האם פסיקת בוררות מחייבת את חברת הביטוח? 

חברת המהנדסים אשד, חתמה על חוזה להתקנה ויישום של מערכת ממוחשבת במפעלה של ישראליפט.


מספר חודשים לאחר תחילת העבודה, הסתכסכה אשד עם ישראליפט. החוזה בוטל.


ישראליפט פתחה בהליכי בוררות נגד אשד.


אשד לעומתה, פנתה למבטחת שלה, חברת הביטוח המגן, ודרשה כי המגן תייצג אותה בבוררות ותכסה כל חבות שתוטל על ידי הבורר.


המגן ראתה בכל העניין סכסוך עסקי, שבינו לבין ביטוח אין ולא כלום וסירבה להצטרף לבוררות.



המחלוקת בין אשד להמגן הגיעה לבית המשפט העליון ונדונה על ידי השופט אליעזר ריבלין.



הביטוח נשוא הדיון, מזהה השופט ריבלין, הוא ביטוח אחריות.



כדי לקבוע אם מבטחת בביטוח אחריות חייבת לשפות את מבוטחה, יש צורך להכריע בשלוש שאלות: האם מוטלת על המבוטח חבות כלפי הצד השלישי, האם מדובר בחבות מן הסוג המכוסה בפוליסה והאם חברת הביטוח אינה נהנית מפטור שנקבע בפוליסה, או בחקיקה.



אינטרס יעילות הדיון מחייב כי הדיון בשאלות אלה ייערך במשותף, או לפי הסדר.



ואכן, בדרך כלל, בפרקטיקה, תביעתו של המבוטח נדונה יחד עם תביעתו של הצד השלישי.



במקרה הנדון אין המצב כך. בין אשד לישראליפט מתנהלת בוררות אשר המגן אינה צד לה וגם לא ניתן לחייבה להיות צד בה. בוררות זו טרם הוכרעה.



במקרה שכזה, עלולות להיווצר כפילות בהתדיינויות, פסיקות סותרות וקיים חשש כי ההליכים נגד חברת הביטוח יתבררו כהליכי סרק אם וכאשר תדחה התביעה נגד המבוטח, וכי הממצאים שיקבעו בהליכים שבין המבוטח לחברת הביטוח יכבלו את המבוטח בתביעה שבינו לבין הנפגע.



לאור סיכונים אלה, קובע השופט ריבלין, אין מקום להעניק לאשד סעד הצהרתי לפיו פוליסת הביטוח מכסה אותה. מן הראוי כי היא תמתין עד תום בירור הסכסוך בינה ובין ישראליפט בטרם תגיש תביעתה נגד המגן.



השופט ריבלין מגיע לתוצאה זו גם מכיוון נוסף.



ככלל, מסביר השופט, ביטוחי האחריות בשוק הביטוח מתחלקים לשני סוגים:



פוליסה על בסיס אירועoccurrence basis - בה מוגדר מקרה הביטוח כאירוע מזיק, או מעשה רשלני שאירע במהלך תקופת ביטוח.



פוליסה על בסיס תביעה -claim basis בה מוגדר מקרה הביטוח כדרישה או תביעה, שהוגשה על ידי צד שלישי כנגד המבוטח במהלך תקופת הביטוח.



הסוג הראשון מתיישב עם האופן שבו הוגדר מקרה הביטוח בביטוח אחריות בסעיף 65 לחוק חוזה הביטוח.



אלא שסעיף 65 לחוק חוזה הביטוח אינו סעיף כופה (קוגנטי). לפיכך, כך לדעתו של השופט ריבלין, חופשיים הצדדים לחוזה הביטוח להגדיר

את מקרה הביטוח באופן אחר. במילים אחרות, בפוליסות על בסיס יום הגשת התביעה, אין כל פגם.



בכך מכריע השופט ריבלין, במחלוקת עזה הניטשת מזה שנים בבתי המשפט השונים, בשאלה אם פוליסה לביטוח אחריות על בסיס תביעה הינה אפשרית, או שמא היא נוגדת את תקנת הציבור.



לקבלת דוגמא לפסק דין בו הובעה הדעה כי פוליסה לביטוח אחריות על בסיס תביעה נוגדת את תקנת הציבור לחץ כאן .



לקבלת פסק דין המאמץ פוליסה לביטוח אחריות על בסיס תביעה ונותן לה תוקף מלא לחץ כאן.



הכרעה נוספת נעשית בשאלה, אם מסלק התביעות בחברת הביטוח, רשאי להסתפק בכתב התביעה המוגש נגד המבוטח, כדי לאשר או לדחות את דרישת המבוטח לתת לו כיסוי ביטוחי.



השופט ריבלין קובע, כי לא די בכתב התביעה, אלא במקרים מתאימים.



מבחן כתב התביעה הוכר אומנם בפסיקה האמריקאית, אך זאת לצורך בדיקת השאלה, אם חברת הביטוח חייבת להגן על המבוטח מפני תביעה שהוגשה נגדו.



בארצות הברית, מסביר השופט, מבחינים בין חובתה של חברת ביטוח לספק למבוטח הגנה, לבין חובתה לשפות את המבוטח.



היקפה של החובה הראשונה, חובת הגנתו וייצוגו של המבוטח, רחבה בהרבה מהיקפה של החובה השנייה, חובת שיפוי המבוטח.



לכן המבחנים בארצות הברית, המשמשים להכרעה בשאלת מתן ההגנה קלים יותר מאלה המשמשים לבחינת הכיסוי הביטוחי.



סוף דבר, קובע השופט ריבלין, אליו הצטרפו השופטות דליה דורנר ואילה פרוקצ'יה, אינטרס יעילות הדיון והחשש מפני פסיקות סותרות מחייבים את המסקנה כי אין מקום לכפות, בשלב זה, על המגן לאשר לאשד את הכיסוי הביטוחי.



מן הראוי שאשד תמתין עד להכרעת התביעה שבינה לבין ישראליפט בטרם תגיש תביעתה כנגד המגן.