מבוא למיקרו
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מבוא למיקרו 

מאת    [ 02/06/2008 ]
מילים במאמר: 847   [ נצפה 3011 פעמים ]

 
 

סיקו עליו השלום, שהיה המנחה שלי לתואר השני, סיפר לי פעם שהוא התחיל להבין באמת כלכלה רק שהתחיל ללמד מבוא למיקרו אחרי הדוקטורט. אז אם סיקו הגדול ככה, לי בטח מותר להודות שאני ניגש להכין את הקורס במיקרו בדחילו ורחימו. כאשר יוצא לי לשמוע או לקרוא את מה שכותבים אלו המכנים עצמם כלכלנים, או כאלו שמתיימרים להבין בכלכלה, או בייחוד עיתונאים מושחזי קולמוס הדנים בסוגיות שעל הפרק בביטחון ובידענות רבה, אוחזת בי הקנאה. כל זאת למה? כי כלכלת הידע של ימים טרופים אלו נשענת על מערכות מורכבות ועל שיתופי פעולה כוללים ורב ממדיים. ההתנהגות הכלכלית כיום בנויה על חלוקת המשאבים הנשענת בחלקה על כוחות מוסדיים, בחלקה על ידי קבלת החלטות קבוצתית, ובחלקה על ידי מערכת העדפות של הפרט בתוך הקהילה הארגונית אליה הוא שייך. ההחלטות הקבוצתיות הן לא בדיוק דמוקרטיות וטבען הוא שקובע את אופיו של הארגון בו הן מתקבלות. בקיצור, עסק מסובך ומורכב שאין מי שבאמת מבין מה קורה פה ואין מי שמוצא ת'ידיים ות'רגליים במבוך הזה.

העולם הפשוט יחסית של מבוא למיקרו מדבר על יסודות הנשענים על סופה של כלכלת ימי הביניים באירופה. על בחירה בין ייצור לחם לייצור מכונות. שאלות שאפיינו את תקופת המהפכה התעשייתית והן שייכות לעולם אחר. הספרים הרבים בנושא מספרים לסטודנטים על שווקים משוכללים, על התנהגותו של המונופול, על ביקוש, על היצע ועוד כאלו מושגים השגורים על פי כל. התרגילים עוסקים בכמה פועלים יכולים לעבוד בשדה ומהי התפוקה השולית של פועל. בדיוק השאלות הרלוונטיות לימינו אלו ובדיוק אותן שאלות ששאל ריקרדו לקראת סופה של המאה ה- 18. האמת העלובה היא שכבר קרוב לשמונים שנה אין לנו תורה כלכלית מעודכנת וכל אמירה בנושא נוגעת באיזה צ'ופציק של כלום. המחסור למשל, הוא מושג יסוד בכלכלה ועל פיו יישק דבר. רק שבעולם של היום מחסור הוא בעיקר פוליטי, רעב הוא תוצאה של שחיתות שבטית או הפעלת כוח לא מאוזנת. בודאי לא פרי החלטה באם לייצר חמאה או תותחים.

גם ההנחה כי הפירמה מייצרת בהתאם ליכולות הייצור המיטביות שלה או למחיר אותו היא יכולה לגבות עבור המוצר שייכת במידה רבה לעידן המהפכה התעשייתית. כיום חברות רבות בכלל אינן עוסקות בייצור פיזי. עלות ייצור דיסק תוכנה הוא סנטים ספורים אבל בפועל זוהי מערכת ייצור של יצירת של הון אינטלקטואלי לא מוחשי שחלים עליו חוקים אחרים מאשר אלו של כלכלת המכונות ופסי הייצור. השווקים עצמם, לא רק המוצרים, יכולים להיווצר ולהעלם בין לילה. בספרי הכלכלה הישנים ישנה דוגמא קלאסית על תעשיית הרתמות לסוסים בארה"ב. התיאור עוסק בהיעלמותה של תעשיית הענק הזו מייד אחרי מלחמת העולם הראשונה כשהוחלפו הסוסים בכלי הרכב. אבל כיום שווקים נוצרים ונעלמים במרחבי העולם הווירטואלי בלי להשאיר רושם גדול על העולם ובודאי מבלי להיכנס כדוגמאות בספרי הכלכלה החדשים.נראה שכלכלת הידע של היום דומה במובנים רבים דווקא למתודה כלכלית שנשכחה מזמן, החוזה הפיאודלי של כלכלת ימי הביניים באירופה. החוזה היה מאד אישי כלל הענקה וקבלה של אחוזה פיאודלית ובתמורה התחייבות לנאמנות. בהכללה נשבע הווסל להיות "האיש של" הלורד וזה האחרון בתמורה התחייב להגן על ענייניו וזכויותיו של הווסל מפני עיוותים לא חוקיים. בדומה להתקשרות החוזית של ימי הביניים, גם במסגרות הארגוניות של היום עובדי הידע המועסקים בחוזים אישיים אמורים להיות מחויבים לסט כולל של דרישות המתייחסות למערכת יחסי הגומלין הכלכלית שלהם ובמקרים רבים גם למערכות יחסי הגומלין החברתיות שלהם. מערכת היחסים בין עובד הידע למקום עבודתו כיום דומה במידה רבה לשבועת הנאמנות של הווסל ללורד יותר מאשר להנחת ה- "Laissez faire, Laissez passer" שליוותה את החשיבה הכלכלית במאתיים וחמישים שנה האחרונות.

חברות וארגונים עושים כול מאמץ בכדי לבדל עצמם ממתחריהם ורק בקושי רב ניתן לראות בהן יחידות יצור כלכליות זהות. אין גם הגיון רב בהנחה שכול אחת מהחברות הללו איננה משפיעה בפעילותה על האחרים או על הענף. נובע מכך, שהנחת התחרות המשוכללת שהייתה בבסיסה של התיאוריה הכלכלית של המהפכה התעשייתית, פשוט איננה תקפה יותר. יחד עם זאת, שיתוף פעולה ותיאום הופכים להיות חיוניים בכדי להתמודד בבעיות מורכבות אותן מציבה הסביבה העסקית כיום. ככול שהמערכת מורכבת יותר כך נדרשים יותר הסדרים של שיתופי פעולה. אלו הם שיתופי פעולה בין ארגוניים ויצירת הארגונים הוירטואליים שמחברים אשכול שלם של ארגונים שונים לאורך שרשת השיווק והאספקה. בארגונים הוירטואליים המורכבים מרשתות זמניות של ארגונים בלתי תלויים והמחוברים באמצעות מערכות מידע, השיתוף המבוסס על אמון והדדיות הוא חיוני למרות הקשיים האדירים בחיבור המערכות הטכנולוגיות והחסמים בחיבור התהליכים הניהוליים בין הארגונים השונים.

מחסור ושוק הם מאבני היסוד של המבוא למיקרו, אבל תהליכי חיבורו של הכדור לרשת תקשורת ענקית ומהירה רצחו בשקט ובאלגנטיות גם את המושג שוק. בתרגיל שהצגתי לפני הסטודנטים בכיתה ביקשתי הגדרה של שוק. מייד עלו ועפו מכל עבר התשובות השגורות מספרי הלימוד הישנים שמסתכמות בפחות או יותר במקום בו נפגשים הקונה והמוכר. לאחר שנרגעה ההמולה שאלתי: ואינטרנט זה מקום? האם הסחר באיברי אדם ממחוזות מצוקה להשתלות אצל שועי עולם הוא שוק? בהתחלה חזרו אלי תשובות החלטיות לפי הכתוב בספר, בהדרגה דעך לו הביטחון וכאשר עלו שאלות נוספות כמו למשל: האם אומה שלמה שבחרה במשך כעשרים שנה להוליד בעיקר בנים ויצרה בכך מחסור עתידי בבנות זוג להקמת משפחה מהסוג של גבר – אישה, האם יצרה בכך שוק המאפשר סחר בנשים? או אולי רק שינתה את עקומת ההיצע ואלי גם את הביקוש לנשים? או אז כבר החל להתנהל ויכוח סוער בין הסטודנטים לבין עצמם. על מהותו של המושג שוק, מהו מחסור ובכלל היה שמח.

פתרון בית ספר לא היה לי עבורם, אבל אולי אני אתחיל להבין מבוא למיקרו עוד כמה סמסטרים.

המחבר סיים את לימודי התואר הראשון והשני בכלכלה באוניברסיטה העברית ואת לימודי התואר השלישי במדעי הניהול באוניברסיטת בן-גוריון.
החל משנת 1984 עסק בניהולם של משאבי ידע ארגוניים הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי בתפקידי נהול בכירים.
כיום ממלא את תפקיד מנכ"ל חברת בינה, ב.י. נהול בע"מ.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב