Unfinished Business
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

Unfinished Business 

מאת    [ 06/06/2008 ]
מילים במאמר: 464   [ נצפה 2391 פעמים ]

 
 
אני חוזר שוב ושוב ודש פעם אחר פעם בעניין הטיפול הפסיכולוגי הנורא שעברתי. אין לי ספק, זה נושא בלתי פתור בתוכי. ונשאלת השאלה, למה דברים שקרו לפני יותר ממספר שנים עדיין בתוכי אינם פתורים מבחינה פסיכולוגית?


המצב אולי קצת מסובך, אך התשובה פשוטה מאוד: מפני שלאירועים שהתרחשו אז, יש השלכות דומיננטיות על חיי כיום. האנשים הקרובים לי כיום אינם מקבלים את החוויות הקשות שעברתי אז כפי שהן התרחשו במציאות. זה יוצר נתק מסוים, דיסהרמוניה, ואף יותר מכך: זה יוצר יום יום מחדש כעס עצום כלפי המטפלים המכחישים את המציאות ובכך גורמים לי נזק ופגיעה באיכות החיים שלי.


ברם, כיוון "שאין הנחתום מעיד על עיסתו", דווקא אנשי המקצוע הם כנראה היחידים שיכולים לעזור לי ולהעיד לטובתי בכך שיאשרו את העובדות (לפחות!). תתפלאו, אך ממש לא צריך טיפול נוסף. כל איש מקצוע מנוסה שקצת מכיר את ההיסטוריה הטיפולית שלי, יוכל לפתור את הבעיה תוך מספר דקות. הוא רק צריך לקיים שיחה כנה ואמיצה עימי ועם אותם קרובים, שלדעתי אינם מבינים עניין, על אודות ההתערבויות המיוחדות שנעשו מולי בשנים הנדונות. ואולי בכלל זה ייקח רק דקה, כי איש המקצוע יאשר שרוב רובו של הטקסט הכתוב בספרי "מישהו מטפל בך" הוא אמת לאמיתה. ואל תדאגו לי, כי אין סיכוי שאני אתמכר לסיטואציה הטיפולית ואבקש לטעום עוד מטעם הפסיכותרפיה. חמש עשרה שנות טיפול הספיקו לי די והותר...


אך המטפלים מסרבים בתוקף, למרות שזו חובתם המוסרית !!


שום מטפל לא אשם במה שקרה לי, כי לאיש לא הייתה כוונה רעה, נהפוך הוא. אך המטפלים שלי בהחלט אחראים למה שקרה במסגרת הטיפול מפני שהם גרמו באופן ישיר לתוצאותיו ולהשלכותיו בפועל. בדיוק כמו אדם שבלי כוונה דרך על רגלו של האחר ואינו אשם כי לא עשה זאת בזדון, אבל בהחלט אחראי וצריך לבקש את סליחתו.


בכל אופן, "העסק לא סגור ולא פתור" כי יש לו השלכות על חיי כיום. והמטפלים החסודים כל כך כלפי מטופלים רבים, כלפיי כלל אינם חסודים וכלל אינם רחומים...


שמעתי, שפרופ` יהודה פריד ז"ל שניהל את המרכז לברה"נ ברמת חן, הקים מעין "בתי דין" שמטרתם הייתה בין היתר לישר את ההדורים בין המטפלים למטופלים שנפגעו "מהגל החוזר" של הטיפול.


אחד הסיפורים ששמעתי (ואני לא בטוח שאני מביא אותו באופן מלא ומדויק) מתאר אישה שסבלה קשות מרגשות אשמה מאז מות אימה. היא האשימה את עצמה בכך שלא טיפלה כראוי באימה החולה ולכן היא בסופו של דבר זו נפטרה. אך רגשי האשם הנוראיים הביאו לתופעה פסיכו-סומאטית: במשך שבע שנים מאז מות האם האישה המסכנה והרדופה הייתה הולכת כפופה לחלוטין (ממש 90 מעלות) ללא יכולת להתיישר, ולא עזר שום טיפול גופני או פסיכולוגי.


זימנו אותה לבית הדין המיוחד ושם כצפוי היא הודיעה לרופאים השופטים שהיא אשמה במות אימה. פסק הדין של בית הדין היה שהיא אכן אשמה בכך שלא סייעה מספיק לאימה. עם זאת, גזר הדין היה שעונשה צריך להיות שבע שנות גב כפוף. והוסיף בית הדין, שכיוון שאלו כבר חלפו עברו, עתה היא רשאית להתיישר.


האישה מיד התיישרה !
יליד 1956 * קלינית - חולה במאניה-דפרסיה * נשאתי כ-400 הרצאות * מנחה קבוצות בעמותת אנוש * פרסמתי שתי אוטוביוגרפיות

עוד אודותיי: http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=ZVIELROFE
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב