המשקיעים הפונים אלינו מגיעים מקרב חברי המועדון, ומחוצה לו, בעיקר מפה לאוזן.
אני מודה שבתחילת פעילותינו הנדל"נית, העדפנו עסקאות בישראל, לפי המשפט הידוע "קרוב לעין, קרוב ללב", ללא ספק השיקול של שליטה בתהליך רכישת נכס, השבחתו, ניהולו, מוביל לא אחת להחלטה להשקיע בנכסים קרובים.
בל נשכח שגם המושג קרוב, הוא יחסי. אני מכיר לא מעט ישראלים שהשקיעו בערים כגון : באר שבע, כרמיאל וכד' , כולל עבדכם הנאמן, וטוענים שהמרחק ברמה היום יומית מאוד מגביל.
לעומתם אני מכיר משקיעים בחו"ל בארצות כגון : אנגליה, רומניה, או ארה"ב, רובם פועלים עם שותפים מקומיים, אנשי אמון ומרוצים. רובם מצאו דרכים יצירתיות לרתום לשרותם את פלאי הטכנולוגיה העכשווית, לעקוב אחר מצב הנכסים דרך צג המחשב.
בכל אחת משתי האופציות קיימים בוודאי גם סיכונים, ואפשרויות לטעות, האופציה הקרובה בד"כ מבוססת על ניסיון ומעורבות אישית צמודה של המשקיע, בעוד האופציה הרחוקה סומכת על בדיקה ראשונית מעמיקה של המשקיע, אך בהמשך על אמון רב בשותף, המבצע.
לאחר צבירת ניסיון של כשלוש שנים בשוק הנדל"ן בארץ, יחד עם חברי המועדון, החלטנו להיכנס גם למיזמים מעבר לים.
בשלב ראשון, חיפשנו ובחרנו שותפים מקומיים מתאימים, לדעתנו.
בשלב שני, על מנת להקטין סיכונים, פנינו למדינות מערביות, קנדה וארה"ב, בגלל יציבותן השלטונית וכלכלתן המסודרת. להבדיל ממדינות מזרח אירופה והמזרח הרחוק, שם יש הזדמנויות גדולות אך ברמות סיכון גבוהות, בעיקר בגלל מנגנוני השלטון המקומיים.
בשלב שלישי, התחלנו לבדוק את השוק המקומי, בעזרת שותפינו המקומיים, בעלי מקצוע מוכרים ומומלצים [מה שנקרא "עם קבלות"], והצלבות מידע במאגרי מידע : תקשורת ואינטרנט.
בשלב רביעי, על מנת להקטין סיכונים, חיפשנו להיכנס לפרויקטים קטנים, עם סבירות נמוכה מאוד שלא יגיעו לכלל סיום, וכן שמבחינה בירוקרטית ו/או מימונית זוכים לגיבוי הרשויות המקומיות.
המיזם הראשון שכרגע עומד על הפרק, נמצא בקלגרי, קנדה.
מדובר בייזום מספר פרויקטים קטנים, שכ"א עומד בפני עצמו, כל יחידת פרויקט : כוללת רכישת נכס ישן על מגרש של כחצי דונם, הריסת המבנה קבלת אישורים, ובניית נכס דו משפחתי. כל קבוצת משקיעים רוכשת מגרש אחד בסכום של כ 500,000 $, וחברת הניהול אמורה להשלים את בניית הנכס החדש ומכירתו, בתוך פחות משנה ! התמורה למשקיעים אמורה לעלות על 25% !!!
למי שעדין מהסס האם כדאי להשקיע בחו"ל, מומלץ לקרוא את הציטוט הבא :
אני מצטט מספר שורות מתוך מאמר בשם "6 סוגים של עשירים" שפורסם בתאריך 1.6.08 במגזין דה מרקר, ע"י גיא רולניק
"יצחק תשובה הרוויח מאות מיליוני דולרים ביבוא מכוניות מאזדה ופורד לישראל - אבל רוב עושרו נובע מעסקי נדל?ן ואנרגיה בינלאומיים. מלך המשק הישראלי הוא ללא ספק נוחי דנקנר - זאת אחת הסיבות שלא תמצאו אותו בין 50 הראשונים ברשימה.
בעידן הגלובלי העושר הגדול נצבר רק אצל מי שפונה לשווקים הבינלאומיים; יש הרבה יזמים שצברו הון משמעותי בעסקים בשוק המקומי , אבל הסיכוי שלהם להגיע לראש הרשימה קלוש. השוק הישראלי הוא קטן וההזדמנויות בחו?ל אדירות"
שמרו על ראש פתוח להזדמנויות, אך לכו גם על פי תחושות ליבכם.
גם אם זיהיתם הזדמנות גדולה בחו"ל, השקיעו רק אם אתם מאמינים שתוכלו לישון טוב בלילה, זה המבחן האמיתי.
