דחיית תביעה של עמידר לסילוק מדירה אדם המתגורר בה עשרות שנים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

דחיית תביעה של עמידר לסילוק מדירה אדם המתגורר בה עשרות שנים 

מילים במאמר: 429   [ נצפה 1622 פעמים ]

 
 
ת"א 6613/01, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' עזירי איברהים

כב' השופט: א' אליקים


21.10.2007

העובדות:
1. התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה לסילוק יד מדירה.
2. לטענת התובעת היא פועלת מטעם הבעלים וכי הנתבע פלש לדירה ביום 1.3.94 או בסמוך אליו ללא הסכמתה וללא ידיעתה, בנוסף לסילוק היד דרשה התובעת בתביעתה דמי שימוש ראויים בשיעור של 500 ש"ח מיום 1.3.94 ועד להגשת התביעה.
3. הנתבע טען בכתב הגנתו כי הינו מתגורר ומחזיק בדירה מיום היוולדו בשנת 51, עילת התביעה התיישנה מאחר ומדובר במקרקעין לא מוסדרים וחלפו יותר מ-15 שנה מהמועד בו יכולה היתה התובעת לעמוד על זכויותיה.

ההכרעה:
1. אין מחלוקת בין הצדדים כי הדירה כמו יתר הנכסים בעיר העתיקה בעכו טרם נרשמה בלשכת רשם המקרקעין וכי החלקה הספציפית טרם עברה הליכי הסדר.
2. התובעת טוענת כי היא מנהלת מטעם הבעלים את המקרקעין נשוא התביעה. להוכחת טענה זו הציגה התובעת "ספר הנכסים-דו"ח מקוצר". מסמך זה אינו יכול להחשב "כרישום בפנקסים" כהגדרתו בסעיף 1 ביחד עם סעיף 125(ב) לחוק המקרקעין.
3. מסמך נוסף הנו "העתק תמצית מספר הנכסים של האפוטרופוס לנכסי נפקדים". אין במסמך זה כדי להעיד על קיום זכויות כלשהן של האפוטרופוס לנכסי נפקדים.
4. החוק מכיר בעליונותם של בעלי זכות הבעלות והחזקה על פני מסיג גבול, אולם מימוש זכותם לקרקע הינה על דרך תביעה משפטית בערכאות לצורך קבלת צו לסילוק ידו של הפולש. על התובע מכח זכות הנטל להוכיח את זכותו להחזיק בקרקע ואת העדר זכותו של הנתבע, ועמידתו בנטל ההוכחה היא תנאי להצלחת התביעה. התובעת לא עמדה בנטל זה ולכן דין התביעה להדחות.
5. בהנחה שמדובר היה במקרקעי ישראל כהגדרתם בחוק יסוד מקרקעי ישראל הרי שלכאורה לא ניתן לרכוש זכויות מקרקעי ישראל מכח התיישנות.
6. אין לכנות הנתבע "פולש" אלא מעמדו כמעמד בר רשות מכללא שקבל את הרשות ללא תמורה משנת 51 על כל המשתמע מכך.
7. במקרה של בר רשות מירוץ ההתישנות מתחיל להמנות מהיום בו מודיעים לבר רשות כי הרשות לעשות שימוש בנכס הסתיימה והוא מסרב לעשות כן. במקרה דנן לראשונה נדרש הנתבע לפנות הדירה ביום 25.2.01 ורק מאותו מועד מחל מרוץ ההתישנות.
8. לו היה מוכח כי התביעה הוגשה ע"י הבעלים, רשאי היה הבעלים להפסיק את רשות השמוש בכל עת על ידי הודעה כי הוא מעונין לקבל הנכס לחזקתו. אמנם יש מקרים בהם ייחשב הרשיון כבלתי הדיר, אך ביהמ"ש סבור כי אפשרות זו תתממש רק במקרים נדירים ביותר ואין להחיל אפשרות זו כשמדובר במקרקעי המדינה השייכים למעשה לציבור כולו.
9. במקרה של בר רשות במקרקעי ישראל שתם רשיון השימוש בהם עליו להחזיר החזקה במקרקעין לבעלים, אך ביהמ"ש מצפה מהמדינה שלא לפנות מחזיק שמצבו הכלכלי הקשה מבלי לדאוג כי יזכה לקורת גג בעזרת הגורמים העושים זאת בשירות המדינה לרבות התובעת הספציפית בתיק שבפניי.


את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב