גניבת רכב מאויש וכיסוי ביטוחי 

אמיל חנן נסע במכונית שכורה לעזה. מטרת הנסיעה היתה פגישת עסקים עם סוחר פלשתינאי.
במרכז העיר עזה, הבחין חנן בעמיתו הסוחר. חנן יצא מהמכונית. דלת המכונית נותרה פתוחה כשהמפתח במתג ההתנעה.

תוך כדי שיחה עם הסוחר הפלשתינאי, נכנס אלמוני למכונית. האלמוני התניע את המכונית באמצעות המפתחות שהיו בתוכה ונעלם עמה.

חנן פנה אל חברת הביטוח סהר, אשר ביטחה את המכונית בביטוח מקיף. חברת סהר הפנתה את חנן לתנאי הפוליסה. אלה דרשו כי בכל עת שהמכונית אינה מאוישת, יופעלו בה אמצעי מיגון. הללו כללו מערכת אזעקה ומנעול רב בריח.

על בסיס דרישה זו, שלא קוימה לדעת סהר, דחתה האחרונה את תביעת חנן.

חילוקי הדעות בין הצדדים הגיעו להכרעת בית המשפט המחוזי בתל אביב בהרכב השופטים יהושע גרוס, יהושע בן שלמה ומיכל רובינשטיין.

המחלוקת שבין הצדדים, קבעו השופטים, מתמקדת בשאלה אם מכונית שנהגה מתרחק ממנה שני מטרים, נחשבת בלתי "מאוישת" וזקוקה להפעלת אמצעי המיגון שנקבעו בתנאי הפוליסה.

פוליסת ביטוח, הבהירו השופטים היא חוזה. כשבאים לתת פרשנות כזו או אחרת לחוזה, יש לתת מקום רב לניסיון החיים.

יש לבחון כל עניין לגופו. המבחן הקובע הוא אם בעל המכונית נמצא בסמוך לה, תוך שמירת קשר עין ואפשרות מעשית לשלוט בנעשה במכונית. במקרה כזה, תחשב המכונית כמאוישת, גם אם אין נהגה מצוי פיזית בתוך המכונית.

לעומת זאת, כאשר אין לנהג אפשרות שליטה ברכב - בשל חוסר קשר עין, או בשל כל גורם אחר המונע ממנו גישה מיידית לרכב - יש צורך ברור ומובן להפעיל את אמצעי המיגון. במצב זה אין לראות במכונית כ"מאוישת".

מדובר בפעולות המתחייבות מהמציאות היומיומית. קשה לדרוש שכל פעולה כזו תהיה מלווה בנעילת הדלת, הפעלת האזעקה ונעילת מנעול הרב בריח. צפייה סבירה של אדם סביר אשר מבטח את רכבו בחברת ביטוח היא, שמקרים כגון אלה יכוסו, גם אם חברת הביטוח, לא התכוונה בעת כריתת חוזה הביטוח, לכסות אותם.

ברור לכל שהמלה "מאוישת" שבפוליסה, אין כוונתה אך ורק לאיוש פיזי ממש. אם נאמר כך נגיע למצבים אבסורדיים שכל יציאה מהרכב, ולו להרף עין, תחייב נעילת הרכב והפעלת האזעקה לשם שמירת הכסוי הביטוחי.

קו הגבול הנדרש לשם הבנה מתי יציאה מהרכב תיחשב כדורשת הפעלת אמצעי המיגון ומתי לא אינו ברור איפוא, ואין לקבוע מסגרת נוקשה של מקרים. ראוי לפעול בכל מקרה על פי מה שמצופה באופן סביר מהפוליסה ועל פי ניסיון החיים.

על בסיס נימוקים אלה חייב בית המשפט את חברת הביטוח סהר לפצות את חנן, במלוא תגמולי הביטוח, בשל גניבת הרכב.

מסמך 300