דחיית ערעור שהוגש ע''י מדינת ישראל על הכרעת דינו של בית משפט שלום, לפיו זוכו המשיבים מעבירות של ניסיון להשפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

דחיית ערעור שהוגש ע''י מדינת ישראל על הכרעת דינו של בית משפט שלום, לפיו זוכו המשיבים מעבירות של ניסיון להשפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך 

מילים במאמר: 708   [ נצפה 1160 פעמים ]

 
 
ע"פ 70143/05, מדינת ישראל נ' קיי יונתן ואח'

כב' השופטים: ס' רוטלוי, ע' סלומון צ'רניאק, י' שיצר


10.07.2008

העובדות:
1. ענייננו בערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום, אשר לפיו זוכו המשיבים, מחמת הספק, מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום.
2. המשיבים עבדו במחלקת המעו"ף של חברת אילנות - בטוחה בית השקעות בע"מ שהיא חברה בבורסה לניירות ערך בת"א בע"מ ועוסקת בניהול תיקי ניירות ערך של לקוחות וכן מנהלת השקעות שלה, בחשבונות נוסטרו. בין היתר, סחרה במניות מעו"ף. משיב מס' 1 תפקד כמנהל הנוסטרו של מחלקת המעו"ף ואילו משיב מס' 2 תפקד כמנהל חשבון נוסטרו בשם "מירב עושה שוק ב".
3. למשיבים יוחסו 25 עבירות של ניסיון להשפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך - עבירות על סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. באישום נוסף יוחסו למשיבים 24 עבירות של ניסיון להשפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך - עבירות על סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין.

החלטה:
1. ביהמ"ש דוחה את הערעור. הערכאה הדיונית ישבה ימים רבים על המדוכה, בחנה היטב את הראיות שבפניה, שמעה את העדים והתרשמה מדבריהם באופן ישיר. לא מצאתי כי נפל פגם בממצאיה או במסקנותיה מן הסוג המחייב התערבותנו כערכאת ערעור.
2. מוקד המחלוקת בין הצדדים בתיק זה היא השאלה, האם בהתנהגות המשיבים היתה כוונת מירמה. המחוקק לא קבע רשימת התנהגויות שמהוות כוונת מרמה. הוא השאיר זאת להתפתחות פסיקתית, שתענה על שלל המצבים, שהמציאות מזמנת, ובפרט משמדובר בתחום בו התחכום רב ושיקולי השחקנים בשוק מורכבים ביותר, מה גם שקיימים גורמים מוסדיים לצד משקיעים קטנים. הוסף לכך כי שוק ההון הישראלי הוא שוק יחסית קטן, שמספר השחקנים הגדולים בו אינו רב. השפעת שחקן גדול, העושה פעולות בסכומים שמהווים נתח משמעותי מהשוק עשויה מטבע הדברים להיות בעלת משקל רב, כאשר כנגדו אין די שחקנים מסוגו, ומכאן קיים חשש אמיתי למניפולציות. על כן ההיבטים הנסיבתיים של העיסקות ומשמעותם הם המשליכים על מהות הכוונה, דהיינו אם הפעולה היא כנה, או שיש בה כדי להשפיע על השוק בכוונת מרמה. בשוק כזה יש חשיבות רבה להבטחת אמינותו של המסחר בשוק ההון ולגורמי הרגולציה והפיקוח העוסקים במלאכת אכיפתן של הנורמות המבטיחות זאת, תפקיד נכבד. מלאכת הגורמים המפקחים אינה פשוטה, אך בהליך המשפטי הנטל להוכיח טיבה של הכוונה מוטל על התביעה.
3. במקרה דנן מדובר בארועים, שהתרחשו בחודשים מרץ ומאי 1998, זמן קצר לאחר שהונהגה בבורסה לניירות ערך בתל-אביב שיטה חדשה למסחר במניות המעו"ף - היא שיטת הרצף. זו החליפה את השיטה הקודמת - שיטת המ.ר.צ, אשר בה ניתן ונהוג היה, ככל העולה מהראיות, לבצע "פקודות נסיגה". הפקיעה של חודש מרץ 1998 היתה הפקיעה השניה בשיטת הרצף, והפקיעה של חודש מאי 1998 היתה הפקיעה השלישית. בשתי הפקיעות מדובר בתרחישים בעלי השפעות זהות, אך בכיוונים הפוכים (של קניה מול מכירה).
4. כאשר לא הונחה תשתית ראייתית מספקת, בית משפט של ערעור לא ייטה להתערב בספק שהתעורר אצל בית המשפט קמא. בסופו של יום נותר הספק האם בנסיבות העניין ניתן להסיק בוודאות כי מתקיים היסוד הנפשי הדרוש להוכחת אשמת הנאשמים בניסיון להשפיע בדרכי תרמית על השער של מניה באמצעות מתן פקודות קניה ומכירה נגדיות, לכאורה בצפי כי יפגשו ביניהן, וזאת אך רק מעצם מתן הפקודות הנגדיות. יתכנו מצבים נוספים להם התכוונו המשיבים, אך כאלה לא בא זכרם בכתב האישום. סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך אוסר על השפעה בדרכי תרמית על התנודות של שער נייר ערך, ולשם הוכחת האשמה נדרשת, לכל הפחות, מודעות הנאשם לכך שההשפעה על השער תהיה בדרכי תרמית.
5. באת-כוח המדינה הדגישה בנחרצות כי מעשה התרמית אותו ניסו המשיבים, לבצע, היה לגרום לתנודה של 10% (ולא פחות) בשער של מניה אחת או יותר, מהמניות בהן פעלו. לא נטען ולא הונחה בפני בית משפט קמא, או בפני בית משפט זה תשתית ראייתית שהיה בה כדי להצביע על אפשרות אחרת כלשהי, של ביצוע התרמית, אלא בדרך של "מפגש" בין פקודות הקניה והמכירה הנגדיות. מצב כזה, שכעולה מחומר הראיות, אפשרי לגבי מניה מסוימת, רק אם אין שחקנים משמעותיים נוספים המעוניינים לסחור באותה מניה באותו מועד. מצב כזה הוא תיאורטי בלבד.
6. בנסיבות הספציפיות של הפרשה שלפנינו, נחה דעתו של ביהמ"ש כי בית המשפט קמא לא ייחס משקל מוגזם לעמדת רשויות הבורסה בלבד. בית המשפט הסתמך על מכלול הראיות שהיו בפניו לגופו של עניין, על רקע הנסיבות ששררו אותה עת, כאשר יודגש שוב, כי הדברים עלו מדברי מומחי התביעה עצמם. המערערת לא הצליחה להצביע על טעות כה מהותית של בית משפט קמא, אשר מצדיקה את התערבותנו בניתוח הראיות בתיק ובמסקנות שהוסקו מהן.


את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב