מ"ע 1106/07, משטרת ישראל נ' קרלטון מיכאל
כב' השופט א' הימן
29.01.2007
העובדות:
1. החשוד, אזרח אנגליה, הינו אחד ממנהלי חברה זרה הרשומה ופועלת בגיברלטר ואשר עיסוקה בין היתר בהפעלת אתרי הימורים באינטרנט.
2. המשטרה פתחה בהליכי חקירה כנגד החשוד וכנגד החברה אותה הוא מנהל, בחשד של אירגון או עריכת משחקים אסורים, עבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין. על פי החשד, כפי שעולה מחומר החקירה מתיק החקירה, כל משתתף המצוי לפני מחשב ומסכו, המחובר לרשת האינטרנט במקומות שונים בעולם, לרבות בישראל, ונכנס לאתר החברה, עולה בידו לשחק משחקים אסורים, כלשון החוק, ולמעשה מהמר על כספו.
3. שרתי האתר אינם מצויים בשטחה הריבוני של מדינת ישראל. מפעילי האתר לרבות תחזוקת השרתים, אינם פועלים בתחום שטח ישראל. הכנסות החברה מההימורים מופקדות בחו''ל. תשלום רווחי הימורים למהמרים זוכים, מועברים מחו''ל ליעדם. הנחה המוצא היא שפעילות החברה בגיברלטר חוקית וההימורים אינם אסורים שם.
4. החשוד טוען כי, למעשה אין למדינת ישראל זיקה אליו במובן הפעלת סמכותה לאכוף החוק הפלילי על החברה ומנהליה. העובדה שהמהמרים מבצעים הימוריהם בישראל, באתר האינטרנט של החברה, אין בה כדי לשכלל סמכות השיפוט על פי החוק.
5. המשטרה טוענת כי יש גם יש סמכות שיפוט על החברה והחשוד. לפי שמתוך חומר החקירה עולה, כי בתחום השיפוט הטריטוריאלי נעשות על ידי החברה לרבות החשוד פעולות של אירגון ופירסום שמטרתן קידום ההימורים באמצעות האינטרנט. ומשום כך, ראשית עבירה של פירסום הימורים נעברה בישראל.
החלטה
1. שאלה לא פשוטה לפנינו אשר נראה כי טרם נדונה בבתי המשפט.
2. החשדות המיוחסים לחשוד ולחברה הם בשתי עבירות: אירגון ועריכת הימורים וכן פרסום הודעה על הימור. תנאי להחלת הדין הפלילי, בענין בו אנו עוסקים, על מערכת עובדתית מסוימת, הוא שהמקרה יענה להגדרת "עבירת פנים" כאמור בסעיף 7 לחוק העונשין.
3. עיון בחומר החקירה מגלה חשד סביר, שהחשוד ביחד עם הנהלת החברה, איתרו וגילו כי הציבור הישראלי הוא קהל יעד בעל פוטנציאל הימורים חשוב ביותר מבחינתם. לפיכך הקימו אתר בשפה העברית לקהל ישראלי.
4. בעידן הטכנולוגי בו אנו מצויים, חובה לערוך שינוי מחשבתי בתפיסת המציאות המשפטית השונה. כלומר, אף ששרתי המחשב, שהם למעשה הקזינו, באתרו שבשפה העברית, מצויים בחו''ל, הרי אין שטחו של הקזינו מצטמצם למיקום השרתים בלבד. התחום הטריטוריאלי רחב הרבה יותר. התחום הוא זה שבו נעשה שימוש אינטראקטיבי על ידי המהמרים המצויים בכל מקום ומקום ברשת ותוחם את מיקום השרתים.
5. לפיכך, ככל שאין קזינו ללא מהמרים, הרי מיקום הקזינו ילך אחר מקומם של המתקשרים אליו ומהמרים אצלו. ובמקרה דנן, מבחינה משפטית, לשון סעיף 7 לחוק העונשין היא בביטוי "מקצתה" של העבירה. לפיכך, מקצתן של העבירות שמבצעת, לכאורה, החברה והחשוד, מתבצעות בגיברלטר, ומקצתן מתבצעות בישראל.
6. מחומר החקירה עולה כי הפרסום לאתר ההימורים של החברה, נעשה באופן אגרסיבי בתחום המדינה, באתרי אינטרנט ישראליים ובכתבות נרחבות באינטרנט. בפרסומים אלה מצוי תמריץ עז לישראלים להמר באתר של החברה. העובדה שההימורים בגיברלטר מותרים אינה עושה את מעשה הפירסום וההפצה בתחום המדינה חוקיים. העבירה לפי סעיף 227 לחוק עבירה "עצמאית" ונפרדת, ואין נפקא מינה אם הפירסום מופנה למקום בו ההימורים מותרים.
7. האינטרס הציבורי בהגנה על הערך החברתי במניעת עבירות ההימורים ובתוך כך, החלת הדין הפלילי על מארגני ההימורים הוא הפגיעה הקשה במהמרים. המחוקק לא בא להגן על מארגני ועורכי ההימורים אלא על המהמרים ומעגל הנפגעים הרחב הסובב אותם. לפיכך, אם האינטרס המוגן הוא המהמרים בפועל ובכוח, הרי לא יהיה זה הגיוני, להתיר אירגון הימורים בארץ תוך קידומם למעשה, שהרי בתוך כך אנו מכניסים ציבור רחב ביותר למעגל המהמרים באינטרנט, אך ורק משום שמקצת העבירה היא בארץ מסוימת בה ההימורים מותרים.
8. אל לה למערכת המשפט לעמוד מנגד ולהסכים עם אלה האומרים, "קיימת פירצה בחוק" אשר כוונתם שככל שמדובר בהימורים באינטרנט אין מקום לאכיפת החוק על מארגני ההימורים אך משום שאלה מצאו להם מקלט מחסה ומגן בארצות בהן ההימורים אינם בלתי חוקיים. על החברה לעשות הכל כדי להגן על פרטיה מפני אלה העושים כדי לפגוע בערכים חברתיים מוגנים.
9. החשוד והחברה עבירה של פירסום הימורים אסורים לפי סעיף 227 לחוק העונשין. לבית המשפט סמכות שיפוט על שחרורו בערובה של החשוד, לפי שמדובר ב"עבירת פנים" כפי הגדרתה בסעיף 7(א)(1) לחוק העונשין, לפי שמקצת העבירה לפי סעיף 225 נעברה בישראל.
כב' השופט א' הימן
29.01.2007
העובדות:
1. החשוד, אזרח אנגליה, הינו אחד ממנהלי חברה זרה הרשומה ופועלת בגיברלטר ואשר עיסוקה בין היתר בהפעלת אתרי הימורים באינטרנט.
2. המשטרה פתחה בהליכי חקירה כנגד החשוד וכנגד החברה אותה הוא מנהל, בחשד של אירגון או עריכת משחקים אסורים, עבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין. על פי החשד, כפי שעולה מחומר החקירה מתיק החקירה, כל משתתף המצוי לפני מחשב ומסכו, המחובר לרשת האינטרנט במקומות שונים בעולם, לרבות בישראל, ונכנס לאתר החברה, עולה בידו לשחק משחקים אסורים, כלשון החוק, ולמעשה מהמר על כספו.
3. שרתי האתר אינם מצויים בשטחה הריבוני של מדינת ישראל. מפעילי האתר לרבות תחזוקת השרתים, אינם פועלים בתחום שטח ישראל. הכנסות החברה מההימורים מופקדות בחו''ל. תשלום רווחי הימורים למהמרים זוכים, מועברים מחו''ל ליעדם. הנחה המוצא היא שפעילות החברה בגיברלטר חוקית וההימורים אינם אסורים שם.
4. החשוד טוען כי, למעשה אין למדינת ישראל זיקה אליו במובן הפעלת סמכותה לאכוף החוק הפלילי על החברה ומנהליה. העובדה שהמהמרים מבצעים הימוריהם בישראל, באתר האינטרנט של החברה, אין בה כדי לשכלל סמכות השיפוט על פי החוק.
5. המשטרה טוענת כי יש גם יש סמכות שיפוט על החברה והחשוד. לפי שמתוך חומר החקירה עולה, כי בתחום השיפוט הטריטוריאלי נעשות על ידי החברה לרבות החשוד פעולות של אירגון ופירסום שמטרתן קידום ההימורים באמצעות האינטרנט. ומשום כך, ראשית עבירה של פירסום הימורים נעברה בישראל.
החלטה
1. שאלה לא פשוטה לפנינו אשר נראה כי טרם נדונה בבתי המשפט.
2. החשדות המיוחסים לחשוד ולחברה הם בשתי עבירות: אירגון ועריכת הימורים וכן פרסום הודעה על הימור. תנאי להחלת הדין הפלילי, בענין בו אנו עוסקים, על מערכת עובדתית מסוימת, הוא שהמקרה יענה להגדרת "עבירת פנים" כאמור בסעיף 7 לחוק העונשין.
3. עיון בחומר החקירה מגלה חשד סביר, שהחשוד ביחד עם הנהלת החברה, איתרו וגילו כי הציבור הישראלי הוא קהל יעד בעל פוטנציאל הימורים חשוב ביותר מבחינתם. לפיכך הקימו אתר בשפה העברית לקהל ישראלי.
4. בעידן הטכנולוגי בו אנו מצויים, חובה לערוך שינוי מחשבתי בתפיסת המציאות המשפטית השונה. כלומר, אף ששרתי המחשב, שהם למעשה הקזינו, באתרו שבשפה העברית, מצויים בחו''ל, הרי אין שטחו של הקזינו מצטמצם למיקום השרתים בלבד. התחום הטריטוריאלי רחב הרבה יותר. התחום הוא זה שבו נעשה שימוש אינטראקטיבי על ידי המהמרים המצויים בכל מקום ומקום ברשת ותוחם את מיקום השרתים.
5. לפיכך, ככל שאין קזינו ללא מהמרים, הרי מיקום הקזינו ילך אחר מקומם של המתקשרים אליו ומהמרים אצלו. ובמקרה דנן, מבחינה משפטית, לשון סעיף 7 לחוק העונשין היא בביטוי "מקצתה" של העבירה. לפיכך, מקצתן של העבירות שמבצעת, לכאורה, החברה והחשוד, מתבצעות בגיברלטר, ומקצתן מתבצעות בישראל.
6. מחומר החקירה עולה כי הפרסום לאתר ההימורים של החברה, נעשה באופן אגרסיבי בתחום המדינה, באתרי אינטרנט ישראליים ובכתבות נרחבות באינטרנט. בפרסומים אלה מצוי תמריץ עז לישראלים להמר באתר של החברה. העובדה שההימורים בגיברלטר מותרים אינה עושה את מעשה הפירסום וההפצה בתחום המדינה חוקיים. העבירה לפי סעיף 227 לחוק עבירה "עצמאית" ונפרדת, ואין נפקא מינה אם הפירסום מופנה למקום בו ההימורים מותרים.
7. האינטרס הציבורי בהגנה על הערך החברתי במניעת עבירות ההימורים ובתוך כך, החלת הדין הפלילי על מארגני ההימורים הוא הפגיעה הקשה במהמרים. המחוקק לא בא להגן על מארגני ועורכי ההימורים אלא על המהמרים ומעגל הנפגעים הרחב הסובב אותם. לפיכך, אם האינטרס המוגן הוא המהמרים בפועל ובכוח, הרי לא יהיה זה הגיוני, להתיר אירגון הימורים בארץ תוך קידומם למעשה, שהרי בתוך כך אנו מכניסים ציבור רחב ביותר למעגל המהמרים באינטרנט, אך ורק משום שמקצת העבירה היא בארץ מסוימת בה ההימורים מותרים.
8. אל לה למערכת המשפט לעמוד מנגד ולהסכים עם אלה האומרים, "קיימת פירצה בחוק" אשר כוונתם שככל שמדובר בהימורים באינטרנט אין מקום לאכיפת החוק על מארגני ההימורים אך משום שאלה מצאו להם מקלט מחסה ומגן בארצות בהן ההימורים אינם בלתי חוקיים. על החברה לעשות הכל כדי להגן על פרטיה מפני אלה העושים כדי לפגוע בערכים חברתיים מוגנים.
9. החשוד והחברה עבירה של פירסום הימורים אסורים לפי סעיף 227 לחוק העונשין. לבית המשפט סמכות שיפוט על שחרורו בערובה של החשוד, לפי שמדובר ב"עבירת פנים" כפי הגדרתה בסעיף 7(א)(1) לחוק העונשין, לפי שמקצת העבירה לפי סעיף 225 נעברה בישראל.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
