לעובדים הזרים בחקלאות יש מה לעשות
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

לעובדים הזרים בחקלאות יש מה לעשות 

מאת    [ 18/12/2005 ]
מילים במאמר: 415   [ נצפה 3390 פעמים ]

 
 
בבית המשפט המחוזי בנצרת נקבע ביום 25.9.2003 כי עובד זר אינו "תושב" לעניין פקודת מס הכנסה. לדעת ביהמ"ש הימצאותו הפיזית במקום מסוים הינה: "זמנית וארעית בלבד, הגם שהיא עשויה להתארך ולהתפרס על פני זמן רב, הוא יעזוב את המקום בסופו של דבר". בית המשפט העדיף את הגישה הבסיסית, גישת "הדומיסיל", לעומת הגישה הדינמית הרואה במקום מגוריו הקבוע של אדם את מרכז חייו - את מקום מושבו.

בפרשת גפני נדון מקרה של חקלאי, שהעסיק עובדים זרים מתאילנד בעסקו במושב רמות הנמצא בגבולה הצפוני של המדינה. החקלאי ניכה מס ממשכורות העובדים הזרים בהתאם לתקנות מס הכנסה (הנחות ממס ביישובי גבול הצפון), התשמ"ה-1985 (להלן: התקנות), היות והוא סבר שהם זכאים להנחות ממס מתוקף מגוריהם במושב כמו כל תושב ישראלי הגר ביישובי הצפון.

כאמור, ביהמ"ש גרס אחרת ופסק שאין תושב זר זכאי להנחות כתושב ישראל, היות ו"העובד הזר כשמו כן הוא זר הוא למדינה" ושמרכז חייו אינו בישראל, כל שכן אינו במושב רמות.
פועל יוצא נקבע כי המונח "תושב" כהגדרתו בתקנות אינו חל על עובדים זרים השוהים ביישובי גבול הצפון לצורכי תעסוקה.

לדעתנו, בניגוד לגישת פסק הדין ברוב המקרים "מקום מגוריו הקבוע" של העובד הזר הוא ביישוב שהוא שוהה בו בתחום מדינת ישראל. מכאן נגזר כי מקום מושבו לענין המס הינו המקום בישוב בגבול הצפון. במצב עניינים כזה הוא עונה להגדרה של "תושב" אשר בתקנה 1 לתקנות. מאחר והוא עונה על התנאי שבתקנה 2 לתקנות (מגורים בתקופה מינימלית), אזי הוא זכאי להנחה ממס כמו כל ישראלי תושב אחד מהיישובים הנקובים בתוספת לתקנות.

העובד הזר הוא אזרח זר, אך איננו "זר למדינה" מבחינת דיני המס. השאלה האם הפלייתו בהשוואה לישראלי הינה ראויה? ברוב מדינות העולם פסקו בניגוד לבית המשפט בנצרת, בהתאם לגישה המובעת על ידינו.
קיימים גם שיקולים ערכיים לבד ממשפטיים, הפוסלים את החלטת בית המשפט בנצרת.
האם העובד הזר, אשר חי ומתגורר בסיכון בטחוני, כמו כל ישראלי תושב המקום, מעל 10 שנים באחד מיישובי גבול הצפון, אינו זכאי לשוויון זכויות ?

גם מסורת ישראל מדורות של עמנו מתקופת התנ"ך סולדת מהפלייה זו: "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם, ואהבת לו כמוך, כי גרים הייתם בארץ מצרים" (ויקרא כ"ד 22).
הנרצה לייחד לו צדק ומשפט שונה בניגוד למצוות אבותינו: "משפט אחד יהיה לכם, כגר כאזרח יהיה" (ויקרא כד 22). יותר מכך, כל העולם הנאור, המוביל, לרבות מדינת ישראל סטו ממבחן הדומיסיל. אפילו באנגליה מכורת הדומיסיל סטו ממנו. גם בחקיקת המס בישראל (תיקון 132 מ-1.1.03) אומצו חזקות של שהות מעל 183 יום כראיה למושב ישראלי. גם באמנות המס של ישראל בית קבע הוא מקום מושב הנישום. נראה כי פסיקת בית המשפט על רקע כל האמור מוטעית ויש לסטות ממנה.

אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
רו"ח (משפטן) קובי צרפתי
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב