תשלום פוליסת הביטוח - לפני או אחרי התאונה? 

אלעד אדרי בן השבע עשרה רכש קטנוע.

כולו נרגש, ניגש אדרי לבית הדואר הקרוב כדי לשלם את תעודת ביטוח החובה.

לאחר תשלום התעודה, יצא אדרי לנסיעתו הראשונה על הקטנוע.

דקות ספורות לאחר מכן, סמוך מאוד לבית הדואר, פגעה באדרי מכונית והוא נפגע קשה.

עיניהם החדות של מסלקי התביעות בחברת הביטוח הפול, הבחינו מייד בכך שהתאונה ארעה סמוך לשעת תשלום פוליסת ביטוח החובה.

אתה רמאי, הטיחו אנשי הפול באדרי. בעת התאונה בכלל לא היית מבוטח. רק לאחר התאונה מיהרת ושילמת את תעודת החובה בסוכנות הדואר.

טענות אלה אילצו את אדרי לצאת למסע ארוך להוכחת חפותו.

בפני השופט אברהם אליקים, בבית משפט השלום בחיפה, הופיעה שורה ארוכה של עדים.

מחשב התשלום בבנק הדואר הראה כי התעודה שולמה בשעה 10:15.

רישומי המשטרה הראו כי הידיעה על התאונה התקבלה במוקד בשעה 10:18.

השוטר חדד, שהיה עד ראיה לתאונה, העיד כי היא קרתה בשעה 10:20.

הנהג שפגע באדרי העיד כי הפגיעה ארעה בשעה 10:30.

שלושה שוטרים מתנדבים, שהגיעו לזירת האירוע מייד לאחר התאונה, העידו כי מצאו במקום את אדרי כשבידו תעודת ביטוח משולמת.

בכל אלה לא היה די כדי לצנן את אש הלהט שאחזה באנשי הפול להוכיח כי אדרי לא רמאי.

גם עדותו של אדרי ושל אביו לא שכנעו את הפול כי אין מדובר אלא במקריות. אדם שילם תעודת חובה ונפגע דקות ספורות לאחר מכן.

אני מכירה כמוך רבים שמנסים לסדר אותי, אמרה הפול לאדרי. אני משוכנעת כי התקשרת לאחר התאונה אל מישהו אחר וביקשת שהוא ישלם עבורך לאלתר את תעודת החובה.

הנה, השיב אדרי לאנשי הפול, קחו לכם צו שיפוטי, שיאפשר לכם להוציא את כל פירוט שיחות הטלפון שביצעתי ביום התאונה.

הפול הוציאה את פירוט השיחות ולא גילתה דבר.

בוודאי, הטיחה הפול באדרי. אתה עוד יותר מתוחכם מהמתוחכמים האחרים שאני מכירה. וודאי שלא תשתמש בפלאפון שלך. הרי אז נוכל לגלות כי בעת התאונה התקשרת כדי לסדר לעצמך ביטוח. אני יודעת מה פה קרה. תפסת פלאפון של עובר אורח וממנו ביצעת את המרמה הגדולה.

עד כאן, נזף השופט אליקים באנשי הפול. אתם ממציאים "תסריט דמיוני".

על חברות הביטוח לזכור, מנסה השופט לעורר נשכחות, כי מבחנן האמיתי הינו בעת קרות מקרה ביטוח. מאחורי כל משלם דמי ביטוח נמצא בראש ובראשונה אדם שבעת צרה נזקק לעזרתן. הערמת קשיים, הטחת האשמות ומשיכת ההליכים בבית משפט אינה דרך ראויה.

הפול, קובע השופט, נכשלה כשלון חרוץ במבחנה האמיתי, של עמידה לעזרת מבוטחה בעת צרה.

מתחילת הדרך ועד סופה, מבהיר השופט, דאגה הפול להפריח חשדות ורמיזות כלפי יושרו של אדרי.

לא זו אף זו, ממשיך השופט, הפול הפעילה חוקר פרטי על מנת שיחקור את כל המעורבים בתיק, החל מפקידת הדואר, נהג הרכב הפוגע, חבריו של אדרי וכלה בפקידת סוכנות הביטוח.

הכיצד, תוהה השופט, מרשה לעצמה חברת ביטוח להסתיר את תוצאות חקירותיה מבית המשפט ומבעל הדין שכנגד.

מעבר לכך, הפול המשיכה בהפרחת חשדותיה גם לאחר שנשמעו כל הראיות. גוף מכובד המגלה כי לא יוכל להוכיח את חשדותיו צריך לחזור בו מכל ההאשמות ולא תמשיך להפריח אותן עד לתום המשפט.

תביעתו של אדרי התקבלה והפול חויבה לשלם לתובע כ-200,000 ש"ח בגין נזקיו מהתאונה.

חרף התנהלותה של הפול, לא מצא השופט אליקים לנכון לחייבה בשכר טרחה גבוה מהקבוע בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (13%) וחבל.

בשני פסקי דין מן העת האחרונה, חייב השופט יחזקאל הראל, מבית משפט השלום בתל אביב, את חברות הביטוח בשכר טרחת עורך דין בשיעור 17.5% (ת.א. 63423/00 אסף עוזר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ; ת.א. 126248/00 אתי איצקוביץ נ' קרנית).

השופט הראל קובע, כי המחוקק נקב בגובה שכר הטרחה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בהניחו כי בתביעה בגין תאונת דרכים, שלא כמו בתביעות נזיקין, הנפגע לא יידרש להביא הוכחות על שאלת האחריות. בדרך כלל יידרש להוכיח רק את מידת הנזק.

אולם, גורס השופט הראל, מקום שנאלצים הנפגע ובא-כוחו לעמול על הוכחת החבות הביטוחית, מתבדית הנחה זו של המחוקק. במקרה כזה מן הראוי, במסגרת היחסים שבין הנפגע למבטחת בלבד, לפסוק שכר טרחת עו"ד בשיעור העולה על שכר הטרחה המכסימלי.

ולראיה, מטעים השופט לתמיכה בעמדתו, "בתי המשפט נוהגים לדוגמא לפסוק שכר טרחה בסכומים נקובים בתום הליך ביניים שמתקיים בשאלת החבות וזאת באותם מקרים בהם פוצל הדיון ונקבע כי האירוע הנטען הינו "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק. בתום הדיון בגובה הנזק נפסק שכר טרחה בשיעור הקבוע בתקנות וזאת בנוסף לשכר הטרחה שנפסק בתום הדיון בשאלת החבות. מכאן כי בית המשפט פוסק במקרים אלו שכר בשיעור העולה על שכר הטרחה המקסימלי".

ובכל הנוגע לסוגיית מועד החתמת תעודת ביטוח החובה: בפסק דינה של השופטת רות לבהר-שרון, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, אותו סקרנו במדור זה תחת הכותרת סייג שאינו מהבהב, נדון עניינו של צעיר אשר נפגע בתאונת דרכים כשהיה בדרכו לשלם את דמי הביטוח עבור קטנוע שרכש. במקרה זה נפגע התובע כאשר בידו הייתה תעודת ביטוח שטרם שולמה. על אף זאת, קיבלה השופטת את התביעה וקבעה, בהסתמך על הוראות חוק חוזה הביטוח המתייחסות למועד תשלום דמי הביטוח ולחובה המוטלת על חברת הביטוח להבליט באופן ברור סייגים לחבותה באשר לכיסוי הביטוחי, כי הגם שבמועד התאונה לא שולמו דמי הביטוח, מחייבת תעודת הביטוח את חברת הביטוח, אפילו אין עליה חותמת בנק ואפילו לא שולמה פרמיה כלשהי.

מסמך 564