איך "לשרוד" עם אופר ישראלית?
מדי יום אני מקבלת טלפונים ממשפחות המספרות כי חרב עליהן עולמם, בטרם יוסיפו אומר, הסיבה ברורה לי: דרושה להם אופר - וזה נשמע בערך כך:
"היתה לי אופר X שנים ותפסו אותה... מה אני עושה? איך אני מתמודדת עם זה? אופר - היא הייתה אחת מאיתנו, עשתה הכל בבית, ואנחנו כל כך אהבנו אותה
ונתנו לה יחס של בת משפחה...".
משפחות רבות חשות כי חרב עליהן עולמם, ולהן אני שבה ומבטיחה, כן, זה אפשרי, יש חיים אחרי אופר זרה ויש משפחות שכבר גילו כי אפשר לחיות טוב גם עם אופר ישראלית.
אז איך עושים זאת?!
ראשית, יש לעשות "סוויץ" במחשבה.אכן אופר ישראלית אינה עובדת זרה, אך באותה נשימה אני יכולה לאמר כי יש לה גם יתרונות שלאופר זרה אין.
נראה, כי מידת הנוכחות בבית - היא ההבדל הכי משמעותי בין אופר זרה לעומת אופר ישראלית, גם אם מדובר בבחורה ישראלית שקטה וביישנית עדיין מידת נוכחותה בבית מורגשת בד"כ יותר מאשר נוכחות אופר זרה. וכאן אני קובעת את כלל מס'1 להישרדות: הגדירו גבולות כבר מראשית.
לצערי, איני יכולה להגדיר בעבורכם על פני כתב זה את הגבולות מאחר וזהו דבר המשתנה ממשפחה למשפחה (בתהליך ההשמה אני עובדת על כך עם המשפחות באופן ייחודי לכל משפחה, בהתאם לאופייה ולצרכייה).
יתרה מכך, יש לזכור כי אופר ישראלית אינה עבד,ואני שומעת את תשובתן של משפחות רבות: "גם האופר הזרה שלנו לא היתה עבד, את יודעת איזה יחס קיבלה אצלנו?!
היא היתה נסיכה", ובאותה נשימה הן מספרות על סדר היום של האופר הזרה, שממנו ניתן ללמוד כי אופר זכאית לנוח פעם ביום לשעתיים, אך ביתר 22 השעות ביממה
היא אמורה לנקות,לסדר,לקום לתינוק,ועוד,ועוד,ועוד.לפיכך אני חושבת שאם רוצים לשרוד כלל מס' 2 אומר: הגדירו סדר יום ריאלי.
אם אתם רוצים אופר שתשרוד בעבודתה לאורך זמן,היו ריאליים בציפיות שלכם ממנה ואל תצפו ממנה שתהיה סופרוומן!!!
תקשורת בונה הינה כלל מס'3: תקשורת לקויה הינה עוד אחת מהסיבות לכך שהישראלים לא שורדים עם אופר ישראלית. אנחנו רצים מדי יום בין המטלות והחובות במגזרים השונים של חיינו ואנו שוכחים שעובד אצלנו בן אדם עם נשמה,עם רגשות,עם ציפיות,עם בעיות.לא אחת אומרות לי הבנות "אם הוא רק היה מדבר איתי ומסביר לי בצורה "נורמלית".
אני רואה בנות שעבדו בתור אופר במשפחות שונות, לא דרכי,אשר לא שרדו בהן לאורך זמן - עד שהן הגיעו אליי. כיום,הן עובדות דרכי במשפחה בתפקיד אופר מעל שנה-שנתיים.
במרבית המקרים, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאני נמצאת שם בעבורן 24 שעות ביממה ומשמשת אוזן קשבת וחברה המלווה אותן במהלך עבודתן הקשה.
לסיכום, ניתן לאמר, כי העובדות הישראליות הן שונות,אומנם,מן העובדות הזרות,אולם,כשיש התאמה טובה,המשפחות מספרות על עובדות חמות,שיוצרות קשר טוב עם הילדים,
שמסוגלות להעשיר אותם בשירים ובסיפורים, בעבודות יצירה ובשיעורי בית, ואפילו יש ביניהן שיודעות גם לבשל, לארגן ולנקות את הבית.
מדי יום אני מקבלת טלפונים ממשפחות המספרות כי חרב עליהן עולמם, בטרם יוסיפו אומר, הסיבה ברורה לי: דרושה להם אופר - וזה נשמע בערך כך:
"היתה לי אופר X שנים ותפסו אותה... מה אני עושה? איך אני מתמודדת עם זה? אופר - היא הייתה אחת מאיתנו, עשתה הכל בבית, ואנחנו כל כך אהבנו אותה
ונתנו לה יחס של בת משפחה...".
משפחות רבות חשות כי חרב עליהן עולמם, ולהן אני שבה ומבטיחה, כן, זה אפשרי, יש חיים אחרי אופר זרה ויש משפחות שכבר גילו כי אפשר לחיות טוב גם עם אופר ישראלית.
אז איך עושים זאת?!
ראשית, יש לעשות "סוויץ" במחשבה.אכן אופר ישראלית אינה עובדת זרה, אך באותה נשימה אני יכולה לאמר כי יש לה גם יתרונות שלאופר זרה אין.
נראה, כי מידת הנוכחות בבית - היא ההבדל הכי משמעותי בין אופר זרה לעומת אופר ישראלית, גם אם מדובר בבחורה ישראלית שקטה וביישנית עדיין מידת נוכחותה בבית מורגשת בד"כ יותר מאשר נוכחות אופר זרה. וכאן אני קובעת את כלל מס'1 להישרדות: הגדירו גבולות כבר מראשית.
לצערי, איני יכולה להגדיר בעבורכם על פני כתב זה את הגבולות מאחר וזהו דבר המשתנה ממשפחה למשפחה (בתהליך ההשמה אני עובדת על כך עם המשפחות באופן ייחודי לכל משפחה, בהתאם לאופייה ולצרכייה).
יתרה מכך, יש לזכור כי אופר ישראלית אינה עבד,ואני שומעת את תשובתן של משפחות רבות: "גם האופר הזרה שלנו לא היתה עבד, את יודעת איזה יחס קיבלה אצלנו?!
היא היתה נסיכה", ובאותה נשימה הן מספרות על סדר היום של האופר הזרה, שממנו ניתן ללמוד כי אופר זכאית לנוח פעם ביום לשעתיים, אך ביתר 22 השעות ביממה
היא אמורה לנקות,לסדר,לקום לתינוק,ועוד,ועוד,ועוד.לפיכך אני חושבת שאם רוצים לשרוד כלל מס' 2 אומר: הגדירו סדר יום ריאלי.
אם אתם רוצים אופר שתשרוד בעבודתה לאורך זמן,היו ריאליים בציפיות שלכם ממנה ואל תצפו ממנה שתהיה סופרוומן!!!
תקשורת בונה הינה כלל מס'3: תקשורת לקויה הינה עוד אחת מהסיבות לכך שהישראלים לא שורדים עם אופר ישראלית. אנחנו רצים מדי יום בין המטלות והחובות במגזרים השונים של חיינו ואנו שוכחים שעובד אצלנו בן אדם עם נשמה,עם רגשות,עם ציפיות,עם בעיות.לא אחת אומרות לי הבנות "אם הוא רק היה מדבר איתי ומסביר לי בצורה "נורמלית".
אני רואה בנות שעבדו בתור אופר במשפחות שונות, לא דרכי,אשר לא שרדו בהן לאורך זמן - עד שהן הגיעו אליי. כיום,הן עובדות דרכי במשפחה בתפקיד אופר מעל שנה-שנתיים.
במרבית המקרים, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאני נמצאת שם בעבורן 24 שעות ביממה ומשמשת אוזן קשבת וחברה המלווה אותן במהלך עבודתן הקשה.
לסיכום, ניתן לאמר, כי העובדות הישראליות הן שונות,אומנם,מן העובדות הזרות,אולם,כשיש התאמה טובה,המשפחות מספרות על עובדות חמות,שיוצרות קשר טוב עם הילדים,
שמסוגלות להעשיר אותם בשירים ובסיפורים, בעבודות יצירה ובשיעורי בית, ואפילו יש ביניהן שיודעות גם לבשל, לארגן ולנקות את הבית.