בש"א 13543/03, עיזבון גליקסברג נ' פפרברג
השופט י' שנהב (סגן הנשיא)
עו"ד ש' מורן למבקש
18.11.2003
העובדות:
המנוחה נפטרה בשנת 2003 והותירה אחריה ארבעה ילדים. המשיבה מס' 2 שהיא בתה של המנוחה הציגה בפני המבקש, שהוא בנה של המנוחה, צוואה משנת 1994 על פיה היורשת היחידה של המנוחה היא בתה של המשיבה מס' 2. המבקש הגיש לרשם לענייני ירושה בקשה לצו ירושה, במסגרתה טען כי הצוואה אינה תקפה. עד היום לא הוגשה בקשה לקיום הצוואה. המבקש גם הגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני. במסגרת הליך זה הגיש המבקש בקשה זו לביהמ"ש שיתן צו המורה לגופים שונים להמציא מסמכים ותיעוד רפואי בנוגע למצבה הנפשי של המנוחה, במועד עריכת צוואתה.
החלטה:
א. במקרה זה חל סעיף 49 לפקודת הראיות הקובע חיסיון בין רופא לחולה דרך חוק הגנת הפרטיות הקובע כי פגיעה בפרטיות היא "הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם" (סעיף 2).
ב. הטעם הנעוץ בבסיס החיסיון הוא להגן על צנעת הפרט של החולה, ולעודד אותו למסור לרופא את מלוא הפרטים הדרושים למען טיפול יעיל במחלה או בפגיעה.
ג. על מנת להחליט האם להעדיף את גילוי הראיה על פני החסיון, נדרש ביהמ"ש לאזן בין האינטרסים הנוגדים: שמירה על הזכות לפרטיות וצנעת הפרט מול האינטרס של עשיית צדק ע"י גילוי האמת.
ד. בחיסון יחסי רופא חולה יש צורך בבחינה זהירה של העניין, שכן הסוגיה מצויה בתחום שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו פורש עליו את צלו ולכן יש להימנע ככל האפשר מפגיעה בו לפי סעיף 8.
ה. בקשות להמצאת מסמכים רפואיים, ראוי ותוגשנה במסגרת הליך עיקרי, ולאחר שהוגשה הצוואה שבמחלוקת לקיום. המסגרת הדיונית הראויה הינה כתב התנגדות לקיום הצוואה אשר תוחם את גבולות טענותיו של המתנגד.
ו. במקרה זה, המסמכים המבוקשים הינם לצורך תקיפת הצוואה, אף בטרם הוגשה לקיום. הבקשה הוגשה, במסגרת הליך למינוי מנהל עיזבון זמני, אשר הינו הליך משני להליך העיקרי למתן סעד זמני.
ז. בשלב מקדמי זה טרם "בשלו" התנאים להגשת הבקשה, באשר לא הונחה לפתחו של ביהמ"ש תשתית, ולו לכאורית, המעידה על 'סכסוך' או 'ריב' בין צדדים יריבים אשר מצדיקה הכרעה שיפוטית בבקשה.
ח. כפועל יוצא מההיבט הדיוני, הבקשה אף אינה עומדת בתנאי הסף להחלת המבחנים אשר הותוו בפסיקה, לעריכת האיזון בין האינטרסים המתנגדים. המבחנים הללו נוצרו מתוך תשתית ראייתית ברורה, בין הצדדים להתדיינות משפטית החלוקים ביניהם, כאשר הבקשה לגילוי מסמכים הינה אמצעי בידם להוכחת טענותיה.
ט. כך למשל התנאי הראשון, הנוגע לבחינת מידת חיוניות המסמכים להכרעה במחלוקת, מחייב בדיקה מקדימה של כתבי הטענות של בעלי הדין, ובפרט של המתנגד לקיום הצוואה. בהעדר סכסוך בין בעלי הדין, ברי שלא ניתן לבחון נכוחה את חיוניות המסמכים להכרעה בו.
הבקשה נדחתה.
השופט י' שנהב (סגן הנשיא)
עו"ד ש' מורן למבקש
18.11.2003
העובדות:
המנוחה נפטרה בשנת 2003 והותירה אחריה ארבעה ילדים. המשיבה מס' 2 שהיא בתה של המנוחה הציגה בפני המבקש, שהוא בנה של המנוחה, צוואה משנת 1994 על פיה היורשת היחידה של המנוחה היא בתה של המשיבה מס' 2. המבקש הגיש לרשם לענייני ירושה בקשה לצו ירושה, במסגרתה טען כי הצוואה אינה תקפה. עד היום לא הוגשה בקשה לקיום הצוואה. המבקש גם הגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני. במסגרת הליך זה הגיש המבקש בקשה זו לביהמ"ש שיתן צו המורה לגופים שונים להמציא מסמכים ותיעוד רפואי בנוגע למצבה הנפשי של המנוחה, במועד עריכת צוואתה.
החלטה:
א. במקרה זה חל סעיף 49 לפקודת הראיות הקובע חיסיון בין רופא לחולה דרך חוק הגנת הפרטיות הקובע כי פגיעה בפרטיות היא "הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם" (סעיף 2).
ב. הטעם הנעוץ בבסיס החיסיון הוא להגן על צנעת הפרט של החולה, ולעודד אותו למסור לרופא את מלוא הפרטים הדרושים למען טיפול יעיל במחלה או בפגיעה.
ג. על מנת להחליט האם להעדיף את גילוי הראיה על פני החסיון, נדרש ביהמ"ש לאזן בין האינטרסים הנוגדים: שמירה על הזכות לפרטיות וצנעת הפרט מול האינטרס של עשיית צדק ע"י גילוי האמת.
ד. בחיסון יחסי רופא חולה יש צורך בבחינה זהירה של העניין, שכן הסוגיה מצויה בתחום שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו פורש עליו את צלו ולכן יש להימנע ככל האפשר מפגיעה בו לפי סעיף 8.
ה. בקשות להמצאת מסמכים רפואיים, ראוי ותוגשנה במסגרת הליך עיקרי, ולאחר שהוגשה הצוואה שבמחלוקת לקיום. המסגרת הדיונית הראויה הינה כתב התנגדות לקיום הצוואה אשר תוחם את גבולות טענותיו של המתנגד.
ו. במקרה זה, המסמכים המבוקשים הינם לצורך תקיפת הצוואה, אף בטרם הוגשה לקיום. הבקשה הוגשה, במסגרת הליך למינוי מנהל עיזבון זמני, אשר הינו הליך משני להליך העיקרי למתן סעד זמני.
ז. בשלב מקדמי זה טרם "בשלו" התנאים להגשת הבקשה, באשר לא הונחה לפתחו של ביהמ"ש תשתית, ולו לכאורית, המעידה על 'סכסוך' או 'ריב' בין צדדים יריבים אשר מצדיקה הכרעה שיפוטית בבקשה.
ח. כפועל יוצא מההיבט הדיוני, הבקשה אף אינה עומדת בתנאי הסף להחלת המבחנים אשר הותוו בפסיקה, לעריכת האיזון בין האינטרסים המתנגדים. המבחנים הללו נוצרו מתוך תשתית ראייתית ברורה, בין הצדדים להתדיינות משפטית החלוקים ביניהם, כאשר הבקשה לגילוי מסמכים הינה אמצעי בידם להוכחת טענותיה.
ט. כך למשל התנאי הראשון, הנוגע לבחינת מידת חיוניות המסמכים להכרעה במחלוקת, מחייב בדיקה מקדימה של כתבי הטענות של בעלי הדין, ובפרט של המתנגד לקיום הצוואה. בהעדר סכסוך בין בעלי הדין, ברי שלא ניתן לבחון נכוחה את חיוניות המסמכים להכרעה בו.
הבקשה נדחתה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
