מורה טוב, מורה לחיים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מורה טוב, מורה לחיים 

מאת    [ 21/07/2008 ]
מילים במאמר: 695   [ נצפה 15174 פעמים ]

 
 
זכינו ובין כל הרשעים שלימדו אותנו היו לנו גם כמה קרני אור מופלאות.

אחת מהן הוא המחנך שלנו, אהרון בן-דור, שהיה מורה כל-כך גדול מהחיים,

פשוט, כי הוא אהב אותנו. אהב באמת. ומה שיוצא מהלב מגיע ללב - אין אפס.

וגם בהפוך, רבותיי: כשיוצא משם רעל, מרגישים את זה על המקום. וככה מורים

טיפשים הרוויחו לעצמם ביושר מקום של שאט-נפש גם ממרחק 30 שנה, והוא -

מקום בכותל המזרח.

זכות גדולה הייתה לנו שהוא היה בתוך חיינו. הוא, למשל, מעולם לא הוציא

תלמיד מהכיתה. "מורה", הוא אמר, "שלא יכול להסתדר עם תלמיד - שייצא

המורה מהכיתה, ולצמיתות, ולא התלמיד." ושמתי לב שהוא בחר לומר

"להסתדר", שזו מילה שמאפשרת חיים ליותר מבנאדם אחד, ולא אמר

"להתמודד", שזו מילה שבאה מהערך "למדוד" (למי יש יותר גדול, ומי

המנצח, שיכול להיות תמיד רק אחד).

להגיד לו (לנסים ולרבקה וללאה), תודה רבה, זה קטנטן.

(שוורץ, 1997)

גם ממרחק של שנים רבות יוכלו אנשים מבוגרים לתאר בדייקנות מי היה המורה הטוב ביותר שלהם, מי היו המורים הגרועים, במי זלזלו ואת מי העריצו, אילו תכונות הבדילו את המורים הטובים משאר עמיתיהם. השאלות האלה אינן רק פתיח לערב נוסטלגיה או לכנס מחזורים. שתי סיבות מעשיות מדרבנות את חיפוש התשובות עליהן: האחת אדמיניסטרטיבית, כפי שיודע כל מנהל, שיבוץ מורים מוצלחים בכיתות בעייתיות עשוי לחסוך קשיים מרובים. מעקב אחר מורים כאלה גם מאפשר לתגמל ולקדם אותם בתוך המערכת. השנייה פדגוגית, מורים מצטיינים עשויים להוות מדריכים משובחים ומודלים לחיקוי עבור פרחי-הוראה ומורים חסרי ניסיון בצוות. זיהוי ומיצוי של התכונות, הכשרונות והכישורים הגבוהים עשויים להפוך לקריטריונים באיתור מועמדים מתאימים להוראה ומאפשרים לכלול ולהדגיש תכונות אלה בתכניות להכשרת מורים. אחת הדרכים לבדיקת אפקטיביות של מורים היא לאתר מורים מצטיינים ולבדוק מה מאפיין אותם לעומת מורים "רגילים". גישה השוואתית זו זוכה למחקרים רבים בשנים האחרונות, כאשר שיטת המחקר מבוססת על סריקה מוקדמת של אוכלוסיית מורים וזיהוי אלה שהישגיהם ואיכותם המקצועית מדורגים בשני קצות הרצף. לאחר מכן בודקים אם קיימים הבדלים, על-פני תכונות שונות, בין המוצלחים ביותר לבין המורים ה"רגילים" או החלשים.

מהו מורה טוב? ההגדרה, מסתבר, אינה פשוטה ותלויה בשיפוטו של המעריך לא פחות מאשר בטיבו של המוערך. כאשר חוות-הדעת ניתנת על-ידי מנהל, היא תהיה בוודאי שונה מזו של מפקח, של מורה-עמית, תלמיד או הורה. לכל אחד מהם מערכת אמונות ודעות שונה ונקודת הסתכלות אישית.עם זאת ישנם כיווני מבט עקרוניים - האם המורה הוא "בעל מלאכה" טוב (משתמש בשיטות העונות על הצרכים של כל התלמידים, מעודד ומדרבן, מלווה את התקדמות תלמידיו, מספק משוב מתמיד וכו'). כיוון נוסף - כיצד מתפקד המורה כמנהל וכמנהיג (האם הוא מפגין ביטחון עצמי, האם הוא שולט בחומר, האם הוא מנהל את השיעור כהלכה, מטפל בתבונה בבעיות משמעת וכו'). מחקרים הראו שסגנון התקשורת הבין-אישית מהווה גורם חשוב בעידוד למידה אפקטיבית בכיתה (Carkhuff,1971; Aspy,1974). גישה אמיתית, פתוחה וכנה מצדו של המורה ונכונות להראות את הצדדים האנושיים שבו מגבירות את התובנה ואת ההישגים של התלמידים וגם מסייעות לשפר את הדימוי העצמי שלהם.

כאשר מורים בחטיבות-ביניים ובחטיבות עליונות העריכו את עמיתיהם, לא נמצא כל הבדלים הקשורים לצדדים הדמוגרפיים (מין, גיל, השכלה וניסיון בעבודה). ההבדלים העיקריים היו בתכונות האישיות ובכישורי ההוראה. נמצא שהמורה המצטיין בבית-ספר תיכון ניחן בחמימות, בפתיחות לזולת ובנכונות להקשיב לאנשים, הוא נדיב ביחסים בין-אישיים ושומר על קשרים. את המורה הזה קשה "לסדר", הוא בעל מוטיבציה גבוהה, מכבד ערכים ומסורת, אך עם זאת הוא רגיש ובעל אינטואיציה. המורה הזה מספק לתלמידיו אווירה חמה ובטוחה ללמידה, אך גם מסגרת עקבית של כללים וגבולות. עוד נמצא שהמורה המצטיין הוא גם בעל מלאכה טוב השולט היטב בחומר, יודע לארגן את הסביבה הלימודית בהתאם לצורכי כל התלמידים, יודע לספק תמיכה ומשוב, מעודד השתתפות בפעילויות השונות, עוקב בהתמדה אחר ההתקדמות ומנצל היטב את זמן ההוראה. ככלל, סגנונו ממוקד בתלמיד. תיאור זה ניתן בעיקרו גם על-ידי התלמידים (Sparks & Lipka, 1991,1992). את המורה הפחות-מצליח ניתן לתאר כ"קר", נוקשה, ביישן ביחסים בין-אישיים. הוא יוצר חוסר אמון עקב קושי להגיע לפשרה. לדעת החוקרים, ניתן לסייע למורים אלה בייעוץ, כדי שיכירו טוב יותר את סגנון התקשורת שלהם, את יחסם לאחרים, סגנונות הוראה מועדפים וגם את אופן השפעתם על תלמידים. ייעוץ כזה עשוי לצמצם ואולי אף להסיר את נטל ההגנות והניכור שלהם מעצמם ומאחרים. למידה כזו חשוב לקיים במסגרת צוות המורים, באווירה פתוחה ותומכת ובקבוצה קטנה. בכך תינתן הזדמנות להכיר איזה סגנון מעודד למידה ומה מפריע וחוסם. המורים שישתתפו בקבוצה כזו ינחו בעצמם פעילויות, שמעודדות דיון חברתי וביטוי רגשי, ובהמשך גם יערכו פעולות אלה בכיתותיהם.

ד"ר אליעזר יריב, מרצה במכללת גורדון לחינוך, הוא פסיכולוג חינוכי מומחה המתמחה בתחום ניהול המשמעת בבית ספר ובשיפור אקלים הכיתה. ד"ר יריב חיבר את הספרים "שיחת משמעת" ו"שקט בכיתה בבקשה" ועשרות מאמרים. מאז 1990 העביר ד"ר יריב מאות סדנאות והרצאות בתחום.

ד"ר יריב הוא מייסד וחוקר בכיר במכון 'מעל>הממוצע' העוסק בדירוג אוניברסיטאות ומכללות, ערך את הספר ' http://campus-il.info/guide">המדריך להשכלה גבוהה' (בשיתוף עם גיא יריב, מנכ"ל המכון ומרצה לדיבור מול קהל.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב