מדוע תינוקות לא ישנים? 

מדוע תינוקות לא ישנים והאם ניתן לעזור להם (ולנו)?
שינה על קצה המזלג:
שנת הלילה מאופיינת במחזוריות ובמעברים בין מחזורי השינה המתחלפים: משינה "קלה" לשינה עמוקה ולשנת חלום (המכונה בשם שנתREM - Rapid Eye Movement) ובחזרה. בין מחזור למחזור ישנן יקיצות קלות בהן אנו מתעוררים חלקית - מתהפכים, מסדרים את הכרית וחוזרים לישון, בדרך כלל ללא קושי. שנתנו "מסודרת" ע"י "השעון הביולוגי" המווסת על ידי:


•  חשיפה לאור ולחושך המשפיעה על הפרשת ההורמון מלטונין ע"י הגוף, האחראי על השעון הביולוגי ואשר מסייע בהשריית שינה.


•  הרגלי השינה שלנו.
כל אדם יוצר לעצמו הרגלי שינה המשתנים במהלך החיים.

שנת תינוק:
20 עד 30 אחוז מהילדים יסבלו מהפרעות שינה בשלוש השנים הראשונות לחייהם
ילוד מבלה כ- 50% משנתו "בשנת חלום" (REM )
"שנת חלום" חיונית להתפתחות והבשלת המוח.
צורכי השינה של תינוק משתנים בשנה הראשונה לחייו. מעבר לשנת לילה רציפה הינו תהליך מורכב, אשר מושפע מהגורמים הבאים:


•  גורמים התנהגותיים (הידועים כגורמים השכיחים ביותר) - הרגלי שינה והרדמה
שגויים ומעורבות יתר של ההורים בתהליך.


•  גורמים פיזיולוגיים - בעיות שונות כמו: אלרגיות, גזים, כאבי אוזניים או שיניים.


•  גורמים סביבתיים - פחד, גירויים רבים מדי בחדר, לבוש, טמפרטורה ועוד.
שיבושים בתהליך הטבעי של היווצרות שנת לילה רציפה מובילים להפרעות השינה השכיחות ביותר בשנים הראשונות. שיבושים אלו באים לידי ביטוי בקשיי הרדמות ויקיצות מרובות וממושכות בלילה. 20 עד 30 אחוז מהילדים יסבלו בשלוש השנים הראשונות לחייהם מהפרעות בשינה, ואיתם ההורים.
באופן כללי תינוקות מבלים יותר שעות שינה בשינה " קלה", מאשר מבוגרים. בנוסף הם מתעוררים יותר בלילה. ניתן להסביר תופעה זו בשני אופנים:

1. דפוסי השינה של התינוקות מסייעים להתפתחות המוח - לדוגמה: תינוקות מבלים יותר שעות שינה בשנת "חלום" מאשר מבוגרים. ילוד מבלה כ- 50% משנתו "בשנת חלום" (REM sleep). שינה זו מאופיינת בתנועות עיניים מהירות, דפוס נשימה לא סדיר ועוויתות פנים. במהלך ההתפתחות והגדילה פוחת מספרן של שעות שנת החלום. הסיבה שתינוקות וילדים מבלים זמן רב בשנת חלום היא, ככל הנראה, החיוניות שלה להתפתחות והבשלת המוח. מחקרים רבים הראו שבשנת חלום המוח מעבד מידע שקלט במשך היום ומאכסן מידע רב בזיכרון.

2. השינה "הקלה" חשובה להישרדות התינוק. משינה קלה הם יכולים להתעורר בקלות במצבי דחק (למשל במצב של חנק).


ששת השבועות הראשונים:
יש תינוקות שישנים כ - 20 שעות ביממה וכאלו שאינם ישנים יותר משעה,
עד גיל 6 שבועות אין לתינוק שעון ביולוגי,
מגיל 6 שבועות ניתן להקנות הרגלי שינה,
ילוד ישן, בחודש הראשון לחייו 16 - 18 שעות בממוצע לאורך היממה, לפרקים קצרים של שינה (3 - 4 שעות) ופרקי זמן קצרים יותר של ערות. ככל שהתינוק גדל, שעות השינה מתרכזות יותר בלילה, ופחות ביום, והשינה נעשית רציפה יותר.
כבר מהלידה ניכרים הבדלים גדולים בדפוסי השינה של התינוקות. ישנם תינוקות שישנים 20 שעות ולמעלה מזה. ישנם תינוקות המסתפקים בכ - 10 שעות שינה או פחות. תינוקות אחרים ישנים 4 - 5 שעות ברציפות וחלקם לא מסוגלים לישון יותר משעה.

תינוק עד גיל שישה שבועות אינו רוכש הרגלים. בשבועות הראשונים לחיים השעון הצירקדיאני (שעון ביולוגי שמבדיל בין יום ללילה) עדיין לא מתפקד, ולכן רוב התינוקות מתקשים להיכנס לסדר יום קבוע בפרק הזמן הזה. מגיל שישה שבועות השעון הביולוגי של התינוק מתחיל להתאפס, והוא מתחיל להיכנס לסדר יום. בשלב זה חשוב להקנות הרגלי שינה נכונים לתינוק. רצוי להשכיב את התינוק במיטה כשהוא עדיין ער. לדוגמה: השכיבו תינוק, שנוהג להירדם בזמן ההאכלה, או תינוק שנרדם בידיים או בעגלה, כאשר הוא מנומנם במיטה. בצורה זו התינוק לומד להירדם בכוחות עצמו במיטה שלו.


חודשיים עד שנה:
בזמן השינה העמוקה מופרש הורמון הגדילה החיוני לגדילתו של התינוק,
רוב התינוקות אינם ישנים לילה שלם עד גיל שישה חודשים.
תינוקות בני חודשיים עד שנה ישנים בממוצע 9 עד 12 שעות בלילה ושעתיים עד ארבע וחצי שעות ביום. יתכנו עד ארבעה פרקי שינה ביום שנמשכים מחצי שעה עד שעתיים.

אצל רוב התינוקות השעון הביולוגי מכוון לשינה בין השעות 18:30-19:30. בשעות האלה רצוי להשכיב ילדים קטנים לישון. ילדים רבים הולכים לישון אחרי 19:30, דבר המקשה על תהליך ההרדמות מפני שהם כבר עייפים מדי. עייפות יתר מקשה על הרדמות. השינה העמוקה ביותר היא בין השעות 20:00-24:00. בזמן השינה העמוקה מופרש הורמון הגדילה שאחראי על גדילת הילד. שינה לא מספקת בחצי הראשון של הלילה עלולה לעקב גדילה. השינה חשובה לגדילה - בדיוק כמו שהסבתות שלנו היו אומרות.

כל תינוק מתעורר מספר פעמים בלילה. ככל שהתינוק גדל, מספר היקיצות פוחת. רצוי שהתינוק ילמד לחזור לישון בלי עזרה חיצונית. עד גיל חצי שנה תינוק מוגדר "כישן כל הלילה" אם הוא ישן חמש שעות ברצף. אולם, רוב התינוקות אינם ישנים לילה שלם עד גיל שישה חודשים.

ניתן לנסות ללמד תינוק בן שלושה חודשים ומעלה לישון בלילה. תפקידכם, לעזור לתינוק להבדיל בין שינה ביום לשינה בלילה, וכך ללמד את התינוק לישון יותר שעות בלילה.

כיצד מקנים הרגלי שינה?


•  סדר יום - תינוקות וילדים זקוקים לשגרה. שיגרה היא גורם מרגיע אשר מסייע לתינוק לצפות את הסדר יום שלו. כדאי לשים דגש על זמני ארוחה קבועים (פחות או יותר).


•  חשיפה לאור בשעות היום - מומלץ לחשוף את התינוק להרבה אור בשעות היום. האור מגרה את המערכת ההורמונאלית של הגוף להפריש הורמונים המשפיעים על השינה.


•  הקפדה על ארוחות בשעות היום - חשוב שהתינוק יקבל את המזון הדרוש לו ביום, ולכן כדאי להקפיד על ארוחות, על פי כמות הארוחות והמזון המומלצות ביום, בהתאם לגילו של התינוק.


•  הרגלי שינה - הדרך בה תינוק נרדם בערב היא הדרך שבה יחזור למצב שינה כשיתעורר במשך הלילה. ומדוע? כשהתינוק נרדם, הוא עושה זאת בעזרת "סימנים" - אסוציאציות שהן הקשרים המסמלים לו -" הגיע הזמן לישון". קשרים אלו מסייעים לתינוק להירדם. לדוגמה: תינוק שנרדם עם מוצץ בפה - במהלך הלילה המוצץ נופל מהפה, התינוק יתעורר באופן חלקי יכניס את המוצץ שוב לפה ויירדם. לעומת זאת, אותו תינוק שנרדם עם מוצץ והמוצץ נופל מהמיטה בלילה, יקרא להוריו, מפני שבלעדי המוצץ לא יוכל להירדם שנית. זיהוי והבנת הקשרים לשינה מאוד חשובים להבנת דפוסי השינה, וזאת על מנת לשנות הרגלים לא רצויים.
באותה מידה אנו יכולים להשפיע על הקניית הקשרי שינה נכונים ובריאים לתינוק. לדוגמה- אם כל לילה, בזמן ההשכבה נותנים לתינוק את אותה השמיכה, התינוק ילמד לקשר את השמיכה לשינה. בהמשך בכל פעם שיתנו לו את השמיכה הוא ילך לישון. באותה מידה ניתן לבנות הקשרים על בסיס של מילים או פעולות


•  השכבה - רצוי להשכיב את התינוק במיטתו כשהוא עדיין ער. כך, ילמד להירדם ללא "עזרה" מהסביבה. חשוב שהתינוק יהיה רגוע לפני שהוא נכנס למיטה - כשתינוק מתחיל להראות סימני עייפות הכינו אותו לשינה. הרגיעו אותו בעזרת חיבוק, הנקה, בקבוק או נדנוד. כשהתינוק רגוע או בשלבי הרדמות התחלתיים הניחו אותו במיטתו. עמדו בצד והתבוננו בתגובתו. אם התינוק זז מעט במיטה נרגע ומרדים את עצמו, הניחו לו. אם התינוק מתחיל להראות סימני אי- שקט לטפו אותו בעדינות והשמיעו קולות מרגיעים- זמזום, שששש.... בהדרגה, השתדלו להפחית את משך הזמן שאתם מלטפים אותו, ולאחר מכן - להפחית בהדרגה את משך הזמזום או הששששש.... . המטרה : להגיע למצב בו ניתן להניח את התינוק במיטתו כשהוא עייף אבל ער ושהוא יירדם בכוחות עצמו.


•  חפץ מעבר - comforter - הינו שמיכה, בובה, כרית, מוצץ וכו'- שבכל פעם שהתינוק הולך לישון נותנים לו חפץ זה. אצל תינוקות מגיל חודשיים, יש להתחיל להציג חפץ מעבר בזמנים רגועים, נינוחים ושמחים, כמו זמן כרבול, חיבוק, הנקה, בקבוק, טיול בעגלה וכו'. רק לאחר כשבוע יש להצמיד את חפץ המעבר גם בזמן השינה. חשוב ליצור הקשר חיובי לחפץ מעבר, לכן יש להציגו בזמנים חיוביים. מומלץ לאם לישון לילה עם חפץ המעבר צמוד לגופה כדיי שיקבל את הריח שלה. דבר זה מסייע לתינוק להיקשר לחפץ. לבסוף חפץ המעבר יהווה אחד מהקשרי השינה של התינוק, ויסייע לתינוק להירדם בעתיד. חפץ מעבר מאפשר ומקל אצל חלק מהתינוקות והילדים על ההירדמות והשינה הרציפה בלילה. חשוב לדעת שתינוקות וילדים רבים מצליחים לפתח הרגלי שינה בריאים גם ללא חפץ מעבר.


•  טקס שינה - הוא רצף של פעולות המבוצעות בשעה קבועה בכל ערב ובאותו הרצף. חשוב שהטקס יהיה חיובי, מרגיע, שקט ומעודד שינה. הטקס מאותת לתינוק שהשינה מתקרבת. שימו לב לסימני העייפות של התינוק. אל תניחו לו להתעייף מאוד. תינוק עצבני מתקשה יותר להירדם. הדוגמאות לטקסי שינה הם: אמבטיה, עיסוי, פיג'מה.