האם כל כך פשוט לשכוח חוויות עבר שנחרטו במוחנו ולהמשיך הלאה ? 

האם כל כך פשוט לשכוח חוויות עבר שנחרטו במוחנו ולהמשיך הלאה ?

הטרנד האופנתי האחרון בכל הסדנאות למודעות עצמית הוא ההטפה ללכת הלאה מבלי לחשוב על העבר או במילים אחרות "לזרום" ביטוי הנפוץ במחוזותינו.
דבר נוסף הוא ההטפה לסליחה.
האם הדבר כל כך פשוט וקל ?
לאורך כל שנותינו מילדות ועד להתבגרותנו אנו חווים חוויות שנחרטות בזיכרוננו מעמיקות עם השנים ו"חותמות קבע" במוחנו.
כמו אש בשדה קוצים שמתפשטת ומכלה כל חלקה טובה ומשאירה אדמה חרוכה.
הזיכרון שלנו הוא ארוך טווח והתלמים נחרשים במוחם של ילדים רכים ופוגעים בביטחונם העצמי.
אם לימדו אותנו בילדותנו שהעולם הוא מקום מפחיד, שהאנשים מרמים, אנו נאמין בך ואם לימדו אותנו שהעולם הוא מקום שמח, בטוח, שיש אנשים ידידותיים בזאת נאמין.
אנו "סוחבים" עימנו לאורך השנים משפטי ליווי המהדהדים ללא הפסק.
אתן דוגמא למספר משפטים ששמעתי בילדותי וליוו אותי :
"את לא מסיימת שום דבר".
"אחותך מעולם לא עשתה בעיות".
"לא עוזבים עבודה מסודרת".
כשאנו שומעים את אותו המשפט פעמים רבות מההורים אנו פשוט רוצים לאמת אותו, להסכים לו למרות שאנו לא שלמים בכל ליבנו איתו ובתוך תוכנו לא מאמינים לו.
הייתי פעם בהרצאה אצל פסיכולוג ידוע שדיבר על הנושא של יחסי הורים וילדים, ציפיות הורים מילדיהם והוא אמר "הורים הם לא מעל הכול", כמובן ,שצריך לכבד אותם, אין על כך ויכוח, אבל כשאדם מתבגר זכות הבחירה בידיו.
אנו מרגישים כעס כלפיי הורינו במשך החיים.
אבל, לדעתי עם התבגרותנו ובשלותנו שכנראה מגיעה עם השנים עלינו לקחת אחריות על מעשינו והתוצאות שלהם ולהבין שמהלכי החיים שלנו תלויים אך ורק בנו ולא לתלות אשמה באף אחד. יש להבין שהורינו באו ממקום אחר, מנטאליות אחרת, צורת חשיבה אחרת, הם באו ממקומות של דאגה לפרנסה במקום הראשון ומתן פחות תשומת לב לנפשו של הילד.
כנראה, שחוויות שאנו עוברים הופכים אותנו עם התבגרותנו לאנשים שאנו כיום, מחשלים ומחזקים אותנו ומכינים אותנו לקראת עתיד טוב יותר.
עם השנים קיבלתי תובנה שאני יכולה להתחיל להשתנות ברגע שאני רוצה.
הבנתי שנקודת הכוח שלי נמצאת כאן בהווה ושאני צריכה ויכולה לשחרר את האמונות הישנות ולקחת אחריות על חיי ולנקות את דפוסי הטינה הישנים.
לאט לאט התחזקתי והבנתי שההצלחה שלי היא תוצאה של שינוי בי, ושאני צריכה להביט פנימה בתוכי באומץ ולהבין לאן אני הולכת ומה אני מחליטה לעשות עם חיי.
המציאות היא דבר שכל אחד ואחת מאיתנו מייצרים לעצמם.
התודעה שלנו יוצרת מציאות.