ת"א 49609/05, עירית תל אביב נ' לנדאו חנה ומשה
כב' השופט: מ' קליין
18.04.2007
העובדות:
ענייננו בתביעה לתשלום הוצאות של עבודת הריסה ופינוי אשר בוצעה על ידי התובעת במקרקעין השייך לנתבעת. עיריית תל אביב - יפו - התובעת הגישה תביעה ע"ס 826 ש"ח נגד הנתבעת ובעלה המנוח משה. סכום זה נגזר מכך שהתובעת ביצעה הריסת חלקו של גדר המפרידה בין חצר הבניין שבבעלותה של הנתבעת לבין המדרכה הציבורית לאחר שנתגלה כי חלק מהגדר התמוטט ונפל על המדרכה.
החלטה:
1. סעיף 7 לחוק העזר לתל אביב - יפו (מבנים מסוכנים), תשס"ב-2001 קובע כי משסבור ראש העירייה, על פי חוות דעת מהנדס כי בניין נתון במצב שיש בו סכנה מיידית למחזיקים או לציבור או לנכסים סמוכים, רשאי הוא ליתן צו לסגור מייד את הבניין ולצוות על פינויו או על הריסתו המיידית. כן רשאית העירייה לבצע את העבודות הדרושות לשם הריסתו ולגבות את הוצאות הביצוע מבעל הבניין.
2. בפסה"ד דנן נבחנת ההתנגשות בין הוראת הסעיף הנ"ל לבין הוראת סעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, דהיינו, מתי ראוי שראש העיריה יפעיל את סמכותו הנ"ל ומתי תיחשב פעולה זו ל"מידתית".
3. כב' השופט פונה לעקרונות המשפט העברי ומציין כי אכן, קיימים מקרים בהם נדרשת פעולה דחופה למען הצלת חיי אדם. עם זאת, המקרה דנן אינו נופל תחת גדרו של החוק הנ"ל. המקרה דנן נסוב סביב גדר אבנים אשר הפרידה בין חצר בניין המגורים ובין המדרכה של הרחוב הסמוך. על פי עדותם של עדי התובעת, הגובה המקסימלי של הגדר הנ"ל הינו בסביבות ה-70 ס"מ. גדר זו נפגעה על ידי רכב ומשכך התערערה יציבותה ואחת האבנים אשר ממנה מורכבת הגדר נפלה על המדרכה. לא הובאה בפני ביהמ"ש בדל ראייה לגבי האפשרות כי חלקי הגדר האחרים החלו ליפול או שהגיעו לכביש עצמו. המשמעות של "סכנה מיידית" היא כי קיימת אפשרות לפגיעה חמורה בבני אדם בכל רגע נתון עד לטיפול בפועל במפגע. העלאת טענה כי קיימת אפשרות כי אדם יתקל באבן שנפלה על המדרכה בעודו פוסע בה אינו עולה לשעור "סכנה מיידית" ואינה מקובלת. אף לא מדובר בסכנה ממשית, ומכל מקום התובעת יכלה לפנות את האבן שנפלה למדרכה או לגדר את שטח מדרכה זה, עד למתן הודעה מסודרת לבעלי הבניין. "סכנה מיידית" משמע כי קיים קשר ישיר בין הפעולה שקרתה או עומדת לקרות לבין נזק ספציפי כלפי נפגע פוטנציאלי. במקרה דנן לא קיימת אפשרות זאת.
4. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מחייב שקילה ראוייה במצבים בו הרשות יכולה לנקוט במספר דרכים, אזי שתבחר בדרך בו לא ייפגע קניינו של אדם. התובעת לא הוכיחה לבית משפט כי הייתה קיימת סכנה מיידית לבני אדם עד כדי כך כי יש לפעול במהירות מבלי לידע את המחזיק בקניין ולאפשר לו לטפל במפגע בעצמו. התובעת פעלה בחוסר תום לב משווע כאשר מבלי לבדוק אם בעלי הבניין אכן מתגוררים שם, הדביקו אזהרה על צו ההריסה בשעות אחר הצהריים והגיעו בבוקרו של היום למחרת לביצוע צו ההריסה.מכל הטעמים הללו יש לדחות את התביעה.
כב' השופט: מ' קליין
18.04.2007
העובדות:
ענייננו בתביעה לתשלום הוצאות של עבודת הריסה ופינוי אשר בוצעה על ידי התובעת במקרקעין השייך לנתבעת. עיריית תל אביב - יפו - התובעת הגישה תביעה ע"ס 826 ש"ח נגד הנתבעת ובעלה המנוח משה. סכום זה נגזר מכך שהתובעת ביצעה הריסת חלקו של גדר המפרידה בין חצר הבניין שבבעלותה של הנתבעת לבין המדרכה הציבורית לאחר שנתגלה כי חלק מהגדר התמוטט ונפל על המדרכה.
החלטה:
1. סעיף 7 לחוק העזר לתל אביב - יפו (מבנים מסוכנים), תשס"ב-2001 קובע כי משסבור ראש העירייה, על פי חוות דעת מהנדס כי בניין נתון במצב שיש בו סכנה מיידית למחזיקים או לציבור או לנכסים סמוכים, רשאי הוא ליתן צו לסגור מייד את הבניין ולצוות על פינויו או על הריסתו המיידית. כן רשאית העירייה לבצע את העבודות הדרושות לשם הריסתו ולגבות את הוצאות הביצוע מבעל הבניין.
2. בפסה"ד דנן נבחנת ההתנגשות בין הוראת הסעיף הנ"ל לבין הוראת סעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, דהיינו, מתי ראוי שראש העיריה יפעיל את סמכותו הנ"ל ומתי תיחשב פעולה זו ל"מידתית".
3. כב' השופט פונה לעקרונות המשפט העברי ומציין כי אכן, קיימים מקרים בהם נדרשת פעולה דחופה למען הצלת חיי אדם. עם זאת, המקרה דנן אינו נופל תחת גדרו של החוק הנ"ל. המקרה דנן נסוב סביב גדר אבנים אשר הפרידה בין חצר בניין המגורים ובין המדרכה של הרחוב הסמוך. על פי עדותם של עדי התובעת, הגובה המקסימלי של הגדר הנ"ל הינו בסביבות ה-70 ס"מ. גדר זו נפגעה על ידי רכב ומשכך התערערה יציבותה ואחת האבנים אשר ממנה מורכבת הגדר נפלה על המדרכה. לא הובאה בפני ביהמ"ש בדל ראייה לגבי האפשרות כי חלקי הגדר האחרים החלו ליפול או שהגיעו לכביש עצמו. המשמעות של "סכנה מיידית" היא כי קיימת אפשרות לפגיעה חמורה בבני אדם בכל רגע נתון עד לטיפול בפועל במפגע. העלאת טענה כי קיימת אפשרות כי אדם יתקל באבן שנפלה על המדרכה בעודו פוסע בה אינו עולה לשעור "סכנה מיידית" ואינה מקובלת. אף לא מדובר בסכנה ממשית, ומכל מקום התובעת יכלה לפנות את האבן שנפלה למדרכה או לגדר את שטח מדרכה זה, עד למתן הודעה מסודרת לבעלי הבניין. "סכנה מיידית" משמע כי קיים קשר ישיר בין הפעולה שקרתה או עומדת לקרות לבין נזק ספציפי כלפי נפגע פוטנציאלי. במקרה דנן לא קיימת אפשרות זאת.
4. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מחייב שקילה ראוייה במצבים בו הרשות יכולה לנקוט במספר דרכים, אזי שתבחר בדרך בו לא ייפגע קניינו של אדם. התובעת לא הוכיחה לבית משפט כי הייתה קיימת סכנה מיידית לבני אדם עד כדי כך כי יש לפעול במהירות מבלי לידע את המחזיק בקניין ולאפשר לו לטפל במפגע בעצמו. התובעת פעלה בחוסר תום לב משווע כאשר מבלי לבדוק אם בעלי הבניין אכן מתגוררים שם, הדביקו אזהרה על צו ההריסה בשעות אחר הצהריים והגיעו בבוקרו של היום למחרת לביצוע צו ההריסה.מכל הטעמים הללו יש לדחות את התביעה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
