מאת: אבינועם גרנות
הוגש ל ד"ר צרלס סידס , תקשורת, אוניברסיטת קלארק , בוסטון
קיץ 1998
"הגלובליזציה הפכה כמעט לקלישאה בכל דיון עכשווי על הטכנולוגיות המתקדמות החדשות" טוען ג'ון פאלוויק ( PALVIK ) . אכן , בכל הארצות המסוגלות לקלוט ולפתח תשתית תקשורת ומערכות WEB , אנו רואים התקדמות מרשימה . תחנות לווין, טכנולוגיות רדיו חדישות , מערכות דואר אלקטרוני - משפרות את זרימת המידע בקב המערכות החברתיות . המערכות המודרניות עשו ועושות רבות לקידום קשרים תרבותיים , ותרבות אתנית בתוכן .
אם כך? היכן הבעיה - ממה ועל מה יש לנו לדאוג במיוחד?
אני מבקש להעלות מספר נקודות למחשבה ופתח להטלת ספק. טכנולוגיות התקשורת המודרניות מביאות לכפר העולמי חזון חדש . האינטראקציה הבינלאומית פורחת יותר מכל תקופה אחרת בתולדות האנושות. בשעה שכל זה קורה , אני שואל את עצמי : " מה קורה לשפה שלנו - למסורת התרבותית שלנו - " . אמת , אתרים ומדיה אינטרנטית יכולים להיות מעוצבים בעברית , צרפתית ובכל שפה . זה יכול לקרות וזה גם קורה . ולמרות זאת יש לשפה האנגלית תפקיד מרכזי בהשוואה לשפות האתניות והלאומיות . בדומה לתהליך ההאחדה של תמרורי התנועה אשר הפכו בתהליך מתמשך לשפה בינלאומית של סימנים. הסטנדרטיזציה של תמרורי התנועה וחוקיה אפשרה ומאפשרת לנהגי כל העולם לנהוג בכל מקום . מספר יוצאים מן הכלל כמו ארגון התנועה בבריטניה , אינם משנים את דפוס השפה הבינלאומית - " שפת הכבישים" . זה יהיה גם תפקידו של האינטרנט בעתיד .
בדיקת קשת נושאים לדוגמא מעלה מיד את הקושי למפות מידע עליהם בשפה העברית , והאופציה לחפש באנגלית מקלה ומזמנת יותר . שורש הסכנה הוא בכך שהשפה הלאומית תאבד את תפקידה החברתי , התרבותי והרגשי . רשת ה WEB תשתלט על הסביבה התקשורתית שם תתפתח שפת העל הבינלאומית . השפה הלאומית הכוללת את סימני התרבות הקבוצתיים והאתניים תהיה משנית ואף פחות מכך .
בעולם השלישי מעדיפות קבוצות העילית, יותר ויותר, לשלוח את ילדיהם לבתי ספר המטפחים את השפה האנגלית באופן אינטנסיבי . אנו בעיצומו של שינוי ומהפכה תרבותית אשר מחלישה את הזהות הלאומית והאתנית של בני האדם. סכנת אובדן הזהות מתחדדת לנוכח הזהות החדשה הבלתי ברורה, המתהווה באופן וירטואלי , מבלי להוות חלופה מוצקה לזו הקיימת .
הוגש ל ד"ר צרלס סידס , תקשורת, אוניברסיטת קלארק , בוסטון
קיץ 1998
"הגלובליזציה הפכה כמעט לקלישאה בכל דיון עכשווי על הטכנולוגיות המתקדמות החדשות" טוען ג'ון פאלוויק ( PALVIK ) . אכן , בכל הארצות המסוגלות לקלוט ולפתח תשתית תקשורת ומערכות WEB , אנו רואים התקדמות מרשימה . תחנות לווין, טכנולוגיות רדיו חדישות , מערכות דואר אלקטרוני - משפרות את זרימת המידע בקב המערכות החברתיות . המערכות המודרניות עשו ועושות רבות לקידום קשרים תרבותיים , ותרבות אתנית בתוכן .
אם כך? היכן הבעיה - ממה ועל מה יש לנו לדאוג במיוחד?
אני מבקש להעלות מספר נקודות למחשבה ופתח להטלת ספק. טכנולוגיות התקשורת המודרניות מביאות לכפר העולמי חזון חדש . האינטראקציה הבינלאומית פורחת יותר מכל תקופה אחרת בתולדות האנושות. בשעה שכל זה קורה , אני שואל את עצמי : " מה קורה לשפה שלנו - למסורת התרבותית שלנו - " . אמת , אתרים ומדיה אינטרנטית יכולים להיות מעוצבים בעברית , צרפתית ובכל שפה . זה יכול לקרות וזה גם קורה . ולמרות זאת יש לשפה האנגלית תפקיד מרכזי בהשוואה לשפות האתניות והלאומיות . בדומה לתהליך ההאחדה של תמרורי התנועה אשר הפכו בתהליך מתמשך לשפה בינלאומית של סימנים. הסטנדרטיזציה של תמרורי התנועה וחוקיה אפשרה ומאפשרת לנהגי כל העולם לנהוג בכל מקום . מספר יוצאים מן הכלל כמו ארגון התנועה בבריטניה , אינם משנים את דפוס השפה הבינלאומית - " שפת הכבישים" . זה יהיה גם תפקידו של האינטרנט בעתיד .
בדיקת קשת נושאים לדוגמא מעלה מיד את הקושי למפות מידע עליהם בשפה העברית , והאופציה לחפש באנגלית מקלה ומזמנת יותר . שורש הסכנה הוא בכך שהשפה הלאומית תאבד את תפקידה החברתי , התרבותי והרגשי . רשת ה WEB תשתלט על הסביבה התקשורתית שם תתפתח שפת העל הבינלאומית . השפה הלאומית הכוללת את סימני התרבות הקבוצתיים והאתניים תהיה משנית ואף פחות מכך .
בעולם השלישי מעדיפות קבוצות העילית, יותר ויותר, לשלוח את ילדיהם לבתי ספר המטפחים את השפה האנגלית באופן אינטנסיבי . אנו בעיצומו של שינוי ומהפכה תרבותית אשר מחלישה את הזהות הלאומית והאתנית של בני האדם. סכנת אובדן הזהות מתחדדת לנוכח הזהות החדשה הבלתי ברורה, המתהווה באופן וירטואלי , מבלי להוות חלופה מוצקה לזו הקיימת .
ראש מינהל החינוך בעיריית חולון ,
בעל תואר מוסמך בתקשורת , מאוניברסיטת קלארק , בוסטון ,
ותואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה , האוניברסיטה העברית .
מייסדם של בתי הספר התיכוניים "מור" מטרו ווסט ו"אביב" ברעננה .
מחבר ספרי לימוד בתורת האזרחות ,
בשליחות : שימש כשליח קהילתי בקהילה היהודית של סינסינטי , אוהיו .
וכמנכ"ל בית הספר היהודי "מגן דוד" , מקסיקו - סיטי .
לשעבר , חבר מועצת העיר בכפר סבא .
בעל תואר מוסמך בתקשורת , מאוניברסיטת קלארק , בוסטון ,
ותואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה , האוניברסיטה העברית .
מייסדם של בתי הספר התיכוניים "מור" מטרו ווסט ו"אביב" ברעננה .
מחבר ספרי לימוד בתורת האזרחות ,
בשליחות : שימש כשליח קהילתי בקהילה היהודית של סינסינטי , אוהיו .
וכמנכ"ל בית הספר היהודי "מגן דוד" , מקסיקו - סיטי .
לשעבר , חבר מועצת העיר בכפר סבא .