פריצה מבויימת או פריצה אמיתית? 

באחד הימים, יצאה משפחתו של משה שמשון לחופשה בקיבוץ יחיעם.

בתום החופשה, שמחים וטובי לב, חזרו בני המשפחה לביתם במושבה כנרת. או אז גילו, למגינת ליבם, כי גנבים חדרו לביתם, הותירו בלגן רב ונטלו עמם תכשיטים ומספר פריטים, כמו חרמש מוטורי (כלי לקצירת תבואה).

באותם רגעים לא נותר לשמשון אלא להיות גאה בעצמו, על שגילה אחריות מבעוד מועד ודאג לבטח את עצמו בחברת הביטוח מגדל.

אולם שמחתו הייתה מוקדמת. "ידך הייתה במעל", הפנתה מגדל אצבע מאשימה כלפי שמשון והשיבה את פניו ריקם.

אכן למרבה הצער, פוליסת ביטוח במקומותינו, אינה אלא כרטיס כניסה לבית המשפט. שמשון התנחם לפחות בכך שהכרטיס בכיסו ושם את פעמיו לבית משפט השלום בטבריה.

במשפט שהתנהל בפני סגן הנשיא, השופט שאהר אטרש, הופיעה שורה ארוכה של עדים. לאחר שמיעת העדים, התברר כי הר החשדות שבנתה מגדל לא הוליד דבר, אפילו לא עכבר.

"בחקירתו הותיר עלי המבוטח רושם חיובי ואמין", אמר השופט אטרש על שמשון. שמשון העיד כי בליל הפריצה, הוא נכנס ראשון לבית. חלונות המטבח היו פתוחים והמגירות משוכות. שמשון עלה לקומת השינה. גם שם מצא מגירות פתוחות ובגדים על הרצפה. הוא ירד לקומה הראשונה ואמר לאשתו כי הבית נפרץ. בתם פרצה בבכי ורצה החוצה. השכנים, ששמעו אותה, באו לברר מה קרה. שמשון פנה למשטרה והגיש שם תלונה.

השכנים חיזקו את עדותו של שמשון. הם העידו על רעשים שנשמעו בליל הפריצה מכיוון הבית.

כעת עבר השופט לניתוח עדויות ההגנה של מגדל.

סוכן הביטוח מיכה אדוני, העיד כי מספר ימים לפני הפריצה, קיבל שיחת טלפון ממעסיקו הקודם של שמשון שהודיע לו כי שמשון מתכנן פריצה. בבית המשפט הכחיש המעסיק דברים אלה של הסוכן וטען כי הם "שקר וכזב".

רותם דגני, סוכן משנה של אדוני, העיד על "נסיבות מחשידות" שקדמו לחידוש פוליסת הביטוח.

מהן אותן נסיבות מחשידות?

לפני עשיית הביטוח, שלחה מגדל סוקר לדירה. הסוקר הוציא דו"ח ושמשון התקין בדירה אמצעי מיגון על פי דו"ח הסוקר.

כחמישה חודשים לפני הפריצה, הבחין שמשון כי בפוליסה נפלה טעות. נרשמו בה דרישות מיגון השונות מאלה שנדרשו על ידי הסוקר. שמשון פנה לסוכן הביטוח וביקש לתקן את הפוליסה. מגדל אכן תיקנה את הפוליסה בהתאמה לדו"ח הסוקר.

ראה איזה מבוטח ערמומי, אמרה עתה מגדל לשופט. הוא ידע כי אני אתנער מהכיסוי הביטוחי, בטענה שאמצעי המיגון בדירתו אינם תואמים את הרשום בפוליסה. לכן, כחלק מתכנון הפריצה, הוא גרם לי לתקן את הפוליסה ולדייק בדרישות המיגון. הכול כדי לשלול ממני את האפשרות להתחמק מתשלום תגמולי ביטוח בטענה של אי קיום אמצעי המיגון.

טענה שכזו אפשר להוסיף לספר הבדיחות על טענות מגוחכות שמעלים מעת לעת בפני שופטים. ואכן השופט לא היה שותף לכך שבקשת העדכון מעלה תמיהות. השופט גם קיבל את הסבריו של שמשון כי "בשל ההתנהגות הרשלנית של מגדל וסוכניה ערך בדיקות לכל פוליסות הביטוח שלו אצל מגדל". כשהתברר לו כי "גם הפעם התרשלו" והמיגונים שנרשמו בפוליסה אינם תואמים לדו"ח הסוקר, פנה מייד לסוכן הביטוח וביקש לבצע את התיקונים.

סוכן הביטוח דגני כינה במשפט את שמשון "מבוטח בעייתי".

"לא שוכנעתי בהיותו של שמשון מבוטח בעייתי", קבע השופט אטרש.

ראשית, טענת הסוכן כי שיקים של המבוטח חזרו התבררה כעורבא פרח. מעולם לא חזר אף שיק של שמשון והסוכן נאלץ להודות כי עדותו לא הייתה נכונה.

שנית, "שמשון ביטח משך שנים את רוב נכסיו, לרבות את ביתו, דירתו ועסקו במגדל באמצעות אותם סוכני ביטוח". גם אם קיים עיכוב בתשלום פרמיות, הרי במסגרת יחסים ממושכים שכאלה, אין זה חורג מתחום הסביר.

בסופו של דיון חייב השופט שאהר אטרש את מגדל לשלם לשמשון את מלוא תגמולי הביטוח.

מסמך 493