, 'העולם האקדמי' דאז התעסק אף הוא רובו ככולו בשאלות פילוסופיות.
ראוי לציין (בשל העובדה שהמאמר בעברית) , כי תקופה זו (שלאחר ימי הביניים) חופפת את תקופת 'תור הזהב' של הפילוסופיים היהודים (ולמען הדיוק גם של המוסלמים). פילוסופים יהודים כמו רשב"ג, ר' יהודה הלוי והרמב"ם חיו בתקופה זו ועסקו אף הם בביסוס מושגי החיים כך שיתאימו למציאות חייו של היהודי. עיקר הגותו של רמב"ם הייתה ניסיון שילוב תורת משה עם פילוסופית אריסטו. ואף היה זה הפילוסוף שפינוזה שנחשב ליהודי הלא דתי הראשון.

עם ביסוס הנצרות את מעמדה כדת השלטת (לאחר שנסתיימו מסעות הצלב והאינקוויזיציה), עם התפתחותה הרציני הראשון של הציוויליזציה בבחינת פיתוח מכני , תעשייתי ו'טכנולוגי' , ידעה הפילוסופיה המערבית שינוי קל. פילוסופים כמו ניטשה, מרקס והוגו דיברו פחות ממקום אובייקטיבי של מושגים אלא יותר מתוך מבט על התרבות בה הם חיים. אמנם הניתוח הלוגי סופו להוביל למושגים גדולים יותר אך פילוסופים כדוגמת ניטשה מקבלים את טריגר המחשבה יותר מכוון 'ביקורת תרבות' מאשר מניתוח מחקרי המתחיל במושגים גבוהי מעלה. מבלי להיכנס כרגע לסיבות לכך, נציין כאן רק שתקופה זו אמנם התאפיינה בשינוי קל בתפיסת הפילוסופיה , אך עדיין שומרת היא על תור הזהב והולידה לא מעט הוגים אשר תרמו רבות לתפיסתנו את חווית החיים. ציון דרך זה בהתפתחות הפילוסופיה הוא ציון דרך משמעותי כיוון שהוא מסמן את תחילתה של הסתכלות ממוקדת יותר בסובייקט או לפחות בקולקטיב החברתי פחות כבמושגים מופשטים.

מתקופה זו התפתחה תקופה חדשה אשר מהווה את התקופה הנוכחית שלנו, תקופה הנחשבת לפילוסופיה המודרנית. אמנע מלהביע ניתוח של תקופה זו כפי שעשיתי לעיל, פשוט כי אין באפשרותי להביט בצורה כזו אלא על תקופות בדיעבד. מה שכן, אם כבר הוזכרו שמות גדולי הפילוסופים בעבר , מן הראוי שאחלוק כבוד לגדולי הפילוסופים של ימנו. הוגי דעות כמו ויטגנשטיין , ראסל , וסארטר, אינשטיין והוקינס תרמו לאין שיעור לתפיסתנו אנו את החיים, להתפתחות המדע ואף לעיצוב הדת והאמונה.


סקירה כללית זו חיונית ליכולת להבין מה הביא להולדת הפילוסופיה הפרקטית. נזכיר כי מהות הפילוסופיה הפרקטית הוא השימוש בתמצית הפילוסופיה (הלוגיקה הטהורה) לצורך ניתוח סובייקטיבי, המושג פילוסופיה פרקטית מתאר את הניתוח הלוגי של כל פרט את חייו שלו. יכולת הסתכלות הגיונית עם שאיפה להיות מאוזנת טמונה בכל אחד מאתנו, שאיפה לחווית חיים נעימה והרגשת הגשמה עצמית טמונה אף היא בנו. ההסבר מנין נובע הכורח של האדם (בתור יצור בעל מח מפותח) להעניק לשאיפות אלו את כובד משקלן ולייחס להן חשיבות מודעת , טמון בהסברת המושג '' פילוסופיה פרקטית'' .

ננסה עכשיו להסתכל על תמונת התפתחות הפילוסופיה המערבית כפי שהצגנו בעמוד הקודם ממבט יותר רחוק (אף נלך רחוק יותר בזמן), הבה ונבדוק לאן הובילה ההיסטוריה את הפילוסופיה המודרנית. התמונה הכללית שנראה תצטייר כך:
מאז ומעולם שאף האדם להתפתח ולהתייעל, ראשית הייתה חשיבה לוגית (קודמת שפה) לשם היכולת לשרוד ולהיות מסוגל להשתנות עם תנאי הסביבה. יחד עם ביסוס האדם הפר-היסטורי את עולמו מבחינה חברתית תרבותית, ביסס הוא גם את עולם המושגים והשפה (כדי לאפשר תקשורת והסכמיות הכרחית בין אנשים). כך החל תהליך הציוויליזציה, מנהגי החברה עשו שימוש לוגי על מנת להבטיח את המשך הישרדותם . חוקים כמו חוקי חמורבי נקבעו משקולים לאפשר קיום חברתי, כנ"ל גם לגבי הסכמיות לגבי הלא נודע.
בשלבים מאוחרים יותר משהרגיש האדם כי עולמו בטוח מספיק ויש ביכולתו להשתמש בלוגיקה שלא לשם הישרדות גרידא, החל מתעסק הוא בניסיון לעשות סדר באותם מושגים והסכמיות 'שנקבעו' אלפי שנים לפניו, ואף לנסות ולערער את ההסכמיות התמימה סביב הלא נודע ולפתוח את השער לדיון לוגי סביבו. בשלב מסוים התחיל האדם לבסס הסברים לוגיים למושגים אובייקטיבים שהוסכמו במינוחי השפה בין אנשים. היה זה תחילתו של תור הזהב, תקופה בה הלך הרוחות התרבותי סבב סביב דיונים פילוסופיים.תקופה זו נמשכה מאות שנים והולידה אין סוף תובנות ואין סוף שאלות אשר תקפות אף בימנו אנו.
תקופת הביניים היא פחות או יותר תקופתו של ניטשה בה הדגש סביב ''אין ספק בהטלת ספק'' היווה מכשול רציני ליכולת פיתוח הפילוסופיה הטהורה ויחד עם זאת פתח את השער לאין סוף שאלות נוספות. זו התקופה בה נולד הפרדוקס בין המציאות האובייקטיבית לבין החוויה הסובייקטיבית. הפילוסופיה בתקופת ביניים זו חוותה התרחקות עצומה מהשפעה ישירה על חיי התרבות דווקא בגלל שהפרדוקס נולד לאור שינויי התרבות. כלומר, בשונה מהתקופה לפניה הפילוסופיה כבר לא התעסקה במושגים התואמים את חיי החברה והתרבות, אלא היוותה היא מעין גורם מבקר תרבות אבודה במושגים של עצמה. הפילוסופיה הטהורה מאבדת מעוצמתה כאשר אינה מתאימה למציאות הנרקמת בחיי הפרט אל מול שינויי התרבות.

***
להמשך המאמר הנך מוזמן/ת לעבור לבלוג בקישור -
http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1295918