עמ"נ 171/06, מאוזנר י.ר. 1996 בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית גבעתיים
כב' השופטת גדות שרה
עו"ד אליעזר גריסרו למערערת, עו"ד שמחה זילברמן למשיב
26.05.2008
העובדות:
1. בפנינו ערעור על החלטת ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית שליד עיריית גבעתיים (להלן: "הועדה"), לפיה "על העוררת לשלם ארנונה בעבור מלוא השטחים המשותפים... וזאת, הן מכוח הוראות החוק, והן מחובת תשלום ארנונה מכוח הסכם השכירות".
2. המערערת מחזיקה, כשוכרת, בחנות בקניון גבעתיים. החנות היא בבעלות חברת שיכון עובדים בע"מ, בעלת הקניון (להלן: "החברה").
3. המערערת חויבה בארנונה בעבור שטח החנות 49.97 מ"ר, ובעבור השטחים המשותפים 47.20 מ"ר, סה"כ 97.17 מ"ר.
4. בגין החיוב הוגשה למשיב השגה וערר אשר נדחו שניהם. מכאן הערעור שבפנינו.
הערעור נדחה.
החלטה:
1. מקריאת סעיף 10 לחוזה השכירות, וכן סעיף 4.1.2 לחוזה הניהול, עולה כי על המערערת לשאת בתשלום ארנונה בגין השטחים המשותפים לפי חלקה היחסי ע"פ קביעת הרשויות או המשכירה.
2. אין באמור בסעיפים אלו כדי לתמוך בפרשנות המערערת לפיה אין עליה לשלם בגין חלקה היחסי בשטחים המשותפים.
3. סעיף 4.1.2 לחוזה הניהול מבהיר אף מפורשות כי השוכרים ישאו בתשלום ארנונה בגין כל השטחים המשותפים.
4. לטענת המערערת, לאור סעיף 5.3 לחוזה השכירות, תוספת החיוב בארנונה שיש להחיל עליה בגין שטחים משותפים הינה 15% בלבד משטח המושכר.
5. מקובלת טענת המשיב, לפיה יש להבין את סעיף 5.3 כמתייחס באופן ספציפי לתשלומים הנקבעים ע"פ "שטח המושכר", כהגדרתו בחוזה השכירות, כאשר תשלומים אלה יתבססו על שטח החנות בפועל, בתוספת 15%.
6. כך, לדוגמא, "דמי השכירות המינימליים" וכן "דמי החניה" מחושבים לפי שטח החנות בתוספת 15%. לצורך תשלום מעין אלו הוגדל שטח המושכר.
7. מכאן, כי אין לקבל את פרשנות המערערת לפיה, לאור סעיף 5.3 לחוזה השכירות, עליה לשלם בגין השטחים המשותפים אך ורק 15% משטחה המדוד.
8. לטענת המערערת, הועדה "לא התייחסה לעובדה כי המשיב בחר שלא להתייחס להודעה שנמסרה למערערת ע"י חב' השיכון", ממנה עולה, לטענת המערערת, כי "חב' השיכון מכירה ויודעת כי בהתאם לחוזה עם המערערת, על המערערת חובת תשלום ארנונה של כ-15% מהשטח המדוד".
9. ביהמ"ש קובע כי ההודעה הנ"ל אינה מתייחסת לתשלום הארנונה, ואינה תומכת בפרשנות המערערת, ולפיכך קובע כי לא נפל פגם בהחלטת הועדה שלא להתייחס לנספח זה.
10. המערערת חבה בארנונה בגין מלוא חלקה היחסי בשטחים המשותפים גם מכוח חוק.
11. הלכה היא, כי החובה לשלם ארנונה כללית מוטלת על המחזיק בנכס וכי מקום שיש "מחזיקים" מקטגוריות שונות (כגון גם "בעל" וגם "שוכר"), תחול חובת התשלום על זה מביניהם שיחסית לאחרים הינו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס.
12. המערערת אינה חולקת על סמכות המשיב לקבוע את חלקה היחסי בשטחים המשותפים ע"פ זיקתה אליהם. מכאן, כי המערערת לא חלקה על סמכות המשיב לחייבה בארנונה על מלוא חלקה היחסי בשטחים המשותפים מכוח חוק, אם תימצא בעלת הזיקה הקרובה לשטחים אלו.
13. זיקת המערערת למלוא חלקה בשטחים המשותפים, נקבעה ע"י המשיב בהסתמך על הודעת החברה. קביעה זו הינה סבירה ואין מקום להתערב בה.
14. עוד יצוין, כי המערערת לא חלקה, מפורשות, על היותה בעלת הזיקה הקרובה ביותר למלוא חלקה היחסי בשטחים המשותפים.
15. הטענה לפיה החברה היא בעלת השליטה בשטחים המשותפים, אינה בהכרח שוללת את היות המערערת בעלת הזיקה הקרובה ביותר לחלקה היחסי בשטחים אלה.
16. אשר על כן, המערערת חבה בארנונה בגין מלוא חלקה בשטחים המשותפים גם מכוח חוק ועל-כן, דין הערעור להידחות.
כב' השופטת גדות שרה
עו"ד אליעזר גריסרו למערערת, עו"ד שמחה זילברמן למשיב
26.05.2008
העובדות:
1. בפנינו ערעור על החלטת ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית שליד עיריית גבעתיים (להלן: "הועדה"), לפיה "על העוררת לשלם ארנונה בעבור מלוא השטחים המשותפים... וזאת, הן מכוח הוראות החוק, והן מחובת תשלום ארנונה מכוח הסכם השכירות".
2. המערערת מחזיקה, כשוכרת, בחנות בקניון גבעתיים. החנות היא בבעלות חברת שיכון עובדים בע"מ, בעלת הקניון (להלן: "החברה").
3. המערערת חויבה בארנונה בעבור שטח החנות 49.97 מ"ר, ובעבור השטחים המשותפים 47.20 מ"ר, סה"כ 97.17 מ"ר.
4. בגין החיוב הוגשה למשיב השגה וערר אשר נדחו שניהם. מכאן הערעור שבפנינו.
הערעור נדחה.
החלטה:
1. מקריאת סעיף 10 לחוזה השכירות, וכן סעיף 4.1.2 לחוזה הניהול, עולה כי על המערערת לשאת בתשלום ארנונה בגין השטחים המשותפים לפי חלקה היחסי ע"פ קביעת הרשויות או המשכירה.
2. אין באמור בסעיפים אלו כדי לתמוך בפרשנות המערערת לפיה אין עליה לשלם בגין חלקה היחסי בשטחים המשותפים.
3. סעיף 4.1.2 לחוזה הניהול מבהיר אף מפורשות כי השוכרים ישאו בתשלום ארנונה בגין כל השטחים המשותפים.
4. לטענת המערערת, לאור סעיף 5.3 לחוזה השכירות, תוספת החיוב בארנונה שיש להחיל עליה בגין שטחים משותפים הינה 15% בלבד משטח המושכר.
5. מקובלת טענת המשיב, לפיה יש להבין את סעיף 5.3 כמתייחס באופן ספציפי לתשלומים הנקבעים ע"פ "שטח המושכר", כהגדרתו בחוזה השכירות, כאשר תשלומים אלה יתבססו על שטח החנות בפועל, בתוספת 15%.
6. כך, לדוגמא, "דמי השכירות המינימליים" וכן "דמי החניה" מחושבים לפי שטח החנות בתוספת 15%. לצורך תשלום מעין אלו הוגדל שטח המושכר.
7. מכאן, כי אין לקבל את פרשנות המערערת לפיה, לאור סעיף 5.3 לחוזה השכירות, עליה לשלם בגין השטחים המשותפים אך ורק 15% משטחה המדוד.
8. לטענת המערערת, הועדה "לא התייחסה לעובדה כי המשיב בחר שלא להתייחס להודעה שנמסרה למערערת ע"י חב' השיכון", ממנה עולה, לטענת המערערת, כי "חב' השיכון מכירה ויודעת כי בהתאם לחוזה עם המערערת, על המערערת חובת תשלום ארנונה של כ-15% מהשטח המדוד".
9. ביהמ"ש קובע כי ההודעה הנ"ל אינה מתייחסת לתשלום הארנונה, ואינה תומכת בפרשנות המערערת, ולפיכך קובע כי לא נפל פגם בהחלטת הועדה שלא להתייחס לנספח זה.
10. המערערת חבה בארנונה בגין מלוא חלקה היחסי בשטחים המשותפים גם מכוח חוק.
11. הלכה היא, כי החובה לשלם ארנונה כללית מוטלת על המחזיק בנכס וכי מקום שיש "מחזיקים" מקטגוריות שונות (כגון גם "בעל" וגם "שוכר"), תחול חובת התשלום על זה מביניהם שיחסית לאחרים הינו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס.
12. המערערת אינה חולקת על סמכות המשיב לקבוע את חלקה היחסי בשטחים המשותפים ע"פ זיקתה אליהם. מכאן, כי המערערת לא חלקה על סמכות המשיב לחייבה בארנונה על מלוא חלקה היחסי בשטחים המשותפים מכוח חוק, אם תימצא בעלת הזיקה הקרובה לשטחים אלו.
13. זיקת המערערת למלוא חלקה בשטחים המשותפים, נקבעה ע"י המשיב בהסתמך על הודעת החברה. קביעה זו הינה סבירה ואין מקום להתערב בה.
14. עוד יצוין, כי המערערת לא חלקה, מפורשות, על היותה בעלת הזיקה הקרובה ביותר למלוא חלקה היחסי בשטחים המשותפים.
15. הטענה לפיה החברה היא בעלת השליטה בשטחים המשותפים, אינה בהכרח שוללת את היות המערערת בעלת הזיקה הקרובה ביותר לחלקה היחסי בשטחים אלה.
16. אשר על כן, המערערת חבה בארנונה בגין מלוא חלקה בשטחים המשותפים גם מכוח חוק ועל-כן, דין הערעור להידחות.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
